דיסקים חדשים: רנסאנס אנגלי, פוליני מנגן שופן, והפרויקט הקאמרי הישראלי

בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת החלה באירופה אופנה סוחפת של ביצועי מוזיקה עתיקה בגישת ביצוע "אותנטית". חלוצי הגישה דגלו בביצועי מוזיקה בכלי נגינה תקופתיים ובגישה פרשנית נאמנה לרוח התקופה, תוך התמקדות ביצירות מתקופת הרנסאנס והבארוק.

האלבום הנוכחי, שמתמקד במוזיקה אנגלית מתקופות אלו, כולל עשרה דיסקים של אמנים מהדור הראשון של הגישה ה"אותנטית". ההקלטות הנכללות בו הופיעו במקור בשנות השבעים עד התשעים, ומציגות מוזיקאים כמו גוסטב לאונהרדט, אנתוני רולי, אלפרד דלר ומבצעים חשובים אחרים שפעלו אז. הרפרטואר באלבום מגוון מאוד, וכולל יצירות קוליות וכליות מאת פרסל, בלואו, דאולנד, בירד ורבים אחרים.

לאלבום שלושה יתרונות מרכזיים: מחיר מוזל, גיוון רב של יצירות בסגנונות שונים, והחשוב מכולם- אפשרות למפגש עם דור החלוצים של המבצעים ה"אותנטיים". באופן פרדוקסלי, הנקודה האחרונה היא גם החיסרון העיקרי שלו: כיום יש לרוב היצירות שמופיעות פה ביצועים מודרניים וטובים בהרבה. הדברים נכונים במיוחד להקלטות של זמר הקונטרה-טנור אלפרד דלר, שמול הזמרים המעולים שפועלים היום נשמע מיושן למדי. בקיצור, זהו אלבום שיתאים בעיקר למתעניינים בהיסטוריה של הביצוע "האותנטי" ופחות לאלו שמעדיפים ביצועים עדכניים.

המוזיקה של הרנסאנס והבארוק והאנגלי. אלבום בן 10 דיסקים של חברת Deutsche Harmonia Mundi (מופץ ע"י NMC).

—————————————————————————————————————————————————- 

מוציא שופן מהכובע

הפסנתרן הגדול מאוריציו פוליני חגג השנה יום הולדת שבעים, ולכבוד יום הולדתו הוציא דיסק חדש שכולו שופן. האלבום הוקלט בשנה שעברה במינכן וכולל מכל טוב: 24 הפרלודים, שני נוקטורנים, ארבע מזורקות, והסקרצו מספר 2.

פוליני מעולם לא היה המבצע האהוב עלי למוזיקה של שופן. הגישה שלו נשמעה לי תמיד נוקשה ועניינית מדי, ללא "נשמה יתרה" שנדרשת לעיתים כדי לשכנע במוזיקה הזו. לכן סיקרן אותי לשמוע את האלבום החדש, ולבדוק האם הגיל שינה משהו בגישה הפרשנית.

לטעמי- התשובה מעורבת. הביצוע יפה מאוד ומשקף הבנה סגנונית מעמיקה, אבל עדיין חסרים לי בו הרכות והעומק של מבצעים אחרים. עבורי, מאריי פרהיה היה ונשאר המודל האולטימטיבי לביצוע שופן.

הערת אגב מעניינת- פוליני אולי חוגג שבעים, אך אורך הדיסק הוא 60 דקות בדיוק. אולי המסר הוא ששבעים זה השישים החדש? בכל מקרה, שיהיה יום הולדת שמח.

 מאוריציו פוליני מנגן שופן. דיסק "דויטשה גרמופון".

 —————————————————————————————————————————————————

 ישראלים בצמרת

בימים אלו ממש הגיע לארץ הדיסק החדש של חמישה מחברי "הפרויקט הקאמרי הישראלי". זהו הרכב של מוזיקאים ישראלים מצוינים, שפועלים בעיקר בארה"ב ומגיעים לעיתים גם להופעות בארץ.

הדיסק כולל יצירות של סן-סנס (פנטזיה לכינור ונבל), בוהוסלב מרטינו ("מוזיקה קאמרית מספר 1"), המלחין הישראלי הצעיר מתן פורת (יצירה חדשה בשם "סוסי לילה"), דביסי (סונטה לצ'לו ופסנתר בעיבוד לנבל) וברטוק ("קונטרסטים"). הביצועים נהדרים, ומדגימים הן יכולת סולנית מעולה והן עבודת צוות מוזיקלית ברמה מעוררת התפעלות.

הבעיה באלבום, לטעמי, היא הרפרטואר. הוא אמנם מגוון וברובו מעניין, אבל למעט הפנטזיה של סן-סנס אין פה כמעט אף יצירה שאפשר "להתרפק" עליה בהנאה חושית פשוטה או יצירה מהתקופה הקלאסית שתאזן קצת את הסגנון. ליצירה החדשה של מתן פורת, לצערי, לא התחברתי כלל. התוצאה הסופית ראויה בזכות רמת הביצוע הגבוהה ואיכותן של רוב היצירות, אך פחות תתאים למי שרוצה גם סתם להתענג על מוזיקה יפה.

אופוס 1. הפרויקט הקאמרי הישראלי. דיסק של חברת AZICA (הפצה ע"י חברת נקסוס). 

—————————————————————————————————————————————————-

פורסם ב"גלובס", 18.12.2012