Skip to content

נותנים בארוק: קונצרט פתיחת העונה של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית סיפק תשובה מצוינת לשאלה למה עדיין כדאי ללכת לקונצרטים

16 באוקטובר 2015
שלו עד-אל מנצח על

שלו עד-אל מנצח על "המלך ארתור" במוזיאון ת"א. צילום: גורי פלג

בשנים האחרונות אנו חיים במציאות בה ניתן להאזין כמעט לכל יצירה מוזיקלית בלחיצת כפתור. במצב עניינים כזה, נשאלת לא פעם השאלה איזה טעם יש עדיין בקונצרטים חיים. הרי ביו-טיוב יש כל מה שאפשר להעלות על הדעת, במגוון ביצועים, ובאיכות סבירה. אז בשביל מה צריך לצאת מהבית?

הקונצרט האחרון של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית הדגים את הסוגייה הזו בצורה מושלמת. חלקו הראשון הציג מהו ביצוע חי "סטנדרטי", טוב אך לא מלהיב. חלקו השני, לעומת זאת, סיפק לקהל חוויה פנטסטית, חד-פעמית, שאין שום סיכוי בעולם לקבל בהקלטות.

במחצית הראשונה של הערב בוצעה הסימפוניה מספר 41 של מוצרט ("יופיטר"). חלק זה סיפק חוויה סטנדרטית: יצירה מוכרת, ביצוע טוב, ופחות או יותר זהו. חלקו השני של הקונצרט, לעומתו, סיפק חגיגה שלמה של צבע ושמחת חיים. לחלק זה נבחרה היצירה "המלך ארתור" של הנרי פרסל, יצירה בארוקית מקסימה הכתובה לתזמורת, סולנים ומקהלה. היצירה היא מעין "חצי-אופרה", והיא בוצעה בגירסה קונצרטית מקוצרת וחסכונית בה שרו הסולנים גם את תפקידי המקהלה.

העובדה הראשונה שבלטה בביצוע היתה יכולתה המעולה של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית לנגן מוזיקת בארוק. נגני התזמורת מנגנים אמנם בכלים מודרניים ולא בכלי תקופה, אבל הצליחו להפיק צליל בארוקי מבריק ומלא אנרגיה. גמישות סגנונית כזו היא לא עניין של מה בכך, אך כאן היא נראתה טבעית לגמרי. את ההצלחה הזו יש לייחס מן הסתם למנצח, שלו עד-אל, מומחה בארוק וותיק שהצליח להעביר את הידע הסגנוני שלו גם לנגנים.

הרבה מהצלחת הערב נזקפת לזכותו של ההרכב הקולי, שהורכב מעשרה זמרים סולנים שחלקם הם מהטובים בתחומם בארץ. הבולטים ביותר לטעמי היו זמרות הסופרן רויטל רביב, הדס פארן-אסיה ורעות ונטוררו, זמר הקונטרה-טנור אלון הררי, הטנור איתן דרורי, וזמר הבאס יאיר פולישוק. אלו זמרים צעירים יחסית אך מנוסים מאוד, שיודעים לא רק לשיר אלא גם לשחק ולהקסים. את החלק המשחקי הם ביצעו להפליא, עם הרבה הומור וחן אך גם תוך שמירה קפדנית על טעם טוב. מבין כל הפנינים שהפיקו הסולנים זהר במיוחד הביצוע של רעות ונטוררו לאריה "אי כליל יופי", שהושר בעודה נעה בין הנגנים ומפזרת להם ליטופים מלאי חן.

שיאו הבלתי מעורער של הערב נרשם עם שיר שיכורים אנגלי מצחיק, שבשירתו השתתפו באופן לא צפוי גם כמה מנגני התזמורת. זה היה רגע אדיר, שהראה לאיזה שיאים אפשר להגיע עם חשיבה יצירתית שיוצאת מהקופסה. חלק מהנגנים שרו בצורה טובה להפתיע וחלק זייפו לחלוטין, אבל אצל כולם היה קשה להחמיץ את האושר מהחופש שקיבלו לשבור קצת את הכלים. ערב נפלא.

תזמורת נתניה- הקאמרית הקיבוצית עם הרכב קולי של זמרים סולנים. מנצח: שלו עד-אל. מוזיאון ת"א לאמנות, 13.10. 

פורסם ב"גלובס", 15.10.2015

From → Uncategorized

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: