Skip to content

"אני מקווה שהמחליף שלי יהיה מישהו שמתאים לתזמורת, לא רק מפורסם": ראיון עם זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי הפורש של הפילהרמונית

25 במאי 2017
12646734_750832488387505_1688945865642326186_o

זובין מהטה. צילום: יח"צ

בעוד כשנתיים וחצי, באוקטובר 2019, יפרוש זובין מהטה מתפקיד המנהל המוזיקלי הכול-יכול של הפילהרמונית הישראלית. המועד אינו מקרי: מהטה (81) החל את כהונתו בפילהרמונית באוקטובר 1969, כך שפרישתו תהיה לאחר  חמישים שנה בדיוק. "אני חושב שזו התקופה הארוכה ביותר שהיתה בהיסטוריה למנצח כלשהו עם תזמורת", הוא אומר. "אבל כשנכנסתי לתפקיד לא תיכננתי שזה מה שיקרה".

ההחלטה על הפרישה היתה שלך, או באה מהתזמורת?

"זו היתה בחירה שלי במאה אחוז. קמתי בוקר אחד, ואמרתי שזהו זה. אני אמשיך לנצח הרבה כאורח, אבל לא כמנהל מוזיקלי. רק השבוע פרשתי גם מהניהול המוזיקלי של "מאג'ו מוזיקאלה" (בית האופרה של פירנצה), לאחר 32 שנים בתפקיד. הופעת הסיום שלי שם היתה עם האופרה "דון קרלו" של ורדי, ובסוף, כשסימנתי לנגנים לקום להשתחוויה, כולם זרקו עלי ורדים. הם החביאו אותם היטב, כך שלא היה לי מושג שזה מה שהולך לקרות. זה היה מאוד מרגש".

ומה עכשיו?

"לאחר הפרישה מהפילהרמונית אתמקד יותר בהופעות כמנצח אורח. אני מתוכנן להופיע ב'לה סקאלה' במילאנו, באופרה הממלכתית של ברלין, ועם התזמורות הפילהרמוניות של ברלין, וינה ולוס אנג'לס".

===========

מה אתה מחשיב כהישג הגדול ביותר שלך עם הפילהרמונית הישראלית?

"תקשיב לתזמורת! רמת הנגינה של הנגנים כיום נהדרת, ואני מאוד גאה בהם על כך. ההישגים האלו הם בזכותם, לא בזכותי. יש לנו היום קבוצת נגנים מגובשת וחברית, וכך הם גם עושים מוזיקה".

מהטה מציין בגאווה שהשיפור הוא לא רק בתזמורת כמכלול, אלא גם בחטיבות השונות בנפרד. "חטיבת כלי הנשיפה מעץ של התזמורת היא מהטובות בעולם. בחטיבת כלי הנשיפה ממתכת חלה התפתחות עצומה, עד שממש קשה להשוות אותה לזו של העבר. רק תקשיב לקרנות כיום, איזה יופי הן נשמעות. הכינורות היו טובים תמיד, אבל כיום מדובר ממש בווירטואוזים. הדור הצעיר כיום מנגן בצורה יותר וירטואוזית מקודמיו".

יש לך כבר רעיון לגבי מי שיחליף אותך?

"כשיגיע הזמן לכך, הועד של התזמורת ישאל לדעתי. עוד לא הגענו לזה. זה תהליך דמוקרטי שהתזמורת תצטרך לעשות. זו תהיה התנסות מעניינת, כי הם מעולם לא עשו זאת."

יש לך המלצה עבורם?

"אני מקווה שיבחרו מישהו שמתאים לצרכים של התזמורת, ולאו דווקא בגלל שהוא מפורסם. אני מקווה שהמחליף, יהיה מי שיהיה, ימשיך את בחירת הרפרטואר שהתוויתי. לדעתי, לב הרפרטואר חייב להישאר ווינאי. שם נמצא המרכז של המוזיקה הסימפונית. הרבה מהמנהלים המוזיקליים היום רוצים להיות מודרניים בכל מחיר, ומבצעים דברים לא נדרשים. כשמזניחים את ווינה- הסאונד התזמורתי נעלם. וכשאני אומר 'וינה' אני כולל גם את מה שנקרא 'האסכולה הווינאית השנייה'- שנברג, ווברן, ברג. זה חייב להיות חלק אינטגרלי מרפרטואר של כל תזמורת. בנוסף, חשוב להציג מוזיקה של מלחינים ישראליים. יש מי שמתלונן שאנחנו לא מבצעים מספיק מוזיקה ישראלית, אבל צריך לזכור שאנחנו חייבים להיות קשובים גם לדרישות הקהל".

======

מהטה מציין ברשימת ההישגים שלו עם הפילהרמונית גם את הסיורים הרבים שערכו יחד בחו"ל, אך לנקודה הזו מתווספת ביקורת קשה. "אנחנו מסיירים בחו"ל יותר מכל תזמורת אחרת, אבל הממשלה לא עוזרת לכך", הוא אומר באכזבה גלויה. "שגרירי ישראל שמחים לקחת את הקרדיט על ההופעות האלו, אבל בפועל הם לא עושים כלום כדי לעזור לנו. הופענו כבר בפרו, טוקיו, ברלין ואינספור מקומות אחרים. ממשלת ישראל לא עושה שום דבר כדי לקדם את הסיורים האלו".

שרת התרבות לא יצרה איתך קשר מאז נבחרה לתפקיד?

"אני לא מכיר את גברת רגב. היא מעולם לא באה לקונצרט שלי ומעולם לא דיברה איתי. הכרתי כל שר חינוך לפניה, אבל אותה מעולם לא פגשתי. אני לא אומר זאת כביקורת, אלא רק מציין עובדה. ראיתי כעת את הפירסומים עליה סביב ההופעה על השטיח האדום בקאן. הפילהרמונית זוכה לשטיחים אדומים בכל העולם. זה לא ראוי להוקרה ופירסום"?

======

אתה נחשב כמנצח שסולנים מאוד אוהבים לעבוד איתו. אבל מה קורה כשיש חילוקי דיעות בינך ובין הסולן?

"זה לא קורה הרבה, כי רוב הסולנים שעובדים איתי גדלו איתי ובאים בגישה דומה. כשיש חילוקי דיעות- אני משתדל ללכת עם הסולן. הסולן עבד על היצירה הרבה שעות לפני שהגיע אלי, ומגיע עם גישה משלו. אז אני משתדל להיות גמיש".

אז לא היה קורה אצלך אירוע כמו אצל לאונרד ברנשטיין וגלן גולד, כשברנשטיין יצא לבמה והודיע שהפרשנות של הסולן לא מקובלת עליו?

"דווקא יצא לי לנצח על גלן גולד, וגם אני לא הסכמתי עם הפרשנות שלו", הוא צוחק. "רק שאני לא עשיתי מזה כזה עניין גדול".

===========

אפשר לומר שלמעשה גדלת כמוזיקאי יחד עם הפילהרמונית. אתה זוכר משהו מיוחד מהשנים הראשונות שלך עם התזמורת?

"כשהגעתי לתזמורת הייתי בן 25, ולמדתי המון מהמוזיקאים הנפלאים שלה. מרדכי רכטמן, חיים טאוב ורבים אחרים. אמרתי להם אז שהדלת שלי פתוחה תמיד, ושאני רוצה ללמוד. הכול היה אז בשבילי חדש. לדוגמא, זו היתה הפעם הראשונה שניצחתי על הסימפוניה השביעית של בטהובן. הם הסבירו לי שאני מנצח על הפרק השני לאט מדי: זה אמנם פרק שני, אבל הוראת הביצוע היא אלגרטו! זה מסוג הדברים שאני זוכר עד היום."

פורסם ב"אופוס- המגזין למוזיקה קלאסית"

 

 

From → Uncategorized

4 תגובות
  1. מאמר מרתק!! לעניין חילוקי הדעות בביצוע יצירה- זה רק מראה גם כמה קשה לשפוט בתחרויות נגינה!

  2. ניצה שטרן permalink

    תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך. גם כשיש לך ביקורת, היא נאמרת ללא שמץ של רוע או בוטות. שוב להודות לך על שנת לימוד מעניינת ומרחיבת אופקים בבית איילה.

  3. gabybenalex permalink

    צריך לקוות שהבחירה של המנהל הבא תהיה מוצלחת. קיום התזמורת לא מובטח כלל. הקהל מתבגר ואין כמעט צעירים, אהדת השלטון מצטמצמת, דבר שמתבטא בתקציבים הממשלתיים. דור החדש של מנהלי חברות מעדיף להשקיע היום באומנות יותר פופולרית. הפילהרמונית משקיעה בנוער אך אין בכוחה לבד לבצע שינוי מהותי, בזמן שמערכת החינוך לא תומכת. תנופה גדולה למוזיקה הקלסית הייתה בעלייה הגדולה מרוסיה.( נגנים וקהל ) דבר שלא יחזור עוד.█

  4. יעקב איש שלום permalink

    יש לקוות שבתקופת המחליף יהיה יחס יותר אוהד לתזמורות האחרות בארץ.; יש לקוות שהפלהרמונית תאפשר לסולנים והמנצחים שעובדים אתה להופיע גם עם תזמורות אחרות בארץ! דבר שלא קיים היום!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: