ביצוע מוצלח לעיבוד גרוע: "מתיאוס פסיון" בקאמרית הקיבוצית

קלייר מגנאג'י. צילום: מקסים ריידר

קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הקאמרית הקיבוצית מציג את "מתיאוס פסיון", יצירת הענק הנשגבת של באך. היצירה מבוצעת בגירסה מקוצרת שערך לה מנדלסון כמאה שנה לאחר חיבורה, במטרה להתאים אותה לדרישות הקהל בן-זמנו.

הביצוע שלשום (שני) היה תעודת כבוד לתזמורת ולרוב אורחיה. הביקורת העיקרית מופנית דווקא למנדלסון, שהגירסה שלו ל"מתיאוס פסיון" נופלת בהרבה מהדבר האמיתי. מנדלסון קיצץ את היצירה הארוכה של באך בצורה שרירותית, ללא כל היגיון מוזיקלי. הוא העיף חלק מהכוראלים והאריות (כולל כמה מהיפות ביותר), קיצר אריות אחרות, ושינה את התיזמור באופן שפוגע מהותית במירקם המקורי. השינוי הבעייתי ביותר היה הורדת העוגב, וביסוס חטיבת הבאס על כלי מיתר נמוכים בלבד (צ'לו וקונטרבאס). בהתחלה זה נשמע סתם גס ומוזר, ובהמשך- ממש מעצבן. הליווי ההרמוני שמספק העוגב במקור של באך חסר פה מאוד.

אם שמים בצד את הטענות למנדלסון על העיבוד, הרי שהתוצאה המוזיקלית אמש היתה מרשימה. תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית, למרות שמה הבלתי אפשרי, נשמעה ממש טוב. היא היתה מדויקת וגמישה, וניגנה ללא פאתוס או לחץ מיותרים. התזמורת הזו נמצאת במגמת שיפור מתמיד בשנים האחרונות, ועובדה זו ניכרה כאן היטב. ירון גוטפריד, שבדרך כלל אינו מזוהה עם באך דווקא, הוביל את המבצעים הרבים באיפוק ובטעם טוב.

שבחים מגיעים גם למקהלה הקאמרית של פוטסדאם (גרמניה), שהיתה המקהלה האורחת בקונצרט. המקהלה הזו אולי אינה מהגדולות באירופה, אבל יש לה צליל מלוטש ורמה קולית גבוהה. ומה שלא פחות חשוב, הדיקציה הגרמנית שלה מושלמת. כשמגיעים לביצוע באך, זהו יתרון ענק בהשוואה לרוב המקהלות הישראליות.

בכל הנוגע לסולנים, היו בערב הזה שני כוכבים ברורים. הראשונה היתה זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י (Meghnagi), מזמרות הבארוק הטובות שיצאו מישראל. סגנון ההגשה וההבעה המוזיקלית שלה היו מרגשים ממש, ושירתה אישית, חמה ונוגעת ללב. הפעם קיבלנו גם בונוס: מנדלסון החליט משום מה להעביר את אריית האלט היפהפייה "רחם עלי" (Erbarme dich) לסופרן, וכך קיבלנו את מגנאג'י בביצוע נהדר שסחט מהקהל מחיאות כפיים סוערות באמצע הקונצרט. זה אולי מאוד לא מקובל, אבל היה לגמרי נכון ומתבקש. שיא נוסף היה באריה קורעת הלב "מאהבה רוצה מושיעי למות", שהיתה לטעמי שיאו הריגשי של הקונצרט.

הסולן הכוכב השני היה זמר הבאס הגרמני ריימונד נולטה (Nolte), בתפקיד ישו. הוא הציג קול עשיר ודרמטי, והופעה בימתית מלאת נוכחות. אשמח לראות אותו פה שוב.

הערה חשובה: למי שמכיר היטב את המקור של באך, כדאי לקחת בחשבון שדניאל סאנס (Sans), זמר הטנור בתפקיד האוונגליסט, שר חלק ניכר מהתפקיד שלו יותר נמוך ממה שכתוב בתווים. למה? לא יודע. לי זה הפריע.

לסיכום: העיבוד של מנדלסון מסורס ונופל בהרבה מהמקור, אבל הביצוע טוב מאוד.

באך בעיבוד מנדלסון- "מתיאוס פסיון". התזמורת הקאמרית הקיבוצית-נתניה. מנצח: ירון גוטפריד. מוזיאון תל-אביב לאמנות, 8.10. הסידרה תבוצע באולמות שונים בארץ עד ה- 14 בחודש. 

פורסם ב"גלובס", 10.10.2012