Skip to content

"הייתי צריך לשכוח את טכניקת הנגינה המודרנית כדי לעבור לפסנתר פטישים": ראיון עם הפסנתרן רונלד בראוטיגם

31 במרץ 2016
Ronald Brautigam

רונלד בראוטיגם. צילום: מרקו בורגרייב

בשבוע הבא ייפתח במוזיאון ת"א פסטיבל המוזיקה המעולה "פליציה בלומנטל", המתקיים בפעם ה- 18. פסטיבל זה מיצב את עצמו בשנים האחרונות כאירוע מוזיקלי אנין ואיכותי, המארח מוזיקאים מהשורה הראשונה בעולם.

האורח הבולט ביותר בפסטיבל השנה הוא הפסנתרן ההולנדי רונלד בראוטיגם (Brautigam), שיופיע כסולן עם תזמורת "האקדמיה מקלן" (Koelner Akademie) בניצוחו של מיכאל ווילנס. בראוטיגם נחשב לאחד מהסולנים המובילים בעולם בנגינת פסנתר פטישים, ה"אב הקדמון" של הפסנתר המודרני. פסנתר מוקדם זה היה בשימוש בסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה- 19, ועליו נוגנו במקור יצירותיהם של מוצרט, היידן ובני זמנם. בקונצרט יבוצעו בין היתר שני קונצ'רטי לפסנתר ותזמורת של מוצרט, אותם ינגן בראוטיגם בפסנתר פטישים.

מהו ההבדל העיקרי בין הפסנתר המודרני לפסנתר הפטישים, ואיך זה משפיע לך על טכניקת הנגינה?

"ההבדל העיקרי הוא בדרך בה אני ניגש לכלי. בפסנתר המודרני יש לקלידים יותר עומק וכובד, ולכן צריך להפעיל יותר משקל של היד והכתף. בפסנתר הפטישים צריך להפעיל רק את המשקל של האצבעות, והמגע חייב להיות הרבה יותר קל. עבור מי שעובר מפסנתר רגיל לפסנתר פטישים, המשמעות היא שצריך 'לשכוח' את טכניקת הנגינה הרגילה ולפתח טכניקה יותר קלה ומהירה. זה תהליך שלקח לי כמה שנים טובות".

אתה מרגיש שאנשים כיום עדיין מתעניינים בתנועת המוזיקה המוקדמת כפי שהתעניינו בשנות התשעים, או שהתנועה הזו הפכה ל"נישה"?

"בהתחלה, התנועה הזו היתה הכרח. היה צורך אמיתי לפרק את הרפרטואר הווינאי הקלאסי מהרומנטיזציה העודפת שעשו לו. כעת, הגישה החדשה נעשתה כל כך מבוססת עד שתנועת המוזיקה המוקדמת איבדה מעט מהתפקיד ה'חלוצי' שלה. יש יותר ויותר מוזיקאים, כולל אני, שמשתמשים בכלים שונים לביצוע מוזיקה שונה. זה בדיוק מה שקרה גם בעולם האופרה- זמרת סופרן שמתמחה בואגנר לא תהיה בהכרח המתאימה ביותר לביצוע אופרות של מוצרט, וההיפך".

אתה עדיין מקבל תלונות בנוסח "למה לנגן מוצרט ובטהובן בכלים עתיקים אם הטכנולוגיה השתפרה מאז"?

"כן, הרבה אנשים נוהגים לומר שאם בטהובן היה מכיר את הפסנתר המודרני הוא היה מעדיף לכתוב לו. התשובה שלי היא זו: אין ספק בכך, אבל המוזיקה שלו היתה נשמעת אחרת לגמרי. בטהובן תמיד חיפש את הקצוות של הכלי, ואם היה לו פסנתר 'סטיניווי' מודרני הוא היה מחפש גם את הקצוות שלו. באמת מרתק לחשוב מה היתה התוצאה"!

תנועת המוזיקה המוקדמת איבדה בשנים האחרונות כמה מהמייסדים שלה, שהאחרון ביניהם היה ניקולאוס הרנונקור. האם לדעתך דור ההמשך הוא חלוצי באותה מידה?

"לא, אבל כיום יש גם פחות צורך בחלוציות. כיום אנחנו עדיין מרוויחים מהעבודה האדירה שהחלוצים הללו עשו. העבודה ה'חלוצית' היחידה שנותרה היא למצוא את האיזון הנכון בין כלים מודרניים לכלי תקופה עתיקים, ולהפוך את התזמורות ה'מודרניות' לבעלות מודעות הסטורית גבוהה יותר".

+++++++++++++

התזמורת שתופיע עם בראוטיגם, תזמורת "האקדמיה של קלן", מנגנת גם היא בכלי תקופה. בראוטיגם מספר שעבד עם התזמורת באופן אינטנסיבי מאוד בשנים האחרונות, כולל הופעות והקלטות משותפות של מכלול הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט. "אני כבר מחשיב את עצמי כמעט כמו חלק מהתזמורת", הוא צוחק.

בקונצרט יבוצעו שניים מהקונצ'רטי הפחות מוכרים של מוצרט, מספר 8 ומספר 14. הסיבה לכך, באופן מפתיע, היא כלכלית. "אין ספק שהקונצ'רטי המאוחרים של מוצרט נפלאים, בין היתר בזכות השימוש בכלי נשיפה מעץ", אומר בראוטיגם. "אבל בימים כאלו, שאינם קלים מבחינה כלכלית, בחרנו בקונצ'רטי נהדרים שאינם דורשים חטיבה מלאה של כלי נשיפה מעץ".

מוצרט השאיר בקונצ'רטי שלו מקום לאילתור של הסולן, הנקרא "קדנצה". בחלק מהקונצ'רטי חיבר מוצרט הצעות לקדנצה, שאינן מחייבות את הסולן המבצע. לדעתו של בראוטיגם, ההצעות האלו הן הבחירה המועדפת. "בכל מקום בו מוצרט השאיר קדנצות, אני מעדיף לנגן אותן", הוא אומר. "אין ספק שהוא חיבר אותן לפסנתרנים אחרים שניגנו את הקונצ'רטי שלו, והמשמעות היא שהוא לא רצה ש'יתעסקו' עם המוזיקה שחיבר. כשאין קדנצות מקוריות של מוצרט, אני אוהב לאלתר על המקום. אבל גם אם אתה המאלתר הכי טוב בעולם- מה שחיבר מוצרט תמיד יהיה יותר טוב".

מה אנחנו יודעים על ביצוע הקונצ'רטי בזמנו של מוצרט? האם גם אז נדרש הקהל לשבת בשקט כמו היום?

"כיום הקונצרט הקלאסי הפך לפורמלי מאוד. בתקופתו של מוצרט זה לא היה כך. אם אנשים  מחאו כפיים אז היו חוזרים על פרקים, ואין ספק שהקהל היה הרבה יותר רועש מאשר היום. יש עדויות מלונדון של המאה ה- 18 על מקרים שבהם כנר שזייף זכה למטר של עגבניות ותפוזים".

פסטיבל "פליציה בלומנטל" יתקיים בין התאריכים 9 – 4 באפריל במוזיאון ת"א לאמנות.

הקונצרט של רונלד בראוטיגם ו"האקדמיה מקלן" יבוצע ביום ד' 6.4 בשעה 20:30.  הקונצרט יתקיים גם במרכז "אלמא" בזיכרון יעקב (9 אפריל).

פורסם ב"מעריב", 1.4.2016

From → Uncategorized

2 תגובות
  1. וזה היופי והמעניין. דעות לכאן ולכאן .ובהתאם- לכך ביצועים שונים של אותה יצירה. לא כולם מנגנים באותו אפן. ו….קשה לשפוט!

  2. גליה permalink

    אהבתי את הכתבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: