דיסקים חדשים: פול לואיס מנגן שוברט, אלבום עם קונצ'רטי של חואקין רודריגו, ורסיטל מוצרט של זמר הבריטון אילדברנדו ד'ארכאנג'לו

הפסנתרן הבריטי פול לואיס, בן 40, צבר בשנים האחרונות מעמד של פרשן מוביל למוזיקה לפסנתר מהרומנטיקה המוקדמת. הוא הקליט בשנים האחרונות את מכלול הסונטות והקונצ'רטי של בטהובן, וכן את "וריאציות דיאבלי". ההקלטות, שיצאו בחברת "הרמוניה מונדי" היוקרתית, זכו לביקורות נלהבות.

לאחר סיום פרויקט הענק של בטהובן חוזר כעת לואיס למוזיקה של פרנץ שוברט, שגם ממנו הקליט לא מעט בעבר. האלבום הנוכחי הוא אלבום כפול, שבמרכזו שלוש סונטות מאוחרות (850, 894 ו- 840 ברשימת דויטש). בנוסף להן מופיעים באלבום ארבע ה'אימפרומפטי' (Impromptus) ד. 899, ושלושת הקטעים לפסנתר ד. 946.

הקו הפרשני שמציג לואיס ממשיך את זה של הקלטותיו בעבר. הנגינה שלו חזקה ונוכחת מאוד, ובסונטות  לטעמי אפילו מעט תקיפה מדי. עם זאת יש לו גם רגעי חסד רבים, בעיקר ב'אימפרומפטי' המקסימים בדיסק השני. בכל מקרה, הביצוע פחות יתאים לאוהבי פרשנות רכה ומעודנת, ויותר לאלו המעדיפים ביצועים עוצמתיים שלא מנסים להתחנף.

פול לואיס מנגן שוברט. דיסק כפול "הרמוניה מונדי".

 ————————————————————————————————————————————————–

חואקין רודריגו- שישה קונצ'רטי. דיסק כפול "דויטשה גרמופון".

המלחין הספרדי חואקין רודריגו נפטר בשנת 1999, כשהוא בן 98. רודריגו התעוור בגיל שלוש כתוצאה ממחלה, ואת התווים ליצירותיו נאלץ להכתיב לעוזרים. הוא זכה לפירסום עולמי בזכות "קונצ'רטו דה ארנחואז" (Aranjuez) לגיטרה ותזמורת, ששימש כמקור השראה לעשרות זמרים ומלחינים. מעבר לו חיבר כמעט מאתיים יצירות, בז'אנרים שונים ומגוונים. בראיון שנתנה פה לא מזמן בתו, ססיליה, היא הסבירה שיצירות אלו זוכות להכרה עולמית, ושאביה כבר מזמן לא נחשב למלחין של יצירה אחת.

אלבום האוסף הזה של "דויטשה גרמופון" כולל שישה קונצ'רטי של רודריגו. שניים מהם מפורסמים מאוד- "קונצ'רטו דה ארנחואז" והקונצ'רטו היפהפה "פנטזיה לבן-אצולה", שגם הוא כתוב לגיטרה ותזמורת. היתר מוכרים פחות: "קונצ'רטו אנדאלוס" לארבע גיטרות ותזמורת, "קונצ'רטו פסטורל" לחליל ותזמורת, "קונצ'רטו סרנאטה" לנבל ותזמורת, ו"קונצ'רטו מדריגל" לשתי גיטרות ותזמורת.

הביצועים באוסף לוקטו מהקלטות עבר של אמנים נפלאים כמו נרסיסו יפס (Yepes), החלילן פטריק גלואה (Gallois), נגן הנבל ניקאנור זאבאלטה ועוד. אלו ביצועי מופת, והתוצאה מומלצת מאוד למי שמבקש להכיר את רודריגו גם מעבר ליצירותיו המפורסמות. עם זאת נדרשת אזהרה- לא כל היצירות שמופיעות באלבום עומדות בסטנדרט הגבוה של "קונצ'רטו ד'ארנחואז".

 ————————————————————————————————————————————————–

אילדברנדו ד'ארכאנג'לו שר מוצרט. תזמורת טורינו. מנצח: ג'אנאנדראה נוסדה. דיסק "דויטשה גרמופון".

תענוג. זהו אלבום הסולו השני של זמר הבריטון האיטלקי הנפלא אילדברנדו ד'ארכאנג'לו (ildebrando d'arcangelo), בן 43. האלבום הראשון שלו הוקדש להנדל, והנוכחי- למוצרט.

במרכז האלבום יש מגוון קטעים מתוך תפקידי בריטון ובאס-בריטון מהאופרות האיטלקיות של מוצרט: לפורלו ודון ג'ובאני מ"דון ג'ובאני", פיגארו מ"נישואי פיגארו", גוליילמו מ"כך עושות כולן" ועוד. את ד'ארכאנג'לו מלווה תזמורת טורינו בניצוחו של ג'אנאנדראה נוסדה (Noseda), המוכר היטב לקהל הישראלי בזכות הופעותיו עם הפילהרמונית.

ד'ארכאנג'לו הוא בעיני אחד מזמרי הבריטון הנפלאים שפועלים כיום. יש לו קול קטיפה יפהפה, גמישות קולית פנומנאלית, וכמובן- דיקציה איטלקית מושלמת. עם זאת, באלבום הראשון שלו, שמוקדש להנדל, אהבתי אותו קצת פחות. בעיקר בגלל שהסגנון שלו לא מספיק "קל", ולטעמי פחות מתאים למוזיקת בארוק. במוצרט הסיפור שונה, וכל היכולות שלו באות לידי ביטוי מושלם. חבל רק שאי-אפשר לראות אותו: ד'ארכאנג'לו ניחן בנוכחות בימתית כובשת, שאותה למרבה הצער ניתן לראות רק בהקלטות מצולמות (לדוגמא ההקלטה המופתית של "שיקוי  אהבה" מאת דוניצטי, עם אנה נטרבקו ורולאנדו וילאזון, בה שר ד'ארכאנג'לו את תפקיד רופא האליל השרלטן דולקמארה).

פורסם ב"גלובס", 7.8.2012