Skip to content

שטרודל מוזיקלי: תיירות מוזיקה בווינה

15 באוקטובר 2013

התקופה שאחרי החגים היא זמן מצוין לבקר בווינה. מרכז העיר אמנם מלא עדיין במבקרים, אבל גדודי התיירים של הקיץ כבר אינם והלחץ על המקומות המרכזיים קצת פחות נורא. לתיירים המעוניינים במוזיקה קלאסית מציעה העיר מבחר מרשים של אפשרויות, החל מהיוקרתיות ביותר (האופרה הממלכתית, הפילהרמונית של ווינה) וכלה בקונצרטים פופולאריים הפונים באופן מובהק לתיירים.

וגנר ב- 360 מעלות

פטר זייפרט ולינדה ווטסון בהפקת "טריסטאן ואיזולדה" באופרה של וינה

פטר זייפרט ולינדה ווטסון בהפקת "טריסטאן ואיזולדה" באופרה של וינה. רגעים נשגבים

בית האופרה הווינאי עובד בצורה שונה מאוד ממקבילו הישראלי. בניגוד לישראל, בה עולה אותה הפקה מספר פעמים ברציפות, בווינה עולה מדי יום כמעט הפקה אחרת. לאוהבי אופרה זה נהדר, כי במהלך ביקור קצר בעיר יש אפשרות לצפות במספר אופרות שונות. רוב ההפקות חוזרות כמה פעמים לאורך החודש, כך שאם יש אופרה אהובה במיוחד אפשר לתזמן את ההגעה בהתאם.

בית האופרה של ווינה הוא אחד מבתי האופרה היוקרתיים בעולם, אבל מבחינה פיזית הוא רחוק מלהרשים. למי שמצפה לבית אופרה מודרני ומבהיק- נכונה פה אכזבה. הבניין מיושן ומתוכנן בצורה לא ידידותית, הכיסאות די צפופים, ומבחינות רבות נדמה שהזמן עמד פה מלכת מאז שנת 1850 בערך. בכל הקשור לעיצוב מודרני ולתנאי ישיבה, הבניין הזה מעורר געגועים לאופרה הישראלית. מצד שני, האקוסטיקה באולם נהדרת, ורמת המבצעים וההפקות היא מהטובות שיש.

את הביקור שלי בווינה תיאמתי לתאריך העלאת אחת האופרות הגדולות ברפרטואר- "טריסטאן ואיזולדה" של וגנר. כמו בכל בית אופרה בעולם, למעט זה הישראלי, מבצעים בבית האופרה הווינאי את האופרות של וגנר בקביעות. וגנר מת אמנם בשנת 1883, עשרות שנים לפני הקמת המפלגה הנאצית, אבל הוא מוחרם בישראל בשל דיעותיו האנטישמיות והעובדה שהיה נערץ על היטלר. בעיני רבים בארץ החרם הזה אינו מוצדק, אבל כל הנסיונות שנעשו עד כה לשבור אותו נכשלו. לכן, גם היום, למי שרוצה לצפות בהפקה חיה ליצירות של וגנר אין ברירה אלא לנסוע לחו"ל. בעיני זו החמצה גדולה, כי נראה לי שהקהל הישראלי דווקא מאוד יתחבר למוזיקה הזו.

עלילת האופרה "טריסטאן ואיזולדה" מתרחשת באיים הבריטיים בימי הביניים. היא מספרת סיפור אהבה טראגי בין האציל טריסטאן לבין איזולדה, נסיכת אירלנד. טריסטאן מביא את איזולדה כאישה למלכו, מארק, לאחר שזכה בה בדו-קרב. איזולדה מחליטה שעדיף לה למות מאשר להימסר למלך זקן שהיא לא אוהבת, ושותה שיקוי רעל שאת חציו היא נותנת בעורמה לטריסטאן. אלא שהעוזרת שלה מחליפה את השיקוי המורעל בשיקוי אהבה, וטריסטאן ואיזולדה מתאהבים זה בזה בטירוף. השניים בוגדים במלך בהיחבא, אך הבגידה מתגלה וטריסטאן נפצע קשה בידי אחד מעוזרי המלך. לבסוף מת טריסטאן מהפציעה ואיזולדה משיברון לב, והשניים מתאחדים באהבתם באמצעות המוות. ההפקה אורכת כחמש שעות, בה הכניס וגנר כמה מהרגעים המוזיקליים הנשגבים ביותר שחוברו בתולדות המוזיקה.

ההפקה בווינה הלכה לכיוון ריאליסטי, עם בימוי אפל וקודר שהדגיש עד כמה בעצם האופרה הזו קאמרית באופייה. הבולט בין הזמרים היה פטר זייפרט (Seiffert), בתפקיד טריסטאן. זהו תפקיד קשה להחריד, וזייפרט ביצע אותו בקול יציב ובהבעה דרמטית נהדרת. עוד בלטו מרקוס אייכה (Eiche) בתפקיד עוזרו קורוונאל, והבאס סטפן מילינג בתפקיד המלך מארק. האמריקאית לינדה ווטסון, בתפקיד איזולדה, הציגה קול יפה אך פחות שיכנעה מבחינת הדיקציה הגרמנית וההופעה הדרמטית. יאנינה בשלה (Baechle), בתפקיד האומנת ברנגנה, היתה דוגמא לכך שגם בווינה יש לפעמים זמרים גרועים. מי שהיתה נפלאה ממש היתה התזמורת הפילהרמונית הווינאית, בניצוחו של פרנץ ולזר-מסט (Welser-Moest). תזמורת זו משמשת כאן גם כתזמורת האופרה, ורמת הביצוע שלה מעוררת קינאה.

את לוח הזמנים באופרה של ווינה, כולל שמות הזמרים שישירו בכל הפקה, ניתן למצוא באתר האופרה באינטרנט. בשבועות הקרובים תעלה בווינה בין השאר הפקה נהדרת של האופרה "שיקוי אהבה" של דוניצטי, שגם היא מומלצת בחום.

אתר האופרה הממלכתית של וינה:

 http://www.wiener-staatsoper.at

————————-

 וינה, וגנר והיהודים

בימים אלו מתקיימת במוזיאון היהודי בווינה, הנמצא במרחק הליכה קצר מהאופרה, תערוכה שכותרתה "אופוריה וחוסר נחת- ווינה היהודית וריכרד וגנר". התערוכה מוצגת כחלק מאירועי מאתיים שנה להולדתו של וגנר, שנחשב לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בעולם המוזיקה באירופה של המאה ה- 19. בישראל אירועי המאתיים להולדתו כמובן אינם נזכרים כלל, אך באירופה וארה"ב הם זוכים להתייחסות ענפה.

התערוכה מתמקדת בהשפעתו האדירה של וגנר על ווינה, ובמיוחד על היהודים בה. בין היתר אפשר לראות כיצד זכה וגנר בקרב קהילת האינטלקטואלים היהודים הן לתומכים נלהבים – כמו תיאודור הרצל- והן למבקרים חריפים, כמו מבקר המוזיקה רב ההשפעה אדוארד הנסליק.

התערוכה נאצרה מזווית ראייה יהודית, ועוסקת בין היתר בהשפעה של וגנר – שנים לאחר מותו- על האנטישמיות, על היטלר ועל התנועה הנאצית. היא מנסה להתמודד גם עם סוגיית החרם על וגנר בישראל, ובין היתר מוצג בה סרט וידאו בו מתייחס לנושא המנצח הישראלי לשעבר דניאל ברנבוים – מראשי התומכים בהסרת החרם.

אחד המוצגים המרתקים בתערוכה הוא פרטיטורה של האופרה "טריסטאן ואיזולדה" מאת וגנר, ועליה הערות ביצוע בכתב ידו של גוסטב מהלר. מהלר, שהיה יהודי מומר, מוכר היום בעיקר כמלחין אהוב -אך במקביל כיהן כמנהל מוזיקלי של האופרה הממלכתית של וינה, ונחשב לגדול מנצחי וגנר בזמנו.

התערוכה תוצג עד ה- 16 במרץ 2014.

אתר המוזיאון היהודי בווינה:

http://www.jmw.at/en

—————————————

הסינים באים

תזמורת מוצרט מווינה באולם המוזיקפראיין

תזמורת מוצרט מווינה באולם המוזיקפראיין. לא בתמונה: סינים עם סמארטפונים

למי שאין כוח לאופרות כבדות ותערוכות היסטוריות, ומעוניין דווקא בבידור מוזיקלי קל, מציעה וינה קונצרטים של הרכב הנקרא "תזמורת מוצרט הווינאית". במבט ראשון, הקונצרטים האלו נראים כמו מלכודת תיירים קלאסית. הנגנים לבושים בבגדים "מקוריים" מהמאה ה- 18, כולל הפאות, והתכנית כוללת מבחר קטעים קלילים של מוצרט ויוהאן שטראוס. גם העובדה שהקונצרטים האלו מתקיימים מדי יום לא עוררה ציפיות גבוהות במיוחד לגבי הרמה. עם זאת, העובדה שהם מתקיימים באולמות מכובדים – כמו לדוגמא ה"מוזיקפראיין", שהוא המקבילה הווינאית ל"היכל התרבות" שלנו- היתה סיבה טובה לבדוק במה מדובר.

האמת- הופתעתי לטובה. לפי כל הסימנים, ציפיתי לחלטורה עלובה של נגנים חובבים.  בפועל התגלתה תזמורת סבירה מאוד, לא פחות טובה מרוב התזמורות הקאמריות בארץ. התזמורת ביצעה מבחר יצירות מאת מוצרט ויוהאן שטראוס, שכללו גם אריות מפורסמות מאופרות בביצוע זמרים לא רעים. התזמורת מופיעה מדי יום באולמות שונים בווינה, וגובה מחירים לא זולים בכלל (89 אירו לכרטיסים הטובים ביותר). בסופו של דבר, לא יפתיע אותי אם יתברר שזהו עסק מצליח מאוד.

מצד שני, למי שבאמת אוהב מוזיקה קלאסית אין מה לחפש בקונצרטים האלו. אלו קונצרטים הפונים באופן מובהק לתיירים, ואכן, רובו המכריע של הקהל היה תיירים מסין ויפן. התזמורת מרשה למבקרים לצלם ולהקליט את הקונצרטים שלה, ורבים מהתיירים מהמזרח הרחוק אכן בילו את רוב הקונצרט בתיקתוקי מצלמות ובהסרטה מתמדת בעזרת הסמארטפונים. אין ספק שהמוזיקאים הווינאים למדו היטב מאיפה מגיע הכסף, ומסתבר שהם מוכנים לכופף את כל חוקי המשחק ובלבד שהכסף הזה ימשיך לזרום.

אתר התזמורת:

http://www.mozart.co.at

—————————–

 איכות סימפונית

אנדרס אורוזקו-אסטראדה, מנצח תזמורת "טון קונסטלר"

אנדרס אורוזקו-אסטראדה, מנצח תזמורת "טון קונסטלר". תואם דודאמל

לאוהבי מוזיקה סימפונית רצינית יותר מציעה וינה גן עדן של קונצרטים. התזמורת המובילה של העיר היא כמובן התזמורת הפילהרמונית של ווינה, שפועלת ללא מנהל מוזיקלי ומארחת בכל פעם מנצח אחר מבין המנצחים גדולי העולם. ביתה של הפילהרמונית הווינאית הוא אולם ה"מוזיקפראיין" (Musikverein), הממוקם במרחק הליכה קצר מבניין האופרה. קונצרטים אחרים מתקיימים באולם ה"קונצרטהאוס", הנמצא גם הוא במרחק הליכה.

עם זאת, הפילהרמונית אינה התזמורת הסימפונית היחידה בווינה. המתחרה הראשונה שלה היא התזמורת הסימפונית של העיר, שמנהלה המוזיקלי הוא פאביו לואיזי ורבים מהמוזיקאים המופיעים איתה מוכרים היטב בזירה הבינלאומית. בנוסף, כדאי לבדוק את ההיצע של התזמורת הנקראת Tonkuenstler Orchester Niederoesterreich, או בתרגום לעברית: "תזמורת אמני הצליל". זוהי תזמורת סימפונית טובה מאוד, שמנהלה המוזיקלי הוא המנצח הקולומביאני הצעיר אנדרס אורוזקו-אסטראדה (Orozco-Estrada).

את תזמורת ה"טון קונסטלר" שמעתי באולם ה"מוזיקפראיין", וגם כאן הופתעתי לטובה. התזמורת ניגנה יצירות מאת רחמנינוב ("רפסודיה של נושא של פגניני"), ריכרד שטראוס ("חיי גיבור"), ומלחין אוסטרי בן זמננו בשם קורט שוורסטיק. לביצוע היצירה של רחמנינוב הצטרף לתזמורת הפסנתרן האוסטרי רודולף בוכבינדר, שיומיים אחר כך כבר הופיע בתל-אביב עם הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של להב שני.

תזמורת ה"טון קונסטלר" צילצלה מעולה, עם צליל מלא ועשיר ואיזון מצוין בין החטיבות. אורוזקו-אסטרארדה הקולומביאני התגלה כתואם של המנצח הוונצואלי האהוב גוסטאבו דודאמל: צעיר לטיני שחור שיער, נמוך ואנרגטי, מלא בכריזמה ובחינניות בימתית. טוב תעשה הפילהרמונית הישראלית אם תזמין אותו כאורח. הוא מנצח מקסים, ויש להניח שהתעריף שלו עדיין נמוך יותר מזה של דודאמל.

למרות איכות התזמורות המנגנות בו והאקוסטיקה המושלמת שלו, כדאי לקחת בחשבון שגם אולם ה"מוזיקפראיין" מיושן למדי. הוא בנוי בצורה לא נוחה ולא נגישה, הבמה והאולם ישנים ומהוהים, אולמות הלובי צפופים מאוד, וכדי לטעום את הכיבוד היקר-להחריד בהפסקה צריך להצטופף בצורה לא נעימה. מה שיותר חשוב- כשבוחרים מקומות כדאי מאוד להקפיד על מקומות באולם עצמו (בחלק הנקרא "פרקט") או בשורה הראשונה של הגלריה. ברוב המקומות הזולים יותר תבלו את הקונצרט בצפייה בגבו של מי שיושב לפניכם.

אתר התזמורת הפילהרמונית של וינה:

http://www.wienerphilharmoniker.at/

אתר התזמורת הסימפונית של וינה:

http://www.wienersymphoniker.at

אתר תזמורת ה"טונקונסטלר" ("אמני הצליל"):

https://www.tonkuenstler.at/

————————

פורסם ב"גלובס", 15.10.2013

From → Uncategorized

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: