התמודדות מכובדת עם יצירת מופת: "תפילות הערבית" של מונטוורדי עם תזמורת הבארוק ירושלים

הבריטון גיא פלץ ונגני תזמורת הבארוק ירושלים אמש. צילום: מקסים ריידר

תזמורת הבארוק ירושלים כיוונה גבוה מאוד אמש, כשהעלתה לראשונה בתולדותיה את ה- VESPERS של מונטוורדי משנת 1610 (בשמן המלא: "תפילות הערבית לבתולה המבורכת"). אין גבול ליופי של היצירה הזו, המשלבת מזמורי תהילים, מוטטים, המנון ומגניפיקט. זו גם הסיבה שהיא הוקלטה בביצועים רבים לאורך עשרות השנים האחרונות, ויש להניח שרבים בקהל הגיעו לקונצרט עם ציפייה לשמוע כיצד תצליח התזמורת הירושלמית להתמודד עם הזיכרונות המתוקים שלהם מהקלטות אהובות. התשובה, לדעתי: בכבוד, אם כי ברמת ביצוע לא מושלמת ובפרשנות מעודנת מדי.

אנדרו פארוט הוא מחשובי המנצחים של אסכולת ה- HIP (ביצוע בעל מודעות היסטורית), וגם אמש הוביל ביצוע עם מאפיינים ייחודיים שנסמכים על מחקר היסטורי. ההחלטה המשמעותית ביותר היתה שינוי סדר הפרקים, כך שבמקום ה"מגניפיקט" המפואר שובץ בסוף הערב הפרק העדין "דואו שרפים" ("שני מלאכים"). לטעמי זו היתה החלטה בעייתית, שסיימה את הערב באנטי-קליימקס. ציפיתי לפחות שבקטע זה יעמיד פארוט את הזמרים ביציע כדי להעצים את האפקט של המלאכים שקוראים זה לזה על תהילת האלוהים, אבל זה לא קרה והשניים נשארו על הבמה.

לגבי הביצוע- מדובר בהתמודדות מכובדת מאוד, בוודאי יחסית לגוף דל תקציב כמו תזמורת הבארוק. הערב התחיל עם חוסר ניקיון ותחושת אנסמבל לקויה (כלומר- תחושה שהזמרים לא מורגלים לשיר יחד), אבל השתפר מאוד ככל שהזמן חלף. גם רמת הסולנים היתה לא אחידה: חלק היו טובים מאוד, חלק פחות. מהזמרים הישראלים בלטו לטובה זמרת הסופרן הנהדרת עינת ארונשטיין,  זמרת הסופרן יובל אורן, המצו אביטל דרי, הטנור דורון פלורנטין והבריטון גיא פלץ (Pelc). תענוג להיווכח שיש בארץ זמרים שמסוגלים להתמודד עם המורכבות הסגנונית והקולית שהמוזיקה הזו מציבה. גם שלושת הזמרים האורחים מחו"ל הביאו לביצוע צבע מיוחד.

לגבי הפרשנות- לטעמי הגישה של פארוט היתה רכה מדי, בלי הניגודים העזים והקצוות החדים שמאפיינים מנצחים אחרים במוזיקה הזו. במקומות רבים חסרו לי מאוד ה"פלפל" והעוקצנות שאפשר לשמוע, לדוגמא, אצל גרדינר או גארידו. הפרשנות הרכה השיגה את האפקט הרצוי רק במקומות ספציפיים, במיוחד במזמור המריאני "אווה מאריס סטלה" ("הלל לכוכב הים"). מזמור זה דורש רכות וזרימה ענוגה, וכאן הצליחו הטמפו האיטי של פארוט והשירה הנהדרת להעניק רגע מרגש.

הביצוע יעלה שוב הערב (רביעי) בירושלים. מומלץ מאוד לבוא לשמוע, בעיקר אם אתם לא מטפחים ציפיות לביצוע שישתווה להקלטות שיש לכם בבית או מעדיפים את המונטוורדי שלכם עם הרבה פלפל.

הערת שוליים לגבי הנהלים באולם "צוקר" החדש בהיכל התרבות:

עקב המרתון התל-אביבי, הגיעו מספר צופים באיחור. לגיטימי לגמרי. מה שלא לגיטימי הוא שהם הוכנסו לאולם באמצע הקונצרט, תוך כדי שהסדרן מקים את המאזינים שכבר ישבו והקשיבו. זה פשוט הזוי. הרי בשביל זה בדיוק יש גלריה למעלה למאחרים. מקווה שמישהו בהנהלת היכל התרבות ייקרא את השורות האלו וייקח לתשומת ליבו.

קלאודיו מונטוורדי- "תפילות ערבית לבתולה המבורכת". תזמורת הבארוק ירושלים וסולנים. מנצח: אנדרו פארוט. אולם צוקר ת"א, 31.10.