"בדיעבד, ההחלטה שלי שלא להתמחות בשירה אופראית היתה נכונה": ראיון עם זמר הבריטון קלאוס מרטנס

ביום חמישי (14 באפריל) תיפתח סידרת הקונצרטים הקרובה של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית, בה יתארח זמר הבריטון הנפלא קלאוס מרטנס (Mertens). שמו של מרטנס (66) מוכר היטב לאוהבי המוזיקה הקולית, בזכות למעלה ממאתיים הקלטות שעשה עם מיטב המנצחים. הוא נחשב לפרשן מוביל למוזיקה מתקופת הבארוק, ומזוהה יותר מכל עם ההקלטות הנהדרות שעשה ליצירות של באך ובני דורו.

בקונצרטים בארץ יופיע מרטנס בניצוחו של שלו עד-אל, מנהלה המוזיקלי של תזמורת נתניה-הקאמרית הקיבוצית. השניים מופיעים ביחד כבר למעלה מעשרים שנה, ואף הקליטו יחד עשרה דיסקים. בקונצרטים יבצע מרטנס מבחר שירים אמנותיים של שוברט, בתזמורו של מקס רגר.

אתה מוכר במיוחד בזכות הביצועים שלך למוזיקה של באך. למה בחרת לבצע בארץ דווקא את השירים של שוברט, ועוד בתיזמור של רגר?

"אתה צודק בהחלט", מספר מרטנס בראיון מגרמניה. "בקריירה שלי עד כה ביצעתי והקלטתי הרבה מוזיקה מתקופת הבארוק. אבל תמיד אהבתי וביצעתי גם מוזיקה מתקופות מאוחרות יותר- הקלאסית, הרומנטית ואפילו המודרנית. בכל הנוגע לשוברט, יש לי עניין עצום במוזיקה שלו, בדומה להרבה זמרים אחרים. לגבי התזמור- כבר לפני שנים למדתי להעריך את המוזיקה הקולית של רגר, וזכיתי גם לבצע הרבה ממנה. רגר העריץ את שוברט, ותיזמר מבחר משיריו היפים ביותר בתיזמור נהדר ומלא צבע. עולם המוזיקה מציין השנה מאה שנים למותו של רגר, ואני מאוד שמח לבצע את התיזמור שלו בעיתוי כזה".

עבדת עם הרבה מנצחים ששייכים לזרם ה"מודע הסטורית" או "תקופתי", הדוגל בביצוע מוזיקה בסגנון שמתאים לרוח התקופה בה נכתבה. האם העבודה הזו שונה מזו עם מנצחים "מודרניים"?

"אני מרגיש אסיר תודה על כך שהיו לי הרבה הזדמנויות לעבוד עם מומחים מובילים של זרם הביצוע שנקרא 'מודע הסטורית'. במיוחד עלי לציין את המוזיקאי הנפלא טון קופמן, שאיתו הקלטתי וביצעתי את מכלול היצירות הווקאליות של באך ובוקסטהודה. זהו הישג ייחודי, שממלא אותי בגאווה עד היום".

"ההרכבים שמתמחים בביצוע מוזיקה מוקדמת בגישה 'תקופתית' עשויים אולי להיות מחוברים יותר ל'אמת' ההסטורית", הוא ממשיך, "אבל נוכחתי בכך שכיום גם תזמורות 'מודרניות' מנגנות בצורה שאינה שונה כל כך מזו של התזמורות ה'תקופתיות'. בנוסף, יש יותר ויותר תזמורות 'מודרניות' שמזמינות מנצחים מומחים מהגישה ה'תקופתית' לעבוד איתן כדי להבין איך נכון לבצע מוזיקה מוקדמת. התוצאות של העבודה הזו מדהימות: המוזיקאים דרוכים יותר, מתעניינים יותר במה שהם עושים, ואפילו הצליל של התזמורת משתנה אחרי כמה חזרות".

גישת הביצוע ה'תקופתי' היתה חידוש מסעיר בשנות השמונים והתשעים. אתה מרגיש שהקהל עדיין נלהב ממנה באותה מידה כמו בעבר?

"בהחלט. אני חושב שיש יותר ויותר אוהבי מוזיקה שמעוניינים לשמוע מוזיקה בצורה שתהיה אותנטית ככל האפשר למקור. אנשים כיום יודעים יותר, ומקשיבים בצורה יותר ביקורתית. העובדה הזו מעמידה אתגר גדול בפני המבצעים, אבל נושאת בחובה גם הזדמנויות".

יש היום בעולם המוזיקה נטייה להתמקצעות הולכת וגדולה של מבצעים. איפה אתה ממקם את עצמך בעניין זה?

"יש מוזיקאים שמתמחים בתחום מסוים, כמו מוזיקה מימי הביניים או מהרנסאנס, ומרגישים שהתחום הזה מספק אותם. אצלי זה לא היה כך אף פעם. תמיד התעניינתי במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, וניסיתי למצוא אתגרים חדשים. מה שכן, ידעתי משלב מאוד מוקדם שהקול שלי יאפשר לי לעמוד באתגרים האלו רק אם לא אאמץ אותו מעבר ליכולתו. לכן לא שרתי מעולם באופרות של וגנר, שדורשות מאמץ קולי גדול".

למעשה אתה לא מזוהה עם רפרטואר אופראי כלל.

"נכון. זכיתי להכשרה ארוכה בבית האופרה של אאכן, ואחריה החלטתי שלא לעסוק בשירה אופראית. יותר עניין אותי לשיר בקונצרטים, שירים ומוזיקה דתית. בדיעבד, המציאות הוכיחה שההחלטה הזו היתה נכונה".

איך אתה שומר על הרעננות והגמישות של הקול שלך? יש לך שיגרת אימונים?

"אין לי שיגרה קבועה, אבל אני מכיר את הקול שלי היטב ועובד כל הזמן כדי לשפר אותו. מה שעובד עבורי הכי טוב זה לשיר כל יום רפרטואר מעניין, כזה שאני מרגיש שממלא אותי. חוץ מזה אני מנסה ליהנות גם משאר הדברים שאני עושה בחיים. מנקודת מבטי, זה לא פחות חשוב".

מהן העצות שלך לזמרים צעירים שמגבשים את הטכניקה שלהם? וממה עליהם להיזהר?

"הדבר הראשון הוא לעשות כל מה שהם יכולים כדי למצוא מורה מתאים, גם אם זה כרוך בנסיעות ארוכות. בנוסף הם חייבים להיות ממוקדים במה שהם עושים, וכל הזמן לנסות לשפר את עצמם. חשוב גם שלא להמעיט בחשיבות של היגוי נכון, מיקום נכון של הקול וכדומה. חוץ מזה, חשוב שיהיו גמישים ופתוחים לאפשרות לעסוק במשהו אחר. ההתמודדות שיש כיום לזמר צעיר בעסקי המוזיקה היא לא קלה בכלל".

פורסם ב"מעריב", 8.4.2016