דילוג לתוכן

ביקורת אופרה: "לה טרוויאטה" באופרה הישראלית

25 ביולי 2022

הילה באג'יו ב"לה טרוויאטה". צילום: לילי סגל

בניכוי המערכה הראשונה, ההפקה הזו של "לה טרוויאטה" מוצלחת מאוד. המערכה הראשונה, הקצרה למדי, היתה בעייתית מכמה סיבות. קודם כל, הבימוי. בסצינת הנשף שילב הבמאי אלסנדרו טאלבי (Talevi) רקדנים עם מסיכות פנים כסופות, שילוב שהיה פשוט בלתי נסבל. לא בגלל שהם רקדו רע חלילה, אלא כי לקחו לגמרי את תשומת הלב מהמוזיקה. וזאת עוד במהלך ה"ברינדיזי", שיר היין המפורסם, שהוא אולי הקטע הכי מוכר באופרה. מה בדיוק הרעיון לתת לקבוצת רקדנים לעשות תנועות חדות במהלך השירה, ולקטוע בכך לגמרי את החיבור אל הקו המוזיקלי? אלוהים יודע. לקראת סוף המערכה הראשונה שילוב הרקדנים התבהר, כשהם התפשטו (חלקית) והתכנסו למעין אורגיה עדינה באמצע הבמה. אולי כדי לסמל את עולמה הפנימי של ויולטה, שמתלבטת בין נאמנות לנהנתנות. הפעם, לשם שינוי, זה לא הפריע לשירה.

סיבה נוספת להסתייגות מהמערכה הראשונה היתה זמר הטנור האיטלקי אורסטה קוזימו (Oreste Cosimo), בתפקיד אלפרדו. קוזימו הוקפץ לביצוע ברגע האחרון, והוא אפילו לא מופיע בתכנייה. הוא פתח בצורה סתמית וחלשה, ועורר חששות להמשך.

אלא שהחל מהמערכה השנייה הדברים נראו אחרת. קוזימו השתפר פלאים, וגם הבימוי הפך להיות רלוונטי ולעיתים אפילו מהנה (או כפי שאמרה מישהי לידינו לחבריה- "מה אתם רוצים, ב'אאידה' היה על הבמה רק סלע לכל אורך ההצגה!"). בתנאים המשופרים האלו, אפשר היה ליהנות בלי הפרעות מהזמרים.

"לה טרוויאטה" קמה ונופלת על הזמרים בשלושת התפקידים הראשיים: ויולטה, אלפרדו ופאפא ז'רמון. על אלפרדו דיברנו. את ויולטה, התפקיד החשוב ביותר באופרה, שרה הפעם הילה באג'יו הישראלית. התפקיד של ויולטה הוא מבחן קשה מאוד לזמרת: הוא דורש קולורטורות מטורפות בסוף המערכה הראשונה, יכולת דרמטית לכל אורך האופרה, והפגנת פגיעות וחשיפות שתביא לקתרזיס הריגשי הטראגי בסוף. באג'יו, כרגיל, עמדה בכל אלו בכבוד רב. יש לה קול יציב ומלא גוונים, נוכחות בימתית משכנעת, ויכולת משחק מצוינת שמציגה היטב את שני הקצוות באישיותה של ויולטה (לכאורה שוחרת תענוגות, אך בעצם רק רוצה אהבת אמת). הביצוע שלה לשני הקטעים קורעי הלב במערכה השלישית (addio del passato ו- Prendi, quest'è l'immagine) אולי לא הגיע לעוצמות הריגוש של הביצועים המוקלטים הגדולים ביותר, אבל מי שמסוגל לשים את ההשוואות בצד ייהנה ממנה מאוד.

הזמר שאהבתי אמש יותר מכל היה הבריטון הרומני יונוץ פאסקו (Pascu), בתפקיד ז'רמון האב. היה תענוג לשמוע אותו- קול חזק, עמוק, שגם מצלצל מעולה בנמוכים וגם מגיע ללא קושי לצלילים הגבוהים (כמו לדוגמא באריה היפהפייה Di Provenza il mar, il suol). שבחים נוספים מגיעים למקהלה, בניצוחו של אסף בנרף (Benraf). זו הפעם השנייה ברציפות, אחרי "אאידה", שהמקהלה הזו מוכיחה את עצמה כגוף מלוטש ומלא עוצמה. כל הכבוד.

על ההפקה מנצח הפעם דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית. אטינגר הציג כרגיל ניצוח מדויק, נמרץ ומעורב, והיה מרתק לראות את המיקרו-ניצוח שלו על זמר הטנור שהוצנח לתפקיד ברגע האחרון. סביר להניח שבהופעות הבאות, אחרי שהטנור ייכנס לעניינים, הצורך הזה כבר ייחסך. לגבי הפרשנות- בחלק מהמקומות לאורך האופרה בחר אטינגר בטמפי איטיים מאוד ובפרמאטות ארוכות, בחירה שאינה מובנת מאליה. לעיתים זה היה אפקטיבי ומרגש, לעיתים קצת איטי ונסחב (במיוחד במערכה השנייה). ועם זאת, בשורה התחתונה היה ברור שהביצוע נמצא בידיים הטובות ביותר שהאופרה הישראלית יכולה לחלום עליהן.

ראויים לציון גם שניים מהזמרים בתפקידים המשניים. הראשון הוא זמר הבריטון עודד רייך, שהיה מעולה בתפקיד המרקיז ד'אוביניי. בשנים האחרונות הקול של רייך התעבה, התבגר והתייצב, והפך מרשים ממש. אשמח מאוד לשמוע אותו בתפקיד מרכזי יותר בעתיד הקרוב. השני הוא זמר הבאס הותיק והנהדר ולדימיר בראון, הפעם בתפקיד ד"ר גרנוויל. זוהי ההפקה האחרונה בה ישתתף בראון באופרה הישראלית, ובסיום ההצגה הוא זכה למילות פרידה מרגשות מפיו של דן אטינגר. בראון הוא דמות נערצת על זמרים ואוהבי אופרה רבים, ואני ביניהם. זו הזדמנות טובה לומר לו תודה גם כאן על עשרות התפקידים ששמעתי אותו שר, תמיד בקול יציב ויפה ובהופעה מלאת נוכחות. כל הכבוד שידע לפרוש בשיא (קשה להאמין, אבל הוא בן 75!). נתגעגע אליו ממש.

שתי הערות לסיום:

– המופע מחולק הפעם בצורה די מוזרה: מערכה ראשונה (כחצי שעה), הפסקה (עשרים דקות), ואז שתי המערכות האחרונות ברצף ללא הפסקה (כשעה ו-45 דקות). כדאי לקחת בחשבון לענייני ניהול נוזלים.

– אחד הדברים הכי מעצבנים באופרה הישראלית הוא שעדיין יש אנשים בקהל ששולפים טלפונים ומצלמים במהלך המופע כשפתאום בא להם. אם זה קורה לידכם- אנא, בקשו מהמצלמים להפסיק. קשה מאוד ליהנות מהופעה כשטלפון מסנוור אותך בשורה מלפנים, והגיע הזמן להפסיק לקבל זאת כגזירת גורל.

From → Uncategorized

8 תגובות
  1. רחל גליק permalink

    כל ההערות של עומר שומרוני מקובלות גם עליי. רק שאני הייתי במוצ״ש, ושם היתה בתפקיד ויולטה הסופרן הארמנית (אנוש הובהניסיאן). מאד לא נהניתי ממנה- הבחורה היתה גרועה במשחק ובשירה ורק במערכה האחרונה היה שיפור מסוים וריגוש בשירתה. גם התלבושת האדומה בנשף הבליטה את דמותה המגושמת משהו … אלפרדו עם הזמר האמריקאי היה חלש הן בשירה והן במשחק. היחידי שהיה נפלא הוא יונוץ פאסקו בתפקיד האב ז׳רמון. שאר ההערות של עומר כולל זמן ההפסקה מקובלות עליי- !

  2. אנט permalink

    היה ניפלא… מסכימה עם מה שאמרת לגבי הבימוי של המערכה הראשונה. וגם אני בהתחלה חשבתי שאלפרדו חלש, אבל אחר כך פתח מבערים בצורה משכנעת ומרגשת. הילה היתה נהדרת ומרשימה. ג'רמון שר טוב כמו תמיד, אבל לדעתי במשחק שלו קצת מקובע. תפקידי המשנה היו ממש טובים… ואהבתי את הניצוח של אטינגר. האם ניצח ללא תווים? או שזאת אשלייה מהמקום שישבתי בו?

  3. היום יש מופע באולמות האבירים בעכו. לא מפורסם הצוות. ויש בעיה של אקוסטיקה וטמפרטורה. כדאי גם לבקר מופעים בתנאים שונים מאולם האופרה.

    • טוב, היום זה משהו אחר לגמרי… זו לא הפקה של האופרה הישראלית אלא של הרכב צרפתי מעולה בניצוחו של מארק מינקובסקי. מסכים איתך לגמרי לגבי התנאים הלא-אופטימליים בעכו, זו אחת הסיבות שלא אסע לשם.

  4. GabyBenAlex permalink

    לגבי צילומים גם בפילהרמונית הישראלית התחילו לצלם בהופעה. הויולנית צימרמן נאלצה להעיר למצלם, דבר שהיה לא מכובד. ( כך ארע באודיטוריום בחיפה בהם הסדרנים עושים הרבה דברים אך לא שומרים על הנהוג בקונצרטים.

  5. Yelena Pergament permalink

    מסכימה עם הביקורת החיובית.
    לי אישית הפריעו שני דברים בהפקה, האחד – גדול והשני – קטן.
    הגדול זה עצם הרעיון של הפיכתה של וויאולטה לבעלת בית אופנה מודרני, – ולא בגלל שהוא מודרני אלא שזה הופך את התנגדותו של אבא ז'רמון לבלתי מובנת בעליל. למה הוא מתנגד לה? אישה עצמאית, בעלת אמצעים ואשת עסקים מוצלחת, למה הוא מתנגד לקשר של אלפרדו איתה? עד כדי כך שזה עלול להרוס את החתונה של אחותו… בקיצור כרגיל – כול מה שנכנס באופן מלאכותי למקור נשאר זר לו.
    דבר נוסף שהפריע לי – הסרת קטע של Cabaletta בסצנה של ז'רמון אבא עם אלפרדו במערכה שנייה, דהיינו הסיום היפה מאוד של הסצנה הזו. אגב, בהמון הפקות קוטעים את הCabaletta הזו, מסיבות לא ממש ברורות, היא כולה נמשכת כדקה וחצי… קוויתי כי באופרה הישראלית היא כן תמצא את מקומה בהפקה.

  6. עדה permalink

    הייתי באופרה לה טרוויאטה אתמול בגאלה וגם היום עם הקאסט השני. אני מוצאת שהזמרת הארמנית הנפלאה שהיתה היום עולה בהרבה על הילה בג'יו (שאני אישית מרגישה שקולה כבר לא של בחורה צעירה, בעיה של סופרניות וגם טנורים בעיקר. מרגישים זאת בגוון הגול, שנהיה שטוח יותר, ובקושי בטונים הגבוהים)…. לזמרת הארמנית קול צלול, עוצמתי ומלא ניואנסים ורגש עד כדי כך כהרגשתי כאילו היא ויולטה… שני הטנורים חלשים בעיני וזה שהיה היום היה יותר חלש ולא משכנע. יונוץ פאסקו בעיני הוא אבא מושלם ולכן אני ממליצה לרכוש כרטיסים למופע ב 5/8/22 שזה המופע היחיד בו הזמרת הארמנית ויונוץ פאסקו מופיעים ביחד. מאוד נהניתי מהבימוי הצבעוני והמקהלה וזה היה קצת פיצוי על האכזבה האדירה והכעס שהיה לי מהפקת (אם אפשר לקרוא לזה הפקה) של אאידה…..

  7. אנט permalink

    ואף אחד לא דיבר על העובדה שהכניסו קטע מ"איל טרובדורה" בנשף אצל פלורה…..2 במחחיר 1 הזוי בעיני…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: