באך באקוסטיקה יבשה: מקהלת "תומאס" מלייפציג בבית האופרה בת"א
גוטהולד שוורץ מנצח על "אורטוריית חג המולד" של באך בתל-אביב. צילום: מכון גתה ישראל
אחד הדברים המעוררים התפעלות מיידית בקרב מי שמבקר לראשונה בקונצרט בכנסיית "תומאס" בלייפציג הוא האקוסטיקה. כנסייה זו, בה פעל באך עצמו, נהנית מאקוסטיקה פנטסטית: כזו שמהדהדת בדיוק במידה, ומאפשרת לביצוע המוזיקלי להישמע גם מרשים וגם מדויק.
חברי מקהלת הילדים "תומאס" שרים בקביעות בכנסייה זו, ורגילים לאקוסטיקה המושלמת שלה. התוצאות בדרך כלל מצוינות, כפי שניתן להיווכח בעשרות ההקלטות של המקהלה לאורך השנים. גם בביקור בארץ איכות השירה והנגינה היתה גבוהה מאוד. עם זאת, למרבה הצער, המפגש בינן לבין האקוסטיקה היבשה של בית האופרה הניב תוצאה הרבה פחות מספקת. הסאונד היה חלש, לא עוטף, ורחוק מאוד מהחוויה הטוטאלית שמספקות אותה מקהלה ואותה תזמורת בכנסיית הבית שלהן.
האורחים מלייפציג ביצעו ארבע קנטטות מתוך "אורטוריית חג המולד" של באך (מספר 1, 2, 3 ו- 6), מהיצירות המרשימות והמבריקות של תקופת הבארוק. מעבר לטרוניות על איכות האולם, הביצוע עצמו היה מרשים מאוד. מקהלת "תומאס" מורכבת מילדים ונערים בגילאי 18 – 8, ששרים ברמה מקצועית לחלוטין. נפלא לראות ילדים כה צעירים שרים בצורה כל כך מדויקת, בהיגוי מושלם, ובצליל נעים ולא צעקני. מעבר לכך, מרגש לראות ילד בן שמונה עומד כמו גדול בקידמת הבמה ושר סולו בקול שמיימי (תפקיד המלאך בקנטטה השנייה).
גם האיזון בין החטיבות השונות במקהלה היה מרשים, תודות להדרכה המדויקת של המנצח גוטהולד שוורץ. כשהזמרים שלך צעירים כל כך יש הגיון ברור לסייע להם ככל הניתן, וזה בדיוק מה ששוורץ עשה. הוא ניצח בתנועות ברורות ובלי "שטיקים", ממש כאילו יצא מספר לימוד למנצחי מקהלות.
לארץ הגיעו כשישים מתוך מאה חברי המקהלה, ועקב תנאי האולם בהחלט לא היה מזיק אם היו מגיעים עוד עשרים. למרות ההערכה הגדולה לאיכות השירה, חסרו לי קצת "זוויות חדות" ועוצמה שאותן ניתן היה אולי להשיג עם מקהלה יותר גדולה.
כל ארבעת הזמרים הסולנים שהשתתפו בביצוע היו מצוינים, והתמודדו בקלות עם האתגרים הקשים שמציבה בפניהם הפרטיטורה. כך לדוגמא זמר הטנור יוהאנס קום (Chum), ש"זכה" מבאך לאריה מטורפת בקנטטה השנייה. האריה הזו כוללת שורה ארוכה של מהלכים מהירים מאוד (חלקי 32) ובלי מקום לנשום, וקום התמודד איתה כאילו עשה טיול בפארק. מבחינה ריגשית הרשימה במיוחד זמרת האלט אנקה פונדונג (Anke Vondnung), במיוחד בארייה היפהפייה של מאריה הקדושה ("נום, אהובי, ודע מנוחה"). השלימו את התמונה זמרת הסופרן אקיקו איטו (Ito) וזמר הבאס תומאס באואר, שהציגו קול עשיר, חזק ויציב. ממש צוות לעניין.
את המקהלה והסולנים ליוותה תזמורת ה"גוונדהאוס" המהוללת של לייפציג, בהרכב מצומצם מאוד המתאים לביצוע באך (כשלושים נגנים). התזמורת נשמעה מצוין כצפוי, הן כמכלול והן ברגעים הסולניים היפהפיים שהעניק באך לכמה מהכלים (במיוחד הכינור הראשון והחליל). ביצוע באך בכלים מודרניים ולא בכלי תקופה נשמע היום קצת מיושן, אבל הפעם זהו דווקא יתרון. לא הייתי רוצה אפילו לדמיין איך היו נשמעים כלי התקופה העדינים באקוסטיקה הבעייתית של בית האופרה בת"א.
באך- "אורטוריית חג המולד". מקהלת הנערים "תומאס", תזמורת ה"גוונדהאוס" מלייפציג וזמרים סולנים. מנצח: גוטהולד שוורץ. בית האופרה ת"א, 4.12.
בעיקר מוזיקה 
עומר ,
תודה על הבקורת וההערכה – עם האבחנות הרגישות שלך .
ממידת היכרותך , איך האקוסטיקה בהיכל אמנויות הבמה הרצליה , בהשוואה לבית האופרה בת"א ?
תודה
הי אשר, לא הייתי שם כבר הרבה זמן… קשה לי להעריך. בכל מקרה אל תצפה לחוויה דומה לזו שהיתה לנו כששמענו אותם בביקור בלייפציג 🙂
האולם בהרצליה נועד להצגות ולא לקונצרטים, והאקוסטיקה בהתאם. נסה להשיג מקום טוב במרכזו.
עומר, אם האקוסטיקה גרועה, איך אתה יכול לשפוט את המקהלה, התזמורת והסוליסטים בהרכב שהגיע ארצה? האם אתה שמעת את ההרכב הזה באולם אחר?
יורם
יורם שלום,
בודאי, זו היתה הפיסקה הראשונה. שמעתי את המקהלה והתזמורת האלו לא פעם בכנסיית תומאס בלייפציג, הן בקונצרטים חיים והן בהקלטות. החוויה האקוסטית שם טובה לאין ערוך מזו של בית האופרה בת"א.
אהבתי את הקונצרט ואני מסכים בהחלט עם הביקורת של עומר.
ניב
הייתי בקונצרט בבניני האומה והכל נשמע נהדר! לא היו שום בעיות אקוסטיות וזה היה קונצרט מדהים. שום רעשים לא חדרו מבחוץ{כמו בהיכל התרבות} והמסקנה היא לבוא לשמוע קונצרטים בירושלים ולשמוע דרך אגב תזמורת מצוינת כמו תזמורת ירושלים!
הייתי אמש בקונצרט של מקהלת "תומאס" מלייפציג בביצוע נפלא של אורטוריית חג המולד בהיכל אמנויות הבמה הרצליה . האקוסטיקה היתה סבירה ,והביצוע היה מושלם כרגיל להרכב הזה .
הקהל שהגיע לקונרצרט היה בריא ולא נשמעו שיעולים .
אבל המאחרים המשיכו להכנס ולחפש את מקומותיהם זמן רב גם אחרי שהמקהלה והנגנים עלו לבמה והמנצח היה צריך להמתין עד שהרחש של המאחרים נדם .
הגדילה לעשות אישה שהגיעה לקונצרט עם תינוק והתישבה בשורה הראשונה .
במהלך הקנטטה הראשונה , נשמע בכי של התינוק , אבל האישה נשארה לשבת .
לאחר כמה דקות , התינוק פרץ בבכי יותר ממושך , המנצח פנה לאחור להביע את מורת רוחו , אבל הגברת המשיכה לשבת בשלווה במקומה .
רק כאשר התינוק פצח ביבבות רמות , הואילה האמא לקום ממקומה ויצאה נוכח החיוכים המנומסים של הנגנים .
לחוצפה ישראלית התרגלנו – אבל מדוע הסדרנים אפשרו את כניסת האמא עם התינוק ?
פניתי גם להנהלת היכל אמנויות הבמה הרצליה וזו התגובה שקבלתי :
שלום רב,
אני מודה לך על פנייתך.
גם אני כמוך, האזנתי אתמול לביצוע הנפלא של אורטוריית חג המולד שהתקיים בהיכל.
בתחילת המופע, הוכנסו לאולם מאחרים, תמיד בעזרת סדרן ובכיסאות צדדים באולם-למקומות פנויים. הכנסתם התבצעה באופן קפדני ומחושב תוך מאמץ של הסדרנים, שהנאת הקהל לא תיפגם. מאחרים נוספים שהגיעו לאחר שלא נותרו מקומות פנויים-לא הוכנסו עד להפסקה.
בשורה ראשונה, ישבה גברת עם תינוק שאכן הפריעה למהלך המופע. הייתה זו אורחת אישית של ראש העיר לייפציג, שהגיע במיוחד למופע וביקש באופן מיוחד להכניסה לאולם. במחשבה לאחור, אני מסכימה איתך שהסדרנים היו צריכים לאסור עליה להיכנס לאולם למרות בקשתו.
מקווה שההפרעה לא העיבה על הנאתך מהקונצרט המרשים.
עופרה זכריה
מנכ"ל היכל אמנויות הבמה הרצליה