דילוג לתוכן

בעיקר בזכות ברהמס: סאיאקה שוג'י ולהב שני בפילהרמונית

קונצרט סיום העונה בפילהרמונית נמתח השנה עד תחילת אוגוסט בגלל המלחמה מול איראן, ומשמח שהתאפשר לתזמורת לקיים אותו בסופו של דבר. את החלק הראשון של הערב פחות אהבתי, אבל הביצוע המהמם לרביעית של ברהמס היה אחד היפים ששמעתי בשנים האחרונות.

את הערב פתח הקונצ'רטו השחוק לכינור של צ'ייקובסקי, עם הכנרת הסולנית סאיאקה שוג'י (ילידת טוקיו שגדלה באיטליה מגיל שלוש). הקונצ'רטו הזה הוא אחד מ"סוסי הקרבות" של שוג'י כבר שנים ארוכות, וביו-טיוב ניתן לראות שלושה ביצועים מצולמים שלו בביצועה (אחד מהם מגיל 18). כיום, בגיל 43, היא כבר לא ילדת פלא אלא כנרת בוגרת ומגובשת, אבל לצערי התקשיתי להתחבר לפרשנות שלה. הצליל שהפיקה נשמע לי קצת חסום ומופנם מדי, וחוץ מהפרק השלישי הוירטואוזי לא הצלחתי להתלהב מנגינתה. הקונצ'רטו הזה אמנם סובל לא פעם מביצועים רגשניים מדי ועמוסי ויבראטו, כך שבהחלט יש היגיון לבצע אותו בצורה מאופקת יותר מהמקובל; אבל בכל זאת מדובר בצ'ייקובסקי, ולי חסרה שם קצת יותר "נשמה יתרה". אולי יותר מדי שנים של האזנה ליצחק פרלמן עשו את שלהן.

לפני הקונצרט ניסיתי להמר אם הקהל יימחא כפיים אחרי הפרק הראשון – אמנם חריגה מכללי הטקס, אבל חריגה שנעשתה מקובלת בקונצ'רטו הספציפי הזה עקב הסיום המוחץ של הפרק. התשובה היתה חצי-חיובית: היו מחיאות לא רבות ולא חזקות, שגוועו במהרה. מצד שני, בסיום היצירה (וגם אחרי ההדרן) שוג'י זכתה למחיאות כפיים סוערות, כך שיתכן שההערכה המסוייגת שלי נבעה מהמקום בו ישבנו באולם (תופעת ה"בורות האקוסטיים" בהיכל התרבות נדונה פה לא פעם).

חלקו השני של הקונצרט כבר היה סיפור אחר לגמרי. בחלק הזה בוצעה הסימפוניה הרביעית של ברהמס, אחת היצירות האהובות עלי ביותר ברפרטואר. חיכיתי לביצוע הזה בציפייה דרוכה: בעוד שלושה שבועות אדריך סמינר מוזיקה לפסטיבל לוצרן, בו נשמע את להב שני מנצח על היצירה עם הפילהרמונית של מינכן. כך שממש סיקרן אותי לשמוע אותו מוביל אותה עם הפילהרמונית שלנו. ובכן: אפשר לאחל לנגנים ממינכן שיזכו לביצוע כמו שהיה הערב בתל-אביב. כל מה שחסר לי בצ'ייקובסקי ניעור לחיים בברהמס: ביצוע חם, שירתי, סוחף, רומנטי במובן הטוב של המילה. שני – שניצח כדרכו בעל-פה וללא שרביט- התחיל את הסימפוניה באופן מעט מסתורי ומאופק, ובהדרגה צבר מתח ועוצמה תוך הדגשה יפהפיה של הקונטרפונקט ושל הקולות השונים בין חטיבות התזמורת. התזמורת עצמה ניגנה בצורה מעוררת התפעלות, והוכיחה שוב איזה נשפנים סולנים נפלאים יש לה בחטיבות השונות. לרביעית של ברהמס יש אינסוף ביצועי מופת מוקלטים (קלייבר, הונק, אבאדו, ברנשטיין ועוד רבים), ומשמח להיווכח שעדיין אין תחרות לביצוע חי שמבוצע בצורה כל כך טוטאלית. חוויה גדולה. הקונצרט יחזור מספר פעמים בהמשך החודש, והוא (במיוחד הברהמס) מומלץ בחום רב.

הקונצרט הזה סיים עונה קשה ומאתגרת, שבה- למרות ביטולים, דחיות, החלפות ושאר צרות- ביצעה הפילהרמונית קונצרטים נפלאים, שלא נופלים ברמתם מביצועים של התזמורות המובילות בעולם. זו הזדמנות לומר תודה ללהב שני ולנגנים המעולים של התזמורת, ולקוות שהעונה הבאה תהיה שקטה יותר ומוצלחת לא פחות.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מנצח: להב שני. כינור: סאיאקה שוג'י. היכל התזמורת תל-אביב, 4.8.2026.

צילום סאיאקה שוג'י: לורה סטיבנס

קורסי מוזיקה לקהל הרחב – שנה"ל 2027- 2026

שלום לכולם,

אני שמח לעדכן על הקורסים לקהל הרחב אותם אלמד בשנת הלימודים הקרובה. אשמח לראותכם, ובינתיים- מאחל קיץ נעים ושקט!

  1. אוניברסיטת ת"א- בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה
    בטהובן- המלחין ששינה את עולם המוזיקה (קורס שנתי)
    הקורס יעסוק ביצירותיו של בטהובן לסוגיהן, החל מסונטות נבחרות לפסנתר וכלה ביצירות מונומנטליות כמו הסימפוניה התשיעית והרביעיות המאוחרות. במהלך המפגשים ננתח את היצירות תוך צפייה בקטעים נבחרים מביצועים של מיטב הסולנים, התזמורות והמנצחים. דגש מיוחד יוענק להשוואות ביצועים של מבצעים ומנצחים שונים.
    🌼אולם טארג, בית הספר למוזיקה באוניברסיטת ת"א, ימי חמישי אחת לשבועיים, החל ב- 29 באוקטובר 2026.
    פרטים מלאים כאן.

    ========================================
  2. האוניברסיטה הפתוחה- "אסכולות"
    שיאי המוזיקה הקלאסית // סמסטר א + ב
    סידרה חדשה בה נתוודע ליצירות מופת של גדולי המלחינים מתקופות שונות באמצעות התייחסות למרכיבים הסטוריים, ביוגרפיים, מבניים, צורניים ורגשיים. המפגשים מלווים בצפייה מודרכת בדוגמאות מביצועים מעולים של מיטב המבצעים והמנצחים. אין צורך בידע מוזיקלי מוקדם.
    הקורס יתקיים בשני אולמות שונים:
    🌼 סינמטק תל-אביב, ימי רביעי מדי שבוע בשעה 11:30, החל ב-11 בנובמבר 2026
    🌼 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה רעננה, ימי ראשון אחת לשבועיים בשעה 11:00, החל ב1 בנובמבר 2026.
    פרטים מלאים כאן.

    =======================================
  3. מרכז תאו הרצליה פיתוח – במסגרת "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה
    הפאר של מוזיקת הבארוק // סמסטר א'
    בסדרה זו נתוודע ליצירות מופת מוזיקליות מתקופת הבארוק, תוך היכרות עם מושגי יסוד הקשורים למוזיקה של התקופה ולדרכי ביצועה. נדון בסוגיות של צורה וסגנון תקופתיים, נצפה בדוגמאות מביצועים מעולים, ונשווה בין ביצועים מאסכולות ביצוע שונות.
    🌼 מרכז תרבות תאו הרצליה, ימי חמישי בשעה 11:30, החל ב- 5 בנובמבר 2026.
    פרטים מלאים כאן.

    בסמסטר ב' אעביר במרכז תאו קורס סמסטריאלי נוסף, שיוקדש כולו לבטהובן.
    פרטים מלאים כאן.

    =======================================
  4. זמן אשכול – סינמה סיטי
    "אמנות הניצוח- המנצחים הגדולים של המוזיקה הקלאסית" (סידרה חדשה)
    סדרה זו תעסוק בדמותו ובתפקידו של מנצח התזמורת הסימפונית. עבודת המנצח תובהר דרך צפייה מודרכת בדוגמאות מרהיבות מחזרות ומקונצרטים של גדולי המנצחים. במהלך הקורס נשווה בין מנצחים שונים, נדון בקשר שבין דפוסי אישיות לסגנונות ניצוח, ונעמוד על דרכי פרשנות שונות לאותה היצירה.
    הקורס יועבר בשני אולמות שונים:
    🌼 סינמה סיטי גלילות, ימי שני בשעה 11:00, החל ב-2 בנובמבר 2026. 
    פרטים מלאים כאן.
    🌼 סינמה סיטי ראשל"צ, ימי שלישי בשעה 11:00, החל ב-3 בנובמבר 2026.
    פרטים מלאים כאן.

    =================================
  5. מרכז הבמה גני תקווה
    הסימפוניות הגדולות, המנצחים הגדולים (קורס שנתי, ערב)
    הסידרה תתמקד בעולם הסימפוניה ובאמנות הניצוח עליה. נכיר את התפתחותה של הסימפוניה לאורך השנים, ונשווה בין מנצחים שונים מהיבטים של סגנונות ניצוח, שפת גוף ופרשנות מוזיקלית. ההרצאות מועברות בליווי הדגמות מצולמות מרהיבות מביצועים של גדולי המנצחים בעבר ובהווה.
    🌼גני תקווה- מרכז הבמה, ימי חמישי אחת לחודש בשעה 18:00, החל ב- 7 בנובמבר 2026. 
    פרטים מלאים כאן.

איך נשמעים 221 מיליון אירו? סיור בעקבות "היכל בטהובן" המחודש

בספטמבר 2011 הדרכתי סיור מוזיקה ל"פסטיבל בטהובן" בעיר בון, עיר הולדתו של המלחין האהוב. זה היה סיור נהדר: העיר היתה רגועה ומתוקה, מוזיאון בטהובן מרגש, והקונצרטים מעולים. הדבר היחיד ש"ביאס" אותנו היה אולם הקונצרטים של העיר, שנקרא כמובן "היכל בטהובן": הוא היה מיושן ומהוה, וסבל מאקוסטיקה בינונית. בלובי של האולם היה דוכן עם עצומה נרגשת שקראה לשיפוצו, ורבים מאיתנו חתמו בשמחה. לא האמנו שהעצומה הזו תעזור- בטח לא לנו- אבל אם אפשר לתת יד למטרה נעלה אז למה לא.

הלחץ הציבורי, כמסתבר, הצליח מעל המשוער: זמן קצר אחרי הפסטיבל התבשרנו ש"היכל בטהובן" אכן יוצא לתהליך שיפוץ. התהליך ארך למעלה מעשור, והאולם נפתח מחדש בדצמבר 2025. כדרכם של פרויקטים כאלו, מסתבר שהוא חרג בהרבה מהתקציב המקורי: עלות השיפוץ הסופית היתה כ- 221 מיליון אירו (!). התהליך כלל בין היתר שיפור משמעותי של האקוסטיקה, התקנת טכנולוגיית במה מתקדמת, שינויים מבניים מהותיים, ושיפוץ העוגב הענק שמותקן באולם הגדול של ההיכל.

בספטמבר הקרוב תהיה בבון חגיגה גדולה- "פסטיבל בטהובן" יתקיים לראשונה בהיכל אחרי סיום השיפוץ. עם קבלת העידכון על קיום הפסטיבל סגרתי קצוות מול ההפקה ומול חברת "קשרי תרבות" בארץ, וב- 23 בספטמבר נצא לטיול מוזיקלי בעקבות בטהובן וההיכל המחודש.

במסגרת הסיור נבקר בקונצרטים מעולים בשני האולמות בהיכל – ארבעה קונצרטים באולם הגדול, וקונצרט אחד באולם הקאמרי (ה"סטודיו"). בניתי את הסיור כך שנוכל לשמוע סוגים שונים של מוזיקה: תזמורת בארוק שתנגן בטהובן ומוצרט בכלי תקופה (עם דניל טריפונוב בפסנתר פטישים!); הפילהרמונית של דרזדן שתנגן רפרטואר סימפוני; רסיטל פסנתר של אנדרס שיף הגדול; קונצרט משוגע עם עיבוד ג'אז למיסה הגדולה של באך (!!); וקונצרט עם רביעיות של בטהובן בביצוע רביעיית Ébène המעולה, שיתקיים באולם הקאמרי של ההיכל ויאפשר לנו להתרשם גם ממנו. כתמיד, אעביר מפגש הכנה לקראת כל קונצרט.

במהלך ימי הטיול נבקר בין היתר ב"מוזיאון בטהובן", שממוקם בבית הולדתו של המלחין הגאון. במוזיאון ניתן לראות פסנתרים שונים שהיו בשימושו של בטהובן, וכן את אוסף "חצוצרות השמיעה" הנוגע ללב שבהן נעזר לאורך תהליך התחרשותו הארוך. כמו כן נקיים סיורי אדריכלות וביקורים במוזיאונים המרכזיים של העיר בליווי האדריכל רן שוהם.

הסיור הוא בהפקת חברת "קשרי תרבות תבל". פרטים מלאים ניתן למצוא כאן.

אשמח לראות אתכם איתי!

בצילום: הפסל "Beethon" (הלחמה של "בטהובן" ו"בטון") מאת Klaus Kammerichs, בחזית "היכל בטהובן", 2011. צילום: עומר שומרוני

המאכזב והמלהיב: ברהמס וברטוק בפילהרמונית

שני חלקים היו אמש (רביעי) בקונצרט של הפילהרמונית בניצוחו של להב שני. הם סיפקו חוויה שונה לגמרי: הראשון- חלש ומאכזב, השני- אחת החוויות החזקות שזכיתי לחוות בקונצרט בשנים האחרונות.

בחלק הראשון ביצעה התזמורת את הקונצ'רטו מספר 2 לפסנתר של ברהמס, בנגינתו של רודולף בוכבינדר (Buchbinder). בוכבינדר הוא פסנתרן ותיק ועתיר זכויות, אך הביצוע הפעם היה מפוספס לגמרי: טעויות (כבר בקדנצה בתחילת הפרק הראשון), מריחה של צלילים, פסאז'ים לא מדויקים, חוסר יציבות וכדומה. מזל שלהב שני היה על דוכן המנצח כדי לייצב את הביצוע ולדאוג שלא יקרוס. התזמורת, מצידה, נשמעה מעולה לכל אורך היצירה, וכל הכבוד לנגנים ולמנצח שהצליחו בכך למרות הטעויות של הסולן. אם אזכור משהו לטובה מהביצוע של בוכבינדר אלו יהיו כמה רגעי "פיאנו" יפים, אבל כמכלול זה היה ביצוע שהשאיר רושם חלש על גבול המביך. נראה שבוכבינדר נמצא כבר אחרי השיא מבחינה טכנית, וחבל שבחר יצירה כל כך מאתגרת לביצוע. אולי עם מוצרט או בטהובן היה מצליח יותר. ובכל זאת, נעים היה לראות את התשואות של הקהל: אולי זכרו לבוכבינדר חסד נעורים, אולי הודו לו על שהגיע לכאן למרות המצב. בסופו של דבר טעויות הן דבר אנושי, ואפשר להודות לסולן גם כשהוא לא מושלם.

בכל מקרה, לערב הזה באנו בשביל ברטוק, ושם החוויה היתה פנומנלית. לטעמי, הדרך הנכונה להבין את "טירתו של כחול הזקן" היא דרך כניסה לנפשם של שני הגיבורים: שניהם כמהים לאהבה, אך מבנה האישיות שלהם לא מאפשר את קיומה של אהבה אמיתית ושיוויונית. הסיפור מזכיר קצת את הקונספט של "חתונה ממבט ראשון": השניים מתחילים כזוג, ולאט לאט נוצר תהליך התקרבות בו מתקלפות ההגנות ונחשפים הסודות האפלים. הסיום, באופרה הזו לפחות, מטלטל.

הביצוע של הפילהרמונית, בהובלתו של שני, היה פשוט פנטסטי. מבין הזמרים אהבתי יותר את זמרת הסופרן ההונגריה דורותיאה לאנג, שהציגה קול חזק ויפה ונוכחות בימתית נהדרת. זמר הבריטון רוברט בורק, לעומתה, סבל מבעיית בלאנס: הוא אמנם שר יפה, אך לא תמיד הצליח להתגבר על התזמורת הגדולה מאחוריו. הכיסוי התזמורתי הזה קשור גם לכתיבה של ברטוק, אבל בביצועים אחרים אני לא זוכר ששמתי לב לכך בצורה כה בולטת.

ההפקה הפעם מלווה גם בצד ויזואלי שתורם מאוד לביצוע. הוידאו ברקע (של גיא רומם) עשוי בטוב טעם ולא לוקח פוקוס מיותר מהמוזיקה, התאורה (של רונן נג'ר) מופלאה, והבימוי החלקי (של להב שני עצמו) מינימלי במובן הטוב של המילה. התוצאה היתה ביצוע מהפנט, בחלקו (הדלת השישית) מרגש עד דמעות, שמשאיר בסופו תחושת "וואו" חזקה. היו לפילהרמונית הרבה רגעים מעולים העונה, וזהו ללא ספק אחד הבולטים בהם.

נ.ב-

אנא, אנא, אנא, אל תשתמשו בטלפונים ניידים בזמן קונצרט. ואם יש לידכם אנשים בקהל עם טלפונים- בקשו מהם לא להשתמש בהם. אנשים לא תמיד יודעים שקריאה בטלפון בזמן קונצרט היא לא דבר מקובל, ופשוט צריך להסב לכך את תשומת ליבם. לדעתי כדאי שגם התזמורת תקרין בתחילת הערב על המסך בקשה להשאיר את הסלולריים כבויים במהלך הקונצרט. מסתבר שזה לא מובן מאליו, וללא הפניית תשומת לב פשוט נישאר עם הזוועה הזו לנצח.

צילום להב שני: יח"צ

הבאך הגדול: פיליפ פיירלו מנצח על תזמורת הבארוק ירושלים

תזמורת הבארוק ירושלים מבצעת כעת ברחבי הארץ את "פסטיבל באך", שהיה אמור להתקיים בתקופת המלחמה ונדחה לימים אלו. אמש הופיעה התזמורת עם שורת זמרים סולנים במוזיאון תל-אביב, בקונצרט מצוין בניצוחו של הבלגי פיליפ פיירלו (Pierlot). פיירלו הוא אחד מהמנצחים המובילים בעולם בביצועי באך בגישה תקופתית, ומוכר היטב מהקלטות מעולות שעשה לאורך השנים. גם אמש הוביל את הנגנים והזמרים לביצוע ברמה גבוהה מאוד, מהטובים שזכורים לי של תזמורת הבארוק ירושלים. הקונצרט בוצע במקביל לשידור גמר "האח הגדול", אך אולם המוזיאון היה מלא בקהל שהעדיף את הבאך הגדול. אולי עדיין יש תקווה.

בקונצרט בוצעו שלוש יצירות של באך: הסוויטה התזמורתית מספר 1, קנטטה מספר 61, וה"מגניפיקט" המפואר. פיירלו הוביל את הערב בהתלהבות מאופקת, ששמרה על הסגנון הבארוקי אך גם הוציאה מהמוזיקה דגשים מעניינים במקומות שאיפשרו זאת. כיף לראות כזה מוזיקאי גדול בפעולה. היה משמח לגלות גם את הרמה הגבוהה של סולני התזמורת, כמו לדוגמא במהלך הקטע המקסים לשני אבובים ובאסון במהלך הסוויטה התזמורתית מספר 1.

בין הזמרים הסולנים בלט במיוחד הטנור הגרמני ריכרד רש (Resch), שהיה פשוט פנטסטי. אהבתי מאוד גם את שירתה של זמרת המצו שקד בר, והדואט שלה עם רש ב"מגניפיקט" היה אחד משיאי הערב. זמרת הסופרן קרן מוצרי הציגה קול רגיש ומעודן והבנה סגנונית עמוקה, וחבל רק שבמקומות מסוימים היא כוסתה מעט על ידי התזמורת (בעיית בלאנס שקרתה עם עוד זמרים). הבאס יואב איילון הרשים מאוד מבחינה קולית, אך הדיקציה שלו נשמעה "ישראלית" מדי במקומות מסוימים. אם הדיקציה שלו תעבור ליטוש אני צופה לו עתיד מזהיר: יש לו באס מדהים ונוכחות מוזיקלית יוצאת דופן. בעיית הדיקציה הופיעה גם אצל חלק מה"ריפייניסטים" (זמרי החיזוק), אבל לא באופן שפגם באופן מהותי בהנאה.

לסיכום: אחד מהקונצרטים הטובים שאני זוכר של תזמורת הבארוק ירושלים, עם מנצח מעולה וסולנים שכדאי להכיר. הקונצרט יבוצע שוב הערב (ראשון) בימק"א ירושלים. כדאי מאוד.

טיול מוזיקה לפסטיבל בטהובן (בון)- 23-28 בספטמבר 2026

שלום לכולם, אני שמח לעדכן על טיול מוזיקה נוסף שאדריך השנה- "פסטיבל בטהובן" בעיר בון שבגרמניה. בטיול נבקר לראשונה ב"היכל בטהובן" המחודש בעיר, שעבר שיפוץ של קרוב לעשור ונפתח מחדש בדצמבר 2025. תהליך השימור והשיפוץ של ההיכל עלה כ- 221 מיליון אירו, וכלל בין היתר שיפור משמעותי של האקוסטיקה, התקנת טכנולוגיית במה מתקדמת ושיפוץ העוגב הענק שמותקן באולם הגדול. בסמינר נבקר בקונצרטים מעולים בשני האולמות בהיכל – ארבעה באולם הגדול ואחד באולם הקאמרי (ה"סטודיו").

הקונצרטים מציעים תכניות נהדרות בביצוע מוזיקאים מוכרים מאוד: הפסנתרן דניל טריפונוב (בפסנתר פטישים!) עם תזמורת B'rock, הפילהרמונית של דרזדן בניצוחה של דליה סטאסבסקה עם ליסה בתיאשווילי כסולנית, רסיטל "קארט בלאנש" של הפסנתרן אנדרס שיף, רביעיות מיתרים של בטהובן עם רביעיית Ébène המעולה, ולסיום- "המיסה הגדולה" של באך בעיבוד ג'אז (!) לתזמורת בארוק, שלישיית ג'אז, מקהלה קאמרית ותשעה זמרים סולנים. כתמיד, אתן לפני כל קונצרט הרצאה מקדימה להיכרות עם היצירות והמבצעים.

בשעות הבוקר נצא למוזיאונים המרכזיים בעיר בהדרכת האדריכל רן שוהם. ביום האחרון אצטרף להדרכת הבוקר במוזיאון "בית בטהובן", בו נמצא בין היתר האוסף הנוגע ללב של "חצוצרות השמיעה" בהן נעזר בטהובן במהלך תהליך התחרשותו הארוך.

הטיול יתקיים בין 23-28 בספטמבר בהפקת "קשרי תרבות תבל". כל הפרטים כאן.

טיול זה מצטרף לטיול מוזיקה שאדריך לפסטיבל לוצרן (שוויץ) בין 25.8 ל- 1.9 השנה. על הטיול ללוצרן ניתן למצוא פרטים כאן.

מאחל לכולנו קיץ נעים ושקט!

חגיגה ספרדית: וסילי פטרנקו וסימון טרפצ'סקי עם הפילהרמונית

וסילי פטרנקו. צילום יח"צ

הקונצרט אמש (חמישי) בפילהרמונית היה אחד המלהיבים והמהנים שאני זוכר בשנים האחרונות. להצלחה חברו כמה סיבות: רפרטואר מיוחד ונדיר שהוקדש כולו למוזיקה ספרדית, פסנתרן סולן שלא מן העולם הזה (סימון טרפצ'סקי), מנצח אצילי ואלגנטי (וסילי פטרנקו), ורמת נגינה פנטסטית של התזמורת.

את הקונצרט פתחה "רפסודיה ספרדית" של ראוול. לטעמי היא לאו דווקא משיאי יצירתו של המלחין, למרות תיזמור עשיר ומיוחד. הביצוע הציג צבעים תזמורתיים יפים, אך לא הצליח להוציא מהיצירה יותר ממה שיש בה.

אלא שמכאן הקונצרט הפך לקסם מתמשך. הרבה מההתלהבות רשומה לזכותו של הסולן, הפסנתרן המקדוני סימון טרפצ'סקי (Trpceski). נדיר שפסנתרן מנגן שתי יצירות באותו ערב, ועוד עם הדרנים אחרי שתיהן; הפעם זה קרה. היצירה הראשונה היתה "קונצ'רטו ארגנטינאי" של אלברטו חינסטרה, בביצוע ראשון בפילהרמונית. זו מוזיקה מעניינת ומורכבת מבחינה ריתמית, וייחודית מאוד מבחינה סגנונית. הפרק השני שלה פשוט יפהפה, ומסתיים בדיאלוג נפלא בין הפסנתר לצ'לסטה; והפרק השלישי וירטואוזי ומבריק.

טרפצ'סקי – בהופעה ראשונה בפילהרמונית – התגלה כפסנתרן מהמם. יש לו חוש ריתמי מעולה וטכניקה וירטואוזית מדהימה, עם מחוות תנועתיות קטנות שמשלימות את הנגינה. בפרק השלישי הוא ממש רקד בכיסא בזמן שהתזמורת ניגנה, וזה היה מקסים. הקהל יצא מגידרו בצדק, וקיבל שני הדרנים וירטואוזיים עוצרי נשימה (פרוקופייב וחינסטרה). הנקודה היחידה לשיפור היא הניסיון שלו לדבר עם הקהל: הוא לא השתמש במיקרופון כך שבקושי ניתן היה לשמוע אותו, וגם ניסה לדבר בעברית במבטא שהיה קשה מאוד לפיענוח. מה שכן, הבנתי שהוא שמח להופיע לראשונה "בארץ הקודש" (ברוך הבא, ואנא חזור לכאן במהרה). לאנשי הפילהרמונית- תשאלו אותו בבקשה אם הוא מתכוון לדבר גם בקונצרטים הבאים, ואם כן, תנו לו מיקרופון (ותבקשו ממנו לדבר גם באנגלית).

את החלק השני של הערב פתחה "רפסודיה ספרדית" של איסק אלבניס לפסנתר ותזמורת, גם היא בביצוע ראשון בפילהרמונית. זו היתה הזדמנות נוספת לשמוע את טרפצ'סקי, שגם כאן היה מעולה. היצירה אמנם לא נשגבת אבל מעניינת ויפה, וסיפקה לסולן אפשרות לנגן הדרן שלישי (!), הפעם של וילה לובוס.

את הערב חתמה היצירה המוכרת היחידה במהלך הערב- סוויטה מספר 2 מתוך "הכובע משולש הקצוות" של מנואל דה-פאייה. היצירה משלבת שלושה מחולות ספרדיים עממיים עם אלמנטים הלקוחים מהאימפרסיוניזם הצרפתי, והיא מלהיבה מאוד. כמו לאורך כל הערב הפילהרמונית היתה בשיאה, מבריקה ומלאת צבע וחיים. וסילי פטרנקו הוביל את התזמורת הגדולה בצורה מדויקת ואלגנטית, בלי טיפת אגו מיותר. כיף לראות קשר כזה בין מנצח ותזמורת. ואגב, משמח גם לראות שפטרנקו- אורח ותיק ואהוב בפילהרמונית- הביא איתו לארץ את טרפצ'סקי, שהופיע והקליט איתו בחו"ל פעמים רבות בשנים האחרונות. התוצאה, כאמור, היתה ערב בלתי נשכח.

הקונצרט יבוצע שוב רק עוד פעמיים- בת"א במוצ"ש ובירושלים ביום ראשון. לא להחמיץ.

ביקורת אופרה: "סלומה" מאת ריכרד שטראוס באופרה הישראלית

האופרה הישראלית מעלה בימים אלו שוב את "סלומה" של ריכרד שטראוס, בהפקה שעלתה כאן לראשונה לפני כשבע שנים (2019) בניצוחו של דן אטינגר ובבימויו של איתי טיראן. גם הפעם מנצח עליה דן אטינגר והבימוי הוא של איתי טיראן, אם כי את טיראן עצמו החליף גדי שכטר כ"במאי מחדש". כשעלתה ההפקה ב-2019 התלהבתי ממנה קצת יותר, אבל גם הפעם היא מומלצת בהחלט.

"סלומה" היא אופרה במערכה אחת, שאורכת כשעה ו- 45 דקות ללא הפסקה. את הטקסט הגאוני שלה חיבר אוסקר ויילד, והוא מושר בתרגום לגרמנית אותו ערך שטראוס עצמו. הסיפור מציג את הנפש האנושית על שלל צדדיה האפלים: תשוקה אובססיבית ומוטרפת שמובילה לאסון (סלומה), נהנתנות מנותקת של השליט (הורדוס), דבקות דתית הזויה (יוחנן), חוסר יכולת או רצון לראות את האחר (כולם) וכך הלאה.

האינטרסים שמפעילים את הדמויות ב"סלומה" מוצגים ברצף טקסטואלי כמעט אסוציאטיבי ונטול מסיכות, שאין בו שום ניסיון לעדן את התשוקות והיצרים שלהן. שטראוס הלחין את הטקסטים האלו במוזיקה סוחפת, מטלטלת, שדורשת מהזמרים יכולות על-אנושיות (בין היתר הצורך להתגבר על תזמורת גדולה, מה שלא עבד הפעם במאה אחוז). עיצוב התפקידים שעשה איתי טיראן מעולה, ומאפשר לאופרה להיות ממוקדת מאוד בדמויות ובמניעים שמפעילים אותן. במיוחד אהבתי את עיצוב דמותו של הורדוס, שעוצבה באופן שהזכיר את Doctor evil מסדרת "אוסטין פאוארס".

כל הזמרים בתפקידים הראשיים היו מצוינים: ניקול שבלייה הציגה קול חזק ויציב בתפקיד הרצחני (תרתי משמע) של סלומה; עדנה פרוחניק שיחקה ושרה בצורה מעולה את הרודיאס, אשתו התככנית של הורדוס; איתן דרורי הציג קול יפה ומטופח בתפקיד מפקד המשמר נרבות; ושבחים מיוחדים מגיעים גם לצ'רלס וורקמן (הורדוס) והבריטון דניאל סקופילד (יוחנן).

דן אטינגר הוביל את כולם, כולל התזמורת, ביד בוטחת ומדויקת, אם כי כאמור הבלאנס בין התזמורת לזמרים (במיוחד סלומה) לא תמיד עבד הפעם בצורה מושלמת. ההסתייגות היחידה שלי בהפקה – בדיוק כמו לפני שבע שנים – היתה מ"ריקוד שבעת הצעיפים": הריקוד הזה אמור להיות הרבה יותר יצרי, סקסי ומפעים, ובהפקה הזו יצא די סתמי. ועדיין- זו הפקה מרשימה ומומלצת, הן מבחינה בימתית והן מבחינת הביצוע המוזיקלי.

נ.ב. 1

הבימוי של איתי טיראן מציג תפנית מעניינת בעלילה בשניות האחרונות של האופרה. כמובן שלא אספר כאן מהו, אבל כדאי לשים לב אם אתם הולכים;

נ.ב. 2

אני מנצל את ההזדמנות כדי לשתף כאן סרטון נהדר שבו בחור צעיר וכשרוני מבצע ליפ-סינק לאריה האחרונה של סלומה בעודו חובש לראשו מטלית רצפה. לצפייה לחצו כאן.

"סלומה" מאת ריכרד שטראוס באופרה הישראלית. מנצח: דן אטינגר. במאי: איתי טיראן. במאי מחדש: גדי שכטר. בית האופרה ת"א, 8.5.2026. 

צילום: יוסי צבקר

טיול מוזיקה לפסטיבל לוצרן – 2026 1.9 – 25.8

שלום לכולם, אני שמח לעדכן כי פורסם טיול המוזיקה שאדריך בקיץ הקרוב לפסטיבל לוצרן. הטיול כולל ביקור בחמישה קונצרטים מעולים עם מיטב התזמורות, המנצחים והסולנים: קיריל פטרנקו, מרתה ארחריץ', להב שני, ג'ויס די-דונאטו, יאניק נזה-סגאן, ויקינגור אולפסון, מתיאס סנטו-רובאלי ועוד. כול הקונצרטים יתקיימו באולם ה- KKL, אולם הקונצרטים המעולה של לוצרן. כתמיד, אתן לפני כל קונצרט הרצאה מקדימה על היצירות שיבוצעו. במהלך היום נצא לטיולים בנוף השוויצרי הנפלא, בהדרכת מדריך הטיולים אבי טלמון. הסיור הוא בהפקת חברת "קשרי תרבות תבל". כל הפרטים כאן. אשמח לראותכם!

עידכון לגבי קורסים שאעביר בסמסטר ב' הקרוב

שלום לכולם, מקווה ששלומכם טוב! מצרף עידכון לגבי קורסים לקהל הרחב שאעביר בסמסטר ב' הקרוב (החל ממרץ 2026). הקורסים יועברו במסגרות שונות בתל-אביב, הרצליה, רעננה, רמת השרון, ראשון-לציון וגני תקווה. את כל הפרטים ניתן למצוא כאן. אשמח לראותכם 🌺

בקרוב אעדכן גם על סיורי מוזיקה לחו"ל אותם אדריך בקיץ ובסתו הקרובים. השנה מתוכננים סיורים לפסטיבל לוצרן (סוף אוגוסט), פסטיבל שופן בוורשה (אוגוסט) ופסטיבל בטהובן בעיר בון (ספטמבר). כל הסיורים יהיו בהפקת חברת "קשרי תרבות תבל". פרטים מלאים יפורסמו בקרוב.