Skip to content

כשמוזיקה ופוליטיקה נפגשות: המקרה של גוסטאבו דודאמל

22 באוגוסט 2017
OSSB La Phil Dudamel

גוסטאבו דודאמל. צילום: יח"צ

בתחילת השבוע הוכרז על ביטולו של סיור הקונצרטים המתוכנן של "תזמורת הנוער הלאומית של ונצואלה" לארה"ב. סיור זה תוכנן להתקיים בספטמבר, בניצוחו של גוסטאבו דודאמל האהוב. סיבת הביטול לא נמסרה, אבל לא קשה לנחש אותה: פוליטיקה, ומהסוג המלוכלך.

דודאמל (37) גר בשנים האחרונות בלוס-אנג'לס, שם הוא מכהן כמנהל המוזיקלי של הפילהרמונית של העיר. במקביל הוא מכהן כמנהל המוזיקלי של "אל סיסטמה", מערכת החינוך המוזיקלי המפוארת של מולדתו. לאורך השנים האחרונות הוא שמר על פרופיל נמוך מאוד בהקשר למהומות שמתקיימות בוונצואלה. הסיבות ברורות: "אל סיסטמה" מתוקצבת ע"י הממשלה, ויציאה כנגד הממשלה פירושה פגיעה אפשרית בציפור נפשו. דודאמל שילם מחיר כבד על השתיקה הזו, עליו אפשר ללמוד מעיון השוואתי בדף האמן שלו בפייסבוק. לפני פרוץ המהומות, התגובות כלפיו מוונצואלה היו מעריצות ומשבחות. אחרי פרוץ המהומות, כששמר על שתיקה ואפילו הגיע ללויית צ'אבס, זכה לשלל לתגובות זועמות והופנו כלפיו כינויי גנאי קשים כתומך במשטר.

בחודש מאי השנה חלה נקודת המפנה. באותו חודש נהרג במהומות אחד מתלמידי ה"אל סיסטמה", ארמנדו קניסאלס בן ה- 18. קניסאלס, ויולן שחלם ללמוד רפואה, חטף פצצת גז מדמיע בצווארו ומת מפצעיו. בתגובה פירסם דודאמל לראשונה מכתב פתוח לשלטונות ונצואלה, בו קרא להפסיק את האלימות ושפיכות הדמים. בחודש יולי, אחרי שהמצב במולדתו החמיר, פירסם דודאמל טור דעה ב"ניו-יורק טיימס" (באנגלית) וב"אל פאיס" (בספרדית). וכך כתב: "יש לי מחויבות כאזרח וונצואלי לצאת נגד ההחלטה הלא חוקתית של הממשלה לכנס ועדת נבחרים לאומית, ועדה שיהיה בסמכותה לא רק לשכתב את החוקה אלא גם לפרק את מוסדות המדינה".

נשיא וונצואלה, ניקולאס מאדורו, לא איחר להגיב. "ברוך הבא לפוליטיקה, גוסטאבו דודאמל", כך כתב, "אבל אל תוותר על האתיקה שלך ואל תיתן שירמו אותך". בהמשך דבריו עקץ מאדורו את דודאמל על מקום מושבו: "זה נכון שאני לא חי בחו"ל. אף אחד מאיתנו לא חי בחו"ל. איפה אנחנו כן חיים? בוונצואלה, ואנחנו עובדים עבור תושביה". מאדורו האשים את דודאמל שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, וסיים באיחול "שאלוהים יסלח לך".

===

כעת, כאמור, הגיעה עת הנקמה. ביטול הסיור המתוכנן של "תזמורת הנוער הלאומית" של וונצואלה הוא מכה גדולה עבור ה"סיסטמה", ומסר חד כלפי דודאמל ואנשיו. לא מדובר בתזמורת הסימפונית "סימון בוליבאר" (שנחשבת כיום לאחת הטובות מסוגה וכבר נסעה לחו"ל פעמים רבות), אלא דווקא בתזמורת הנוער הצעירה יותר שעבורה נסיעה לחו"ל היא אירוע מרגש מאוד. הסיור היה אמור להתקיים בארבעה אתרים בארה"ב, וביטולו גרם מן הסתם מפח נפש גדול גם לקהל וגם לנגנים הצעירים.

דודאמל פירסם את תגובתו לביטול שלשום: "החלום שלי להופיע עם המוזיקאים הצעירים והנפלאים לא יתממש הפעם. אנחנו נמשיך לנגן ולהילחם עבור וונצואלה טובה יותר ועולם טוב יותר".

====

פרשת מאדורו/דודאמל מדגימה בצורה מעניינת שני דברים. ראשית, שהתלות של האמנות בממשלה אינה ייחודית לישראל. שנית, שהממשלה שמחה לנצל את התלות הזו כדי לאלץ את האמנים להיות "נאמנים" לה (לפחות ברמה ההצהרתית). מי שלא נאמן, כמו במקרה של וונצואלה, נשאר בבית.

ומי נדפק? כמו תמיד, החלשים. הרי דודאמל לא צריך את תזמורת הנוער של וונצואלה. הוא מנצח על התזמורות הכי טובות בעולם ומרוויח הון. אלו שנפגעים הם המוזיקאים הצעירים, שצריכים להישאר בבית בגלל משחק הורדת ידיים פוליטי מלוכלך שהמנצח בו ברור מראש.

 

From → Uncategorized

2 תגובות
  1. תום גרוס permalink

    על כל 22 שעות של פוליטיקה ביום, יש שעתיים מוזיקה. וגם זה, רק בימים שיש קונצרט.

  2. ניצה שטרן permalink

    כואב מאוד לקרוא את הדברים האלה וכואב אפילו יותר להבין לאיזה כיוון הולכים היחסים אומנות / פוליטיקה אצלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: