Skip to content

"המשימה שלנו כמוזיקאים היא גם לאתגר את הקהל": ראיון עם המנצח פאבלו הראס-קסאדו

26 בפברואר 2016
PABLO HERAS-CASADO_ by Fernando Sancho1

פאבלו הראס קסאדו. צילום: פרננדו סאנצ'ו

בימים אלו מארחת התזמורת הפילהרמונית הישראלית את המנצח הספרדי פבלו הראס-קסאדו (Heras Casado), מהשמות החמים והמסקרנים ביותר בשדה הניצוח הבינלאומי. הוא מכהן כיום כמנהלה המוזיקלי של תזמורת סנט לוק בניו יורק, ומופיע בקביעות כמנצח אורח עם התזמורות החשובות ביותר בעולם. במקביל הוא עובד גם עם תזמורת הבארוק של פרייבורג, איתה הקליט לאחרונה את שלושת הקונצ'רטי של שומאן בכלי תקופה מקוריים.

הראס-קסאדו, בן 38, מופיע בישראל לראשונה, ונשמע נלהב מאוד משיתוף הפעולה עם הפילהרמונית. "זה נשמע כמו קלישאה, אבל הכימיה שלי עם התזמורת היתה מעולה כבר מהרגע הראשון", הוא אומר. "אני מאוד נהנה לעבוד עם נגני הפילהרמונית. זו תזמורת עם אופי מיוחד וגמישות, וניכר שהנגנים אוהבים את מה שהם עושים".

התכנית עליה הוא מנצח בישראל מאתגרת וארוכה. היא כוללת ארבע יצירות, שכולן אינן נשמעות תדיר על במות הקונצרטים. היצירות הן "דון קיחוטה" מאת המלחין הספרדי בן המאה העשרים רוברטו גרהארד, "וריאציות סימפוניות" לפסנתר ולתזמורת מאת סזאר פרנק, קונצ'רטו לפסנתר מספר 22 מאת מוצרט, וסימפוניה מס' 1 ("חלומות חורף") מאת צ'ייקובסקי. סימפוניה זו היא מהפחות מבוצעות של צ'ייקובסקי, וגם אוהבי מוזיקה מושבעים לא מכירים אותה.

"בחירת התכנית נעשתה דרך דיאלוג", מספר הראס-קסאדו. "את הסימפוניה הראשונה של צ'ייקובסקי הצעתי אני, והתזמורת קיבלה את ההצעה. זו יצירת מופת, שלמרבה הצער מבוצעת רק לעיתים נדירות. ניצחתי עליה במקומות אחרים, ורציתי לבצע אותה גם בישראל".

היצירה המסקרנת ביותר בתכנית היא "דון קיחוטה", מאת הספרדי בן המאה ה- 20 רוברטו גרהרד (מת בשנת 1970). "זו יצירה שנכתבה בהשפעת ברטוק וסטרווינסקי", אומר הראס-קסאדו. "זהו חלק מבלט ארוך, שנשען על מוזיקה ספרדית עממית אבל כתוב בשפה מודרנית".

אתה לא חושש שזו תהיה תכנית קשה מדי לקהל שמרני?

"אני אוהב לאתגר את הקהל עם משהו שהוא לא שמע בעבר. בעיני זוהי המשימה שלנו כמוזיקאים- לא רק לבצע יצירות מוכרות ברמה גבוהה, אלא גם להציע רפרטואר חדש. לא מדובר בהכרח על קונצרט שכולו מוזיקה לא מוכרת, אבל כן נכון לשלב בין תקופות וסגנונות. קל יותר לקהל לבוא לקונצרט שיש בו יצירה מודרנית אם תהיה בו גם יצירה של בטהובן, וכך אני מנסה לעצב את התכניות עליהן אני מנצח".

הראס-קסאדו מתמחה במקביל הן בתזמורות המנגנות בכלי תקופה מקוריים והן בתזמורות המשתמשות בכלים מודרניים, כמו הפילהרמונית הישראלית. לדבריו, שני הסגנונות משלימים עבורו זה את זה. "בשנים הראשונות של הקריירה שלי עסקתי בעיקר בביצוע מוזיקה עתיקה בכלי תקופה", הוא מסביר. "ניסינו לעצב מחדש את הסאונד של מוזיקה מתקופת הרנסנס והבארוק עם כלים ספציפיים. עם הזמן עברתי גם למוזיקה מאוחרת יותר, אבל החשיבה על המוזיקה המוקדמת נשארה חלק מחיי. גם כיום, כשאני מבצע מוזיקה מהתקופה הרומנטית, אני חושב אחרת על ארטיקולציה, בניית משפטים, ויבראטו, דחיסות של צליל וכדומה".

אתה מרגיש שגם לפילהרמונית הישראלית יש את הרגישות הזו?

"בהחלט. השבוע עבדנו ברצף על יצירות של צ'ייקובסקי ושל מוצרט, ועוד לפני שדיברתי נגני התזמורת שינו באופן אינסטינקטיבי את הצליל בין שני המלחינים. זהו אינסטינקט מצוין, כי כך אפשר ליצור בתזמורת הרבה צבעים שונים".

הראס-קסאדו נולד בגרנאדה, וכיום גר עם משפחתו לסירוגין בגרנאדה ובמדריד. "אני מאוד גאה להיות בן גרנאדה, וזה מסביר אולי את הקשר החזק שאני מרגיש כלפי ישראל. יש לנו הסטוריה משותפת עשירה, כי בגרנאדה היו גם קהילה יהודית וגם קהילה ערבית מפותחות. אני מרגיש שהישראלים, כמונו בני גרנאדה, מרגישים גאים מאוד במי שהם ומה שהם, ושמחים לחלוק זאת עם העולם בצורה חיובית".

הקונצרטים האחרונים בסידרה יתקיימו בהיכל התרבות בתל אביב היום (יום ו' 26.2) בשעה 14:00, מחר (מוצ"ש 27.2) בשעה 20:00, ומחרתיים (יום א' 28.2) בשעה 20:00.

פורסם ב"מעריב", 26.2

 

From → Uncategorized

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: