דיסקים חדשים: העשור הראשון של פווארוטי // "יצורי פרומתיאוס" עם תזמורת "ארמוניה אתנאה"

חגיגה לאספנים: חברת DECCA הוציאה כעת אלבום אוסף מפואר, ובו הקלטות מופת בהשתתפות לוצ'אנו פווארוטי- שהיה, לדעת רבים, גדול זמרי הטנור של המאה העשרים.

פווארוטי נולד בשנת 1935 במודנה שבאיטליה, ובה גם נפטר ב-2007. הוא הפך למגה-סטאר גם מחוץ לעולם האופרה בתחילת שנות התשעים, בין היתר בזכות ההצלחה המסחררת של קונצרט "שלושת הטנורים". כותרת האלבום הנוכחי היא "העשור הראשון", קרי הקלטות שעשה בשנות השישים ותחילת שנות השבעים. זוהי התקופה שבה אמנם עדיין לא הפך למותג, אבל כבר כאן לא ניתן לטעות בקולו הגמיש והיפהפה.

האלבום כולל 27 דיסקים, ובהם ביצועים מלאים של אופרות איטלקיות בהן מככב פווארוטי. בין היתר יש כאן אופרות מאת דוניצטי ("בת הגדוד", "שיקוי אהבה", "לוצ'יה דה למרמור"), ורדי ("ריגולטו", "מקבת" והרקוויאם), פוצ'יני ("לה בוהם", "טוראנדוט"), בליני ("הפוריטנים") ועוד. ההקלטות הן עם טובי המנצחים של התקופה- הרברט פון קראיאן, גיאורג שולטי, ריצ'רד בונינג, ואפילו זובין מהטה הצעיר (ההקלטה הנפלאה של "טוראנדוט" מ- 1972).

כל ההקלטות באלבום עברו חידוש דיגיטלי, ואיכות הסאונד ברובן טובה מאוד. עם זאת, איכות הביצועים עצמם אינה אחידה. חלק מהם (כמו "טוראנדוט" או "מדאם בטרפליי") נשמעים מעולים גם היום, וחלק אחר (כמו לדוגמא "שיקוי אהבה") נשמעים כבר מעט מיושנים. גם לא כל הסולנים שמופיעים לצידו של פווארוטי זהים באיכותם. עם זאת, האפשרות להאזין לפווארוטי הצעיר בצורה כה שיטתית היא תענוג אמיתי לאוהבי שירה.

מגבלתו העיקרית של האלבום היא דווקא בעיצוב הפיזי שלו. ההקלטות מופיעות אמנם על גבי דיסקים מודרניים, אבל אנשי "דקה" בחרו לעצב את הקופסה בגודל של תקליט ויניל ישן. עובי האלבום מתקרב לארבעה ס"מ, כך שמי שמאחסן את הדיסקים שלו על מדפים ייעודיים עשוי להיתקל בבעיה של מיקום. למי שבעיית האיחסון אינה מפריעה – מזומנות פה שעות ארוכות של הנאה עם האיכות הקולית הנדירה של פווארוטי, לצד עמיתים שונים, במיטב הרפרטואר האופראי האיטלקי.

לוצ'אנו פווארוטי- העשור הראשון. אלבום בן 27 דיסקים בהוצאת DECCA.

================================================================

בטהובן- "יצורי פרומתיאוס". תזמורת ARMONIA ATENEA. מנצח: ג'ורג' פטרו. דיסק DECCA.

הדיסק הזה מספק חשיפה כפולה: גם ליצירה שכמעט אינה מבוצעת, וגם לתזמורת קלאסית מצוינת שמגיעה ממקום לא צפוי (אתונה). האלבום מציג את המוזיקה המלאה שהלחין בטהובן לבלט "יצורי פרומתיאוס", יצירה שכמעט ואינה מבוצעת במלואה באולמות הקונצרטים (מה שכן מבוצע מתוכה הוא רק הפתיחה). בטהובן חיבר את היצירה בשנת 1801, תחילת התקופה ה"הרואית" בחייו. היא כתובה לתזמורת סימפונית מלאה, ויש בה נושאים שמזכירים מאוד את הסימפוניות הראשונות שלו. לקראת סוף הבלט יש נושא שמופיע במדויק גם בסימפוניה מספר 3 (ה"ארואיקה"), ומרתק לשמוע איך בטהובן מפתח אותו בצורה אחרת מאשר בסימפוניה. מכיוון שמדובר במוזיקה לבלט הנושאים פחות מהודקים ומאורגנים מאשר בסימפוניות, וזוהי אולי הסיבה שהיצירה הוזנחה לאורך השנים. עם זאת, עדיין ניתן לזהות פה ללא ספק את הסגנון הנמרץ שאיפיין את בטהובן באותה תקופה.

ההפתעה השנייה היא בתזמורת. על הביצוע חתומה ARMONIA ATENEA, תזמורת קאמרית מאתונה שמנגנת בכלי תקופה. משמעות שם התזמורת ביוונית הוא "החברים של המוזיקה", וכך זה באמת נשמע. יוון אינה מזוהה עם מוזיקה קלאסית, ועוד פחות עם ביצועים בכלי תקופה. אבל מסתבר שיש הפתעות בחיים. התזמורת, בניצוחו של ג'ורג' פטרו (Petrou), נשמעת פשוט מעולה. יש לה צליל מבריק ומדויק, והפרשנות המוזיקלית רעננה ומלאת אנרגיה. אם לשפוט לפי ההקלטה הזו, התזמורת הזו לא נופלת מרבות מעמיתותיה במערב אירופה- ואפילו עולה עליהן מההיבט של האנרגיה והברק. כדאי מאוד להכיר.

פורסם ב"גלובס", 15.6.2014