דמוקרטיה מוזיקלית: ראיון עם הוויולנית טבאה צימרמן

טבאה צימרמן. צילום: Marco Borggreve

ביום חמישי הקרוב (28.5) תופיע עם התזמורת הסימפונית ירושלים טביאה צימרמן (Tabea Zimmermann), מנגניות הוויולה המובילות והמוערכות בעולם. צימרמן תופיע בתפקיד כפול של מובילה וסולנית, ותוביל את התזמורת לכל אורך הקונצרט מעמדת הוויולה הראשונה. הקונצרט הוא חלק ממנהגה של התזמורת בשנים האחרונות לארח מוזיקאים מובילים לקונצרטים במתווה של "מנצח-סולן", באופן שהופך את הסולן לחלק מקבוצת הנגנים.

טבאה צימרמן נולדה וגדלה בגרמניה, וכיום מתגוררת בברלין עם ילדיה. היא אורחת קבועה בישראל, ואף דוברת עברית שוטפת. את השפה רכשה תודות לבעלה הראשון, המנצח הישראלי המנוח דוד שלון. "בזכות דוד זכיתי לחיות בישראל מספר שנים, החל משנת 1987", היא מספרת. "לאחר שנפטר בשנת 2000 אני מגיעה לישראל פחות, אבל עדיין יש לי פה חברים וקרובי משפחה שאני שמחה לבקר". שלון, שהיה מנהלה המוזיקלי של הסימפונית ירושלים, אחראי גם לקשר הראשוני שנעשה בינה לבין התזמורת לפני שנים ארוכות.

הקונצרט הקרוב שלה עם התזמורת יהיה שונה מאוד מהמקובל, כיוון שהפעם תופיע כנגנית מובילה לכל אורכו. לדבריה, השיטה הזו היא חלק מתפיסת עולם שלמה. "בעשר השנים האחרונות שיניתי את דרך העבודה שלי", היא אומרת. "אני יותר נהנית מקשר ישיר עם התזמורת כסולנית מובילה מאשר לעשות זאת דרך מנצחים. בעיני, הגיע הזמן לשנות את ההיררכיה בעולם הביצוע המוזיקלי. למנצחים יש יותר מדי כוח. צריך לתת לנגנים יותר מקום לביטוי, ולקחת אותם יותר ברצינות".

האם מדובר גם בתהליך עבודה שונה?

"בהחלט. העבודה ללא מנצח באה מעולם המוזיקה הקאמרית, ומבוססת על הקשבה הדדית. כולם מקשיבים לכולם. זה אמנם פחות פרגמטי לעבוד ככה ולוקח יותר זמן, אבל מצד שני זה הרבה יותר כיף. זה כמו לתת פרספקטיבה של מוזיקאי קאמרי לתזמורת סימפונית".

צימרמן מציינת ששיטת העבודה מתאימה ליצירות לא גדולות, ולכן בחרה את תכנית הקונצרט בהתאם: סימפוניית נעורים של מנדלסון, הסרנדה השנייה של ברהמס, "מוזיקת אבל" של הינדמית לוויולה ומיתרים (בה תנגן כסולנית), והסוויטה השנייה לצ'לו של באך בעיבוד לוויולה.

לתזמורת לא חסר מנצח? מישהו שאפשר להסתכל עליו?

"המבט פחות חשוב ממה שחושבים. יותר חשובה האוזן. שיטת העבודה הזו מאפשרת ללכת עם המוזיקה, ולא עם מנצח ספציפי. הנגנים נהנים מאוד לעבוד ככה, כי הרי כולם רוצים לבטא את עצמם ולא רק להקשיב למישהו מלמעלה. הנגנים מרגישים שנותנים בהם אמון. באופן אישי, התעייפתי מזה שמנצחים כיום מדברים לנגנים בצורה פרגמטית ולא מוזיקלית. אותי יותר מעניין לדבר על האופי של המוזיקה ועל הרגש שהיא מבטאת. חשוב לי לחפש אינטימיות עם הקבוצה, ולגבש ביצוע שמתאים לנו יחד. פחות מעניין אותי להביא משהו מוכן מראש ולהכתיב אותו. מהבחינה הזו אני לא עושה עבודה של מנצחת, אלא עבודה של נשימה יחד והקשבה אחד לשני. בדיוק כמו מוזיקה קאמרית, רק שהפעם עם כמה עשרות נגנים".

מקובל לחשוב שגם הקהל זקוק למנצח כדי שיתווך לו את היצירה.

"תופעת המנצח המתמחה היא תופעה חדשה יחסית בתולדות המוזיקה, לא הרבה יותר ממאה שנים. במאה האחרונה נהנינו כל כך מהסימפוניות הגדולות, ששכחנו שאפשר גם אחרת. תמיד היו תזמורות קאמריות שניגנו בלי מנצח, כך שזה לא דבר חדש".

צימרמן מציינת שעובדת היותה אישה לא מעלה ולא מורידה בעיניה. "יש מוזיקאים טובים ויש מוזיקאים גרועים, בלי קשר למין הביולוגי. מה שכן, אני רואה בפונקציה של המנצח משהו פטריארכלי גברי, וזה לא חלק מהמוזיקה. זו מסורת של כוח, שאותה אפשר וצריך לשנות. העולם המוזיקלי צריך להפוך להיות יותר דמוקרטי. יש מנצחים נהדרים, אבל מהחלק של הכוח שיש להם אני לא נהנית. מוזיקאים לא צריכים לעסוק ביחסי כוח אלא במוזיקה. מוזיקה ופוליטיקה לא הולכים ביחד".

את עדיין עוקבת אחרי המצב בישראל?

"אני כבר פחות מחוברת למה שקורה בארץ, כי החיים שלי מבוססים בגרמניה. השהות שלי בישראל היתה קשורה מאוד לבעלי הראשון, ומאז שנפטר היה לי יותר קשה לבוא. בנוסף יש לי שלושה ילדים, 50 קונצרטים בשנה, וכיתה שאני מלמדת בברלין. כך שאין הרבה זמן".

כאמנית בינלאומית את בוודאי מרגישה היטב את המשבר בשוק המוזיקה הקלאסית. גם הקונצרט בירושלים יבוצע רק פעם אחת, כמו רוב הקונצרטים של תזמורת ירושלים. זה מצב סביר בעיניך?

"הרבה תזמורות בעולם מבצעות קונצרטים רק פעם אחת. השאלה העיקרית היא מהו מספר האנשים שמגיעים לקונצרטים ביחס לגודל של העיר. הבעיה היום היא שהמקום של התרבות הפך להיות קפיטליסטי, והשאלה העיקרית ששואלים היא כמה כרטיסים נמכרו. זו טעות גדולה. בתרבות אי אפשר לעשות חשבון על כל דבר. אני חושבת שתרבות צריכה לקבל תמיכה ממסדית, גם אם לא כל האוכלוסייה צורכת אותה. בדיוק כמו שמממנים ספורט או ביטחון. תרבות היא דבר מרכזי בחינוך ובהתפתחות אישית, וזו בעיה גדולה לראות זאת רק מהזווית של הכסף. יש מחיר גדול לזה שעושים רק דברים שמשתלמים מבחינה כלכלית. הקפיטליזם הטהור לא מציע פיתרון לעתיד של התרבות".

טבאה צימרמן תופיע עם התזמורת הסימפונית ירושלים ביום חמישי 28.5 בשעה 20:00 באולם "הנרי קראון", תיאטרון ירושלים.

פורסם ב"גלובס", 26.5.2015