Skip to content

נהדר, למרות האקוסטיקה: "סטבאט מאטר" של דבוז'אק עם הסימפונית ירושלים

21 ביולי 2016
אלה וסילביצקי_צילום יוסי צבקר

אלה וסילביצקי. צילום: יוסי צבקר

זה כיף לפרגן למוזיקאים. במיוחד לישראלים. בתנאים הכלכליים בהם פועלים רוב העוסקים במוזיקה קלאסית בארץ, קשה מאוד להרים קונצרט שמצליח להתחרות במה שאפשר לשמוע היום בלחיצת כפתור ביו-טיוב או ב"מצו". וכשזה קורה, זה מחמם לב ומרגש. במיוחד כשבביצוע משתתפות מקהלות חובבים, שהחברים בהן אינם מקבלים שכר ונותנים את הנשמה ואת הלב רק למען המוזיקה.

הפעם קרה הנס בביצוע ה"סטאבט מאטר" (Stabat Mater) של דבוז'אק, מהיצירות הליטורגיות המרשימות ביותר ברפרטואר הרומנטי. הטקסט של ה"סטאבט מאטר" מתאר את סיבלה של מאריה הקדושה למול בנה הצלוב, ולכן התאים לדבוז'אק מאוד כתגובה רגשית לשרשרת אסונות שנחתה עליו (הוא שכל שלושה ילדים בטווח של שנתיים). צריך להודות שלא כל היצירה אחידה ברמתה: הפרק הראשון, שהמוזיקה שלו חוזרת גם בסוף,  הוא מטלטל ממש. לעומתו, חלק מהפרקים האמצעיים קצת חסרי מיקוד ויש במהלכם ירידת מתח. ועדיין, מדובר ביצירת מופת שכדאי מאוד להכיר.

האמת- באתי לקונצרט הזה בציפיות לא גבוהות. ניסיון העבר לימד שמקהלות חובבים ישראליות נוטות לשירה לא נקייה ו"גרונית", במיוחד בקולות הגברים. אלא שהפעם הסיפור היה שונה. ההרכב הקולי הגדול הורכב משתי מקהלות חובבים (הקאמרית רמת-גן והקיבוץ הארצי), והפתיע לטובה. המקהלות באו מוכנות למופת מבחינה טכנית, ושרו בהגשה חמה ולא מוגזמת. ומה שיותר חשוב, הן הגישו ביצוע שניכר ש"עבדו עליו" לא מעט גם מבחינה פרשנית. אז נכון שאי אפשר להשוות את התוצאה לביצועים של מקהלות אירופאיות מקצועיות אליהן אנחנו רגילים מ"מצו", אבל עדיין מדובר בהתקדמות של שנות אור יחסית למה שהורגלנו אליו בעבר. משמח להיווכח שתרבות שירת המקהלה ממשיכה לשגשג כאן, למרות תקציבים מגוחכים והתעלמות ממשלתית גורפת.

מבין ארבעת הסולנים בלטה לטובה זמרת הסופרן הנהדרת אלה וסילביצקי (Vasilevitsky), עם קול חם ועתיר רגש שהתאים מאוד למוזיקה. הבאס-בריטון ולדימיר בראון התחיל בצורה מהוססת, אבל התחמם בהדרגה ובדואט הגדול שלו עם המקהלה כבר הציג שירה מלאת עומק ונוכחות. הטנור הקוריאני באק יונקי (Baek Yoonki) ניחן בקול נעים מאוד, ונהניתי ממנו למרות בעיות קלות באינטונציה, דיקציה וריתמוס. היחידה מבין הסולנים אליה פחות התחברתי היתה זמרת המצו-סופרן סבטלנה סנדלר, שסגנון השירה שלה נשמע כיום קצת מאומץ ומיושן.

לפינת הפירגון מצטרפים בגדול המנצח דורון סלומון והתזמורת הסימפונית ירושלים, שהציגה צליל יפה מאוד לאורך כל הערב. התזמורת הזו כמעט אינה מופיעה מחוץ לירושלים, וחבל. כשהיא עובדת עם מנצח שיודע מה הוא עושה- היא לא פחות טובה מהסימפונית ראשל"צ, שמופיעה בת"א בקביעות. מגיע לקהל במרכז לשמוע את הירושלמים יותר.

שתי הערות לסיום:

  1. מקובל לחשוב שהקהל הישראלי לא יודע לפרגן. הפעם הוא ידע. בניגוד למקובל בפילהרמונית, הקהל לא נהר בהמוניו אל הדלתות עם הישמע הצליל האחרון אלא הריע ממושכות. כפי שכבר הבנתם, בצדק גמור. אבל להתנהלות הזו היה גם גורם מסייע: במשכן, בניגוד להיכל התרבות, משאירים את הדלתות סגורות עד אחרי ההשתחוויה, וכך הרבה יותר טבעי להישאר באולם ולהריע. אולי כדאי גם לפילהרמונית לנסות את הטריק?
  2. לידיעת הקוראת הנלהבת מירי רגב: עם כל ההערכה למבצעים, צריך להודות שהאקוסטיקה בבית האופרה איומה. למרות כל הנסיונות שנעשו לאורך השנים לשפר אותה, היא עדיין יבשה וחסרת הידהוד. למבצעים (במיוחד לזמרים) יש תחושה שהקול שלהם הולך לאיבוד במרחב, ומהקהל נמנעת החוויה המענגת של צליל שעוטף אותך מכל הכיוונים. ואם כבר מדברים: גם היכל התרבות, למרות השיפוץ, לא הרבה יותר טוב. בעיקר אם יושבים מאחורה. מדהים, ובעיקר עצוב,  שאחרי השקעה ציבורית של מאות מיליוני שקלים עדיין אין באיזור המרכז אולם ראוי לשמו מבחינה אקוסטית לביצוע מוזיקה סימפונית. אין לי ספק שרגב תצליח להשיג תהילת עולם בקרב אוהבי המוזיקה הקלאסית אם תצליח להפעיל את השפעתה ותקציביה כדי להקים אחד כזה. מה הסיכוי שזה יקרה?!

 

"סטבאט מאטר" של דבוז'אק עם התזמורת הסימפונית ירושלים, המקהלה הקאמרית רמת-גן, מקהלת הקיבוץ הארצי וסולנים. מנצח: דורון סלומון. בית האופרה, 18.7.2016. 

פורסם ב"אופוס- המגזין למוזיקה קלאסית", 21.7.2016

 

From → Uncategorized

One Comment
  1. הייתי בקונצרט- והתלהבתי!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: