בימוי מעצבן לזמרים נפלאים: "איל טרובטורה" מאת ורדי עם אנה נטרבקו, פלאסידו דומינגו ודניאל ברנבוים

ההפקה החדשה הזו ל"הטרובדור" מאת ורדי, שצולמה בדיוק לפני שנה, עוררה סקרנות מיידית בזכות שני הזמרים בתפקידים הראשיים. הראשונה היא זמרת הסופרן אנה נטרבקו (Netrebko), מהגדולות בעולם בתחומה. השני הוא פלאסידו דומינגו, שהיה בעבר טנור נפלא ובשנים האחרונות שר תפקידי בריטון. סביב שניהם יש בשנים האחרונות דיון סוער בעולם האופרה, שעליו נרחיב מיד. בינתיים נתחיל בשורה התחתונה: שניהם מצוינים בהפקה הזו, נטרבקו במיוחד. מה שמקלקל להם, כמו גם ליתר הזמרים בצוות, הוא בימוי מעצבן שלעיתים פוגם ממש בחוויה המוזיקלית.

עלילת "איל טרובטורה" מתרחשת בספרד, ויש בה ארבעה תפקידים מרכזיים. אזוצ'נה היא צוענייה, השואפת לנקום את מות אימה (שהואשמה בכישוף והוצאה להורג). מנריקו, בנה של אזוצ'נה, הוא טרובדור (זמר נודד), שנילחם כדי להשיג את הדוכסית ליאונורה. ליאונורה מאוהבת במנריקו בחזרה, אך אהבתם לא יכולה להתממש כיוון שבליאונורה מאוהב גם הרוזן די-לונה. בסופה הטראגי של האופרה ליאונורה מתאבדת בבליעת רעל, ומנריקו מוצא להורג בפקודת הדוכס. כאשר ניחתת על מנריקו מכת המוות מספרת אזוצ'נה לדוכס שזה עתה הוציא להורג את אחיו, וכך היא זוכה לנקמה המיוחלת.

הבמאי פיליפ שטלצל בחר למקם את העלילה בתוך קובייה אפורה תלת-מימדית, שקירותיה מחולקים ל-48 ריבועים. התפאורה הזו כמעט ולא משתנה לאורך ההצגה, אך "ריבועי המשנה" בכל קיר משמשים להופעת דמויות ורעיונות במהלך העלילה. התפאורה, הלבוש וההעמדות נעשו ברוח הקומדיה דל-ארטה של המאה ה- 16, ומשלבים גרוטסקה, סוריאליזם ואמנות מודרנית. בבימוי יש גם מרכיב חשוב של כוריאוגרפיה, שאחד משיאיו הוא ב"מקהלת הסדן" המפורסמת (שבמהלכה אז'וצנה נגררת כבולה בשלשלאות כשהיא לבושה כדוב).

עיקר הפוקוס בהפקה זו, כאמור, מופנה אל שני הזמרים בתפקידים המרכזיים. הראשונה היא אנה נטרבקו, זמרת סופרן "לירי" במקור, שמושכת בשנים האחרונות עניין מיוחד כיוון שהחלה לשיר גם תפקידי סופרן "דרמטי" (כלומר, תפקידים שדורשים יותר עוצמה קולית ויותר נוכחות דרמטית). כאן היא שרה את תפקיד ליאונורה, ועושה זאת באורח מעורר התפעלות. ההבעה הריגשית שלה מדהימה, וכך גם השליטה שלה בנשימה ובעיצוב המשפטים המוזיקליים. הבעיה העיקרית היא בלבוש ובהעמדות שנכפו עליה: קשה לשיר בצורה משכנעת כשאת חבושה בפיאה לבנה מגוחכת, לבושה כמו בובה ומוצבת בתנוחות מוזרות. נטרבקו היא זמרת אדירה והאריות שלה נפלאות, אבל יש משהו מתסכל בכך שהן לא זוכות לתמיכה הוויזואלית הראויה.

פלאסידו דומינגו, שהיה בן 72 בזמן ההקלטה, מבצע כאן את תפקיד הרוזן די לונה. עקב גילו המתקדם, נטש דומינגו בשנים האחרונות את תפקידי הטנור הגבוהים ועבר לשיר תפקידי בריטון (תפקידים נמוכים יותר, שאינם דורשים עלייה מאומצת לצלילים גבוהים). למרות הגיל הוא שמר על קול יפה ויציב, והנוכחות שלו על הבמה מרשימה מאוד. באמת בראבו.

את התפקיד הקשה של אזוצ'נה הצוענייה שרה מארינה פרודנסקאיה, ואת תפקיד מנריקו שר גאסטון ריברו. שניהם בעלי קולות יפים, אך גם שניהם סובלים מהבימוי וההלבשה. בניגוד גמור לעבודתו השנויה במחלוקת של הבמאי עומד הניצוח של דניאל ברנבוים, שמצליח להפיק מהתזמורת, המקהלה והזמרים איכות מוזיקלית מדהימה. מבחינה מוזיקלית זהו ביצוע מהטובים שאני מכיר ליצירה, אבל למי שמחפש את "איל טרובטורה" מבוצע באסתטיקה שמרנית ההמלצה מסויגת מאוד.

ורדי- "איל טרובטורה" (הטרובדור). עם אנה נטרבקו, פלאסידו דומינגו ואחרים. הפקה של האופרה הממלכתית ברלין. מנצח: דניאל ברנבוים. די.וי.די "דויטשה גרמופון".

פורסם ב"גלובס", 10.2.2015