"אני מרגיש שאני כבר מסוגל להעביר לתזמורת את מה שאני רוצה": ראיון עם המנצח הישראלי להב שני, זוכה תחרות הניצוח ע"ש גוסטב מהלר, שייפתח את העונה הבאה בפילהרמונית
התזמורת הפילהרמונית הישראלית תיפתח את עונת הקונצרטים הבאה בהברקת ליהוק יוצאת דופן: על התזמורת ינצח הישראלי הצעיר להב שני, שזכה רק לפני שבועות ספורים בתחרות הניצוח היוקרתית ע"ש גוסטב מהלר בבמברג שבגרמניה. תחרות זו התקיימה לראשונה לפני תשע שנים, והזוכה הראשון בה היה לא אחר מאשר המנצח הונצואלי גוסטאבו דודאמל. הזכייה בתחרות העמידה את דודאמל באור הזרקורים, ומאז הוא זינק בצורה מטאורית לצמרת עולם הניצוח העולמי.
להב שני, בן 24, נחשב לאחד העילויים ממוזיקאי הדור הצעיר שיצאו מישראל. בשנים האחרונות הוא מתגורר בברלין, שם הוא משלים כעת תואר שני בניצוח תזמורות. את הראיון הוא קיים בטלפון מסין, לשם הוזמן לאחר זכייתו בתחרות הניצוח בבמברג.
להב הוא בנו של מיכאל שני, ממנצחי המקהלות המוכרים בישראל, שהיה גם מורו הראשון לניצוח. את הקריירה המוזיקלית שלו הוא החל כפסנתרן ונגן קונטרבאס, וגם כיום הוא מופיע בקביעות כפסנתרן סולן. "בזמן הצבא למדתי במעמד מיוחד בבית הספר למוזיקה באוניברסיטת ת"א", הוא מספר. "כשסיימתי את הצבא נסעתי לברלין ללמוד ניצוח, ואת התואר הראשון כבר סיימתי שם. עכשיו אני משלים את לימודי התואר השני. אני רוצה לעשות זאת מהר, כי כמו שזה נראה כעת – בקרוב לא יישאר לי הרבה זמן ללימודים".
לתחרות הזו באמת יש כזו השפעה?
"בהחלט. יש לי כעת זרם הזמנות כמנצח, ביניהן הצעות יפות מתזמורות רציניות מאוד. רוב ההזמנות עדיין נמצאות בשלב של חוזים ולכן אני לא יכול להרחיב, אבל בוא נגיד שאחת המשימות הקרובות שלי היא לבחור אמרגן".
שני הוא הצעיר ביותר ברשימת המנצחים הישראלים שזכו לחסותו של דניאל ברנבוים. ברשימה הזו הופיעו לאורך השנים מנצחים כמו אשר פיש, דן אטינגר ועומר ולבר, שכולם מנהלים כיום קריירה בינלאומית מצליחה. לדברי שני, ברנבוים מהווה עבורו מעין מנטור. "יש בינינו קשר מאוד הדוק", הוא מספר. "דיברנו כבר פעמיים בטלפון מאז הזכייה בתחרות, והוא מייעץ לי בענייני אמרגנות וניצוח. הקשר בינינו יוצא דופן- לא הייתי אסיסטנט שלו ולא תלמיד שלו, אבל הוא מזמין אותי לחזרות שלו עם התזמורת ואחר כך אנחנו יושבים ומדברים. כשניגשתי לתחרות הניצוח ע"ש מהלר מי שכתבו לי מכתבי המלצה היו הוא וזובין מהטה".
ומאיפה מכיר אותך מהטה?
"ניגנתי בניצוחו בתזמורת בית הספר למוזיקה בתל-אביב, ואחר כך גם כנגן תיגבור בפילהרמונית. לפני שלוש שנים הוא הזמין אותי להשתתף בסיור של הפילהרמונית במזרח הרחוק, בתפקיד משולש של פסנתרן, נגן קונטרבאס ועוזר מנצח. בחזרה האחרונה הוא הציע לי לנצח על "פולחן האביב" של סטרווינסקי, וזו היתה הפעם הראשונה שניצחתי על הפילהרמונית. זו היתה אמנם רק חזרה קצרה, אבל זה היה כיף לא נורמלי. בעונה הקרובה זו תהיה הפעם הראשונה שאנצח על הפילהרמונית בקונצרט, ואוכל גם לעבוד ממש בחזרות".
———————-
בנעליו של קורט מאזור
שני יופיע בפילהרמונית במקומו של המנצח הקשיש קורט מאזור, שנאלץ לבטל את הופעתו עקב מצבו הבריאותי הרופף. "זה כבוד ענק להחליף את מאזור", אומר שני. "מנכ"ל הפילהרמונית, אבי שושני, התקשר אלי לברלין שבוע אחרי הזכייה בתחרות. הוא סיפר שמאזור החליט לבטל, ושאל אם אסכים להחליף אותו. כמובן שנעניתי".
החלפתו של מאזור תוביל גם לשינוי הרפרטואר המתוכנן: במקום הסימפוניה מס' 5 של בטהובן, עליה היה אמור מאזור לנצח, ינצח שני על הסימפוניה מס' 1 של מהלר. לצידה יבוצע קונצ'רטו מספר 5 של בטהובן, "הקיסר", עם הסולן רודולף בוכבינדר.
"ההחלטה להחליף את הסימפוניה החמישית של בטהובן בסימפוניה מס' 1 של מהלר היתה שלי, והתזמורת אישרה זאת", אומר שני. "ניצחתי על הסימפוניה מס' 1 של מהלר בגמר של התחרות בבמברג, ואיתה זכיתי. לכן אני מרגיש שאני יכול לבוא איתה בביטחון. זו גם היצירה עליה אני מנצח כעת בסין".
מבחינת סגנון ניצוח אתה מרגיש כבר בשל ומגובש, או עדיין מחפש דרך?
"קשה לומר. בכל תקופה אני מסתכל אחורה ורואה שמשהו השתנה. אני רואה את זה גם על מנצחים אחרים: ליאונרד ברנשטיין, לדוגמא, ניצח בצורה שונה לגמרי בצעירותו ובשנותיו המאוחרות יותר. אני מניח שגם אצלי דברים עוד ישתנו. מצד שני, אני מרגיש שאני כבר מסוגל להעביר לתזמורת את מה שאני רוצה".
מיהם המנצחים שהשפיעו עליך ביותר?
"זה משתנה כל הזמן. לפני שהגעתי לברלין ההשפעה הגדולה ביותר היתה של זובין מהטה. מצפייה בהקלטות וידאו הושפעתי גם מברנשטיין, קראיאן, אבאדו וקלייבר. כיום, מאז שהגעתי לברלין, גם דניאל ברנבוים הפך למקור השפעה חשוב. ממנו למדתי איך לעשות בלאנס טוב עם התזמורת ואיך להקפיד על דינמיקה- לא בצורה פנאטית רק כי 'ככה כתוב', אלא כמשהו שנובע מתוך המשמעות המוזיקלית".
למי מהמנצחים הגדולים הכי דומה שפת הגוף שלך בניצוח?
"אני פחות חושב באספקטים של טכניקת ניצוח, ויותר על כוונה סופית מוזיקלית. שפת הגוף צריכה לנבוע מהכוונה המוזיקלית, ולא להיפך. אם אתה מחקה שפת גוף של מנצח אחר- זה מגוחך. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לרדת לעומק התווים של היצירה, ומשם נגזר כל היתר".
לדברי שני, התוצאה המוזיקלית הסופית מושפעת מאוד גם מהתקשורת בינו לבין התזמורת. "כשאני בא לתזמורת חדשה, אני קודם כל נותן להם לנגן ורואה מה התזמורת יכולה להציע לי. החוכמה היא למצוא את שביל הזהב בין מה שאני רוצה להוציא מהתווים לבין מה שהתזמורת נותנת. לכן, לדוגמא, אני לא אכפה עיצוב משפטים על נגן אם הוא משכנע אותי במה שהוא עושה. הסאונד הסופי יהיה השילוב בין האידיאל שאיתו באתי לבין מה שהתזמורת מפיקה באופן טבעי".
שני מספר כי בעתיד הוא מתכנן לשלב קריירה של פסנתרן ומנצח. את תחושתו לגבי השילוב בין שני התחומים הוא מסכם בצניעות וכנות נדירות: "כפסנתרן יש לי יותר ניסיון, כי ניגנתי המון רפרטואר והרבה קונצרטים", הוא אומר. "הפסנתרנות היא כמו שפת אם בשבילי. בניצוח אני יודע מה אני רוצה, אבל עדיין מתפתח. הפסנתר נמצא אצלי במקום יותר שלם, הניצוח עדיין בדרך לשם".