בטהובן על ים כינרת: ראיון עם המנצחת הישראלית עדה פלג

עדה פלג. צילום: יח"צ

ב- 11 באפריל יתקיים באודיטוריום עין גב, על שפת הכינרת, ביצוע היסטורי של הסימפוניה התשיעית של בטהובן. את היצירה האהובה יבצעו כ- 150 מוזיקאים: נגני התזמורת הסימפונית ירושלים, ארבעה סולנים, והרכב מקהלתי גדול שיאחד שלוש מקהלות. על הביצוע תנצח הישראלית עדה פלג, כפיילוט לקראת החזרתו לחיים של "פסטיבל המוזיקה הקלאסית בעין גב".

"פסטיבל המוזיקה הקלאסית בעין גב התחיל את דרכו בפסח 1943, כפסטיבל קאמרי", מספרת עדה פלג. "הקהל, כמאתיים איש, הגיע בסירות מטבריה. עשר שנים לאחר מכן הושלמה בנייתו של אולם מופעים, שהיה באותה תקופה האולם הגדול בארץ. קיומו של האולם שינה את אופיו של הפסטיבל, והתחילו להשתתף בו גם תזמורות סימפוניות ומקהלות".

פלג מספרת כי לאורך השנים הצליח הפסטיבל למשוך שמות גדולים רבים, כמו לאונרד ברנשטיין, יהודי מנוחין, יאשה חפץ, ארתור רובינשטיין, אהרון קופלנד, דניאל ברנבוים ורבים אחרים. "הקונצרט הקלאסי  האחרון בעין גב התקיים בשנת  1994", היא מספרת, "ומאז הוא מתקיים כפסטיבל זמר. לפני שנתיים פנתה אלי הנהלת הפסטיבל לקחת על עצמי את חידוש פסטיבל המוזיקה הקלאסית בעין גב, והמגמה כעת היא להחזיר עטרה לישנה".

הביצוע של הסימפוניה התשיעית של בטהובן יתקיים באולם כינרות, על שפת הכינרת. "זהו אולם עם אקוסטיקה מצוינת", אומרת פלג. "בכוונה קבענו את שעת הקונצרט לחמש אחה"צ ולא לערב, כדי שהקהל יוכל גם ליהנות מהאיזור ומהנוף".

מי הקהל אליו אתם מכוונים?

"אני מעריכה שחמישים אחוז מהקהל יגיע מהמרכז, וחמישים מהגליל והאיזור".

זהו אירוע חד-פעמי, או שיש גם תכניות לעתיד?

"הכוונה שלנו היא שהפסטיבל יחזור. באיזור הצפון אין אירועים מוזיקליים חשובים בתקופת הפסח, וחבל. התשתית קיימת, העונה מקסימה, האולם נמצא על המים, וכיף להיות שם. במקום לנסוע ללוצרן אפשר לנסוע לעין-גב".

עדה פלג, ילידת חיפה, רכשה את רוב השכלתה המוזיקלית בארה"ב. היא ניצחה על תזמורות מוכרות ברחבי העולם, והקליטה רפרטואר מגוון עם תזמורות בחו"ל. עם שובה לארץ הקימה את המרכז למוזיקה חיפה, והיא מפיקה בקביעות אירועי מוזיקה שונים באיזור הצפון. פלג מתגוררת באיזור ראש-פינה, ומנהלת בין היתר את העמותה המארגנת את תחרות החליל הבינלאומית המתקיימת בישראל.

איך התמודדת כאשה עם מקצוע הניצוח, שהוא גברי במובהק?

"לכאורה לא אמורה להיות בעיה עם זה. היה רק מקום אחד, בגרמניה, בו קיבלתי הזמנה לנצח וההנהלה ביטלה אותה כיוון שלדבריהם הם 'לא מרגישים נוח עם אשה מנצחת'. העניין הוא יותר שיקולי קריירה שונים שיש לגבר ולאישה. העיסוק במוזיקה הוא מאוד טוטאלי, ודורש התמסרות מוחלטת. במקרה שלי, כאשר נולדו לי ילדים, לקחתי פסק זמן של עשר שנים כדי לגדל אותם. פסק זמן כזה במוזיקה הוא מאוד משמעותי. אני לא מקדישה לזה הרבה מחשבה, כי אני נמצאת איפה שהייתי רוצה להיות. אבל מבחינה אובייקטיבית אני מאמינה שהיה לי יותר קל כגבר".

היית ממליצה כיום לאדם צעיר ללמוד מוזיקה כמקצוע?

"לא קל להתפרנס מזה, אבל צריך להיות אופטימיים. אם אתה מוזיקאי, השאלה אם תעסוק בזה או לא כלל לא קיימת. מוזיקה זו תמצית חיים, לא מקצוע".

פורסם ב"גלובס", 27.3.2012