חדשים ומומלצים: אנה נטרבקו בדי.וי.די חדש של האופרה "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי

"יבגני אונייגין" היא האופרה המפורסמת ביותר של צ'ייקובסקי, ואולי האופרה הרוסית המפורסמת ביותר בכלל. היא מבוססת על רומן בחרוזים של פושקין, שצ'ייקובסקי הלחין בצורה מופתית. הסיפור מספר על יבגני אונייגין, צעיר יהיר ומתנשא, שפוגש נערה כפרית בשם טטיאנה. טטיאנה מתאהבת בו מיד, אך הוא דוחה את הצהרות האהבה שלה בנימוס קר. לאחר שנים הוא פוגש את טטיאנה שוב, והפעם- כאשה בשלה הנשואה לנסיך עשיר. הוא מבין את גודל טעותו ומתחנן בפניה שתעזוב את הנסיך למענו, אך הפעם זהו תורה של טטיאנה לדחות אותו.

ביצוע הדי.וי.די החדש הזה ל"יבגני אונייגין", שצולם בהופעה חיה באוקטובר 2013, עורר ציפיות גבוהות מאוד. זאת מכמה סיבות: ראשית, זוהי הפעם הראשונה בדי.וי.די מסחרי בה מופיעה סופרנית-העל אנה נטרבקו (Netrebko) בתפקיד טטיאנה. גם יתר הסולנים בתפקידים הראשיים נחשבים לשמות מבוקשים מאוד על הבמות כיום. שנית, המנצח הוא ואלרי גרגייב (Gergiev), מומחה עולמי למוזיקה של צ'ייקובסקי ומנצח עם כריזמה אדירה. שלישית, ההפקה היא מה"מטרופוליטן אופרה" בניו-יורק, בית אופרה שהוציא תחת ידיו בשנים האחרונות כמה הקלטות די.וי.די מרהיבות בעושרן ואיכותן. רביעית, ההקלטה צולמה באיכות HD מעולה.

בניגוד לציפיות, התוצאה הסופית מעוררת דווקא הערכה מעורבת. את עיקר העניין בהפקה הזו מושכת כמובן הופעתה של אנה נטרבקו, ולצערי היא מעט מאכזבת. בהפקות הדי.וי.די הקודמות בהן כיכבה, כמו לדוגמא "לה טרוויאטה" של ורדי או "שיקוי אהבה" של דוניצטי, היתה נטרבקו פשוט מושלמת. היו לה לא רק קול נהדר, אלא גם חן נעורים מקסים והופעה דרמטית עוצרת נשימה. הפעם, משהו בקסם שלה הלך לאיבוד. כדי לשכנע בתפקיד טטיאנה צריך להיראות כמו נערה נאיבית וחולמנית במערכה הראשונה, וכמו אישה מלכותית ומלאת הדר במערכה האחרונה. אצל נטרבקו, כיום בת 42, זה לא קורה. אולי בגלל הגיל, אולי בגלל מבנה הגוף שהשתנה בשנים האחרונות, ואולי בגלל שניהם. היא עדיין זמרת מדהימה ומרגשת, ובמקומות מרכזיים היא מצליחה ממש לשאוב את המאזין אליה דרך הבעה מוזיקלית וריגשית פנטסטית. עם זאת, חייבים להודות שמבחינת הופעה חיצונית היא כבר לא מושלמת לתפקיד הנערה הצעירה שטטיאנה אמורה להיות.

מבין יתר הזמרים בתפקידים הראשיים בולט במיוחד הטנור הפולני פיוטר בצאווה (beczala), בתפקיד לנסקי (חברו של אונייגין, שבסוף מת מידיו בדו-קרב). יש לו קול גדול ויפה, והופעה דרמטית מעולה. מאריוס קווייציאן (Kweicien), בתפקיד המרכזי של אונייגין, שר יפה ונראה די מרשים על הבמה, אבל ראיתי אונייגינים גדולים ממנו. אלקסיי טנוביצקי (הנסיך גרמין) נראה ושר כמו בול עץ, למרות שחייבים להודות שבמידה מסוימת זה מה שהתפקיד דורש. אוקסנה וולקובה (אולגה) שרה בסדר, אבל ההופעה הבימתית שלה גסה מדי לטעמי.

לגבי הצד המוזיקלי- הניצוח של ואלרי גרגייב נהדר כצפוי. הוא מצליח להוציא מתזמורת המטרופוליטן צליל יפה מאוד, ומצליח להביא את האופרה לשיא דרמטי מרשים במערכה האחרונה. הבימוי (של דברה וורנר), לעומת זאת, די משעמם. זהו אמנם בימוי ריאליסטי ולא מודרני- יתרון גדול יחסית להפקות המודרניות הדוחות שאפשר למצוא כיום למכביר- אבל יש בו משהו סטטי ולא זורם. איכות הצילום מעולה, אך קיימת בעיית תאורה שגורמת לתמונה להיות לא מספיק חיה בסצינות המתרחשות בשעות הערב והלילה.

לסיכום: הביצוע מומלץ בזכות גרגייב, חלק מהסולנים (כולל נטרבקו, למרות המגבלות), ואיכות הצילום המעולה (למרות בעיית התאורה). זהו ככל הנראה ביצוע הדי.וי.די הטוב ביותר שיש ל"אונייגין" היום, בוודאי בהשוואה לסרט הוותיק בניצוחו של גיאורג שולטי או לביצוע החדש יחסית עם ברנבוים ואנה סמואיל. ובכל זאת, הציפיות שהתעוררו מול כזה צוות מבצעים חלומי לא הוגשמו במלואן. נצטרך להמשיך לחכות ל"אונייגין" המושלם.

 "יבגני אונייגין" מאת צ'ייקובסקי. הפקה של המטרופוליטן אופרה בניו-יורק. מנצח: ואלרי גרגייב. די.וי.די "דויטשה גרמופון".

 פורסם בנוסח מקוצר ב"גלובס", 18.2.2014