Skip to content

בעיקר בזכות המקהלה: הקאמרטה הישראלית ירושלים מבצעת באך

1 באפריל 2017
diana-moore-by-peter-everard-smith-1 small

זמרת האלט דיאנה מור. צילו: פיטר סמית'

הקאמרטה ירושלים היא התזמורת הקאמרית היחידה בארץ שמקפידה לארח בקביעות מקהלות אורחות מחו"ל בחלק מסדרות הקונצרטים שלה. בסידרה הנוכחית מדובר בהרכב בשם "אקדמיית הקולות האנגליים", בו חברים כשלושים זמרים וזמרות. איכות ההרכב היא הסיבה העיקרית לבקר בקונצרט הזה: מדובר בגוף ווקאלי מלוטש, צלול ואיכותי, שסיפק הרבה רגעים יפים. יש להניח שהבאתם לארץ היתה החלטה ניהולית לא פשוטה- בכל זאת, להלין ולהאכיל שלושים חברי מקהלה זה דבר שעולה הרבה כסף. מצד שני, ניכר שהקהל ידע להעריך את המאמץ. המקהלה קיבלה תשואות ממושכות בסוף הקונצרט, והיה תענוג לראות את הסיפוק על הפנים של הזמרים למול התודה הזו.

במרכז הקונצרט עמדו שתי יצירות קוליות של באך, "אורטוריית העלייה לשמיים" ו"אורטוריית חג הפסחא". שתיהן כתובות למקהלה מעורבת וסולנים, ושתיהן מציעות לא מעט רגעים מרוממי נפש. שיא הקונצרט, לטעמי, היה בארייה היפהפייה "הו נפשי, הסירי את בושמך מעליך" מאורטוריית חג הפסחא, הכתובה לזמרת סופרן (אלינור רולף-ג'ונסון) בליווי חליל. הליווי בוצע בנגינתה המרגשת של חלילנית הקאמרטה אסתי רופא, שזכתה גם היא לתשואות ממושכות בסוף הקונצרט. עוד ראויה לציון אריית האלט ב"אורטוריית העלייה למרום", שמבוססת על נושא מוזיקלי בו השתמש באך גם באריית האלט המפורסמת "רחם עלי" (Erbarme dich) מ"מתיאוס פסיון".

הביצוע: המקהלה, כאמור, טובה מאוד. צלולה, מלוטשת, שרה בדיקציה טובה, כל מה שצריך. לליווי התזמורתי של הקאמרטה במוזיקת בארוק צריך להתרגל בכל פעם מחדש. עבור מי שמכיר את היצירות האלו מביצועים מוקלטים בכלי תקופה הצליל שלה נשמע חזק ונוכח "מדי", בניגוד לכלי התקופה העדינים. ועם זאת, בפרשנות ניכרה עבודת הכנה מדוקדקת של המנצח אבנר בירון. היא באה לידי ביטוי בהדגשות מעניינות, בניית משפטים עם היגיון מוזיקלי ברור, ושמירה על אנרגיה מתמדת בביצוע. שום דבר לא היה סתמי בקונצרט הזה, וזה לא מובן מאליו בכלל.

לגבי הסולנים: כולם מחו"ל, רובם טובים ומעלה. הבולטת מכולם היתה זמרת האלט דיאנה מור (Moore), עם אלט עמוק וחם שמזכיר את זמרות המצו הגדולות של העבר. זמרת הסופרן אלינור רולף-ג'ונסון יצרה הערכה מעורבת: יש לה קול "בארוקי" עדין ויפה, אבל קצת מוגבל מבחינה טכנית והבעתית. בצלילים הגבוהים היא נשמעה מאומצת, וגם בטווח הקולי הנוח חסרה לה נוכחות רגשית עמוקה יותר. שני הבנים (הבריטון הבריטי אלכסנדר רובין בייקר והטנור הספרדי חורחה נבארו-קולוראדו) היו בסדר גמור.

עוד בוצעה בקונצרט, בבכורה עולמית, יצירה קצרה של המלחין הישראלי זיו קוז'וקארו (Cojocaru). כמו שאומרים הצעירים: לא התחברתי. היצירה מציגה מעין "מרבד צלילי" עם צבעים תזמורתיים יפים, אבל חסרים בה יסודות הקיום של מוזיקה שמעניין לשמוע: מלודיה מובהקת, פיתוח נושאים, משהו שיעורר רצון לשמוע את היצירה שוב. לצד הגאונות של באך זה ממש לא כוחות.

לסיכום: מקהלה מצוינת, סולנים טובים ברובם, ליווי ראוי ומוזיקה מעולה (של באך). כדאי.

הקונצרט יבוצע שוב במוזיאון ת"א (מוצ"ש 1.4 ויום א' 2.4), באולם ELMA בזיכרון יעקב (יום ב' 3.4) ובאולם הנרי קראון בירושלים (יום ג' 4.4).

הקאמרטה ירושלים עם אנסמבל "אקדמיית הקולות האנגליים" וסולנים. מנצח: אבנר בירון. מוזיאון ת"א, 31.3.2017.

פורסם ב"אופוס- המגזין למוזיקה קלאסית", 2.4.2017

From → Uncategorized

One Comment
  1. Haya Ronen permalink

    שלום לכם
    מה מחירו של מנוי לעונה הקרובה?

    תודה רבה
    חיה רונן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: