דילוג לתוכן

בעיקר בזכות המוזיקה: "פליאצ'י" (הליצנים) באופרה הישראלית

1 במרץ 2022

"פליאצ'י" באופרה הישראלית. צילום: יוסי צבקר

אילוצי לוח זמנים הביאו אותי לראות את "פליאצ'י" רק הערב (שני), עם זמרי הקאסט השני. בסך הכל נהניתי מההפקה הזו, אבל יצאתי ברגשות מעורבים. את הצד הבימתי, שעל כל היבטיו אחראית הפעם ענבל פינטו (במאית, מעצבת וכוריאוגרפית), פחות אהבתי. לטעמי הבמה היתה מונוכרומטית מדי, עם נטייה לגווני אפור. בנוסף, היא עוצבה בצורה של מסדרון דמוי רחוב, שנתן אפקט של סגירה וריחוק. שתי הבחירות האלו "ייבשו" מאוד את החוויה הויזואלית, ולדעתי המופע היה יוצא נשכר מהכנסת יותר צבע וחיים לבמה. בנוסף, שובצו לאורך האופרה הרבה קטעי מחול בלי שום קונטקסט ברור, שרק הפריעו לתשומת הלב במהלך השירה. הרגעים האפקטיביים מבחינת הצד הבימתי היו בעיקר בתמונה האחרונה (ה"הצגה בתוך הצגה"), שממנה נהניתי מאוד.

לגבי הזמרים: ככה-ככה. מעל כולם בלט זמר הבריטון הקוריאני הנסונג יו (Hansung Yoo), בתפקיד טוניו. [להזכיר- טוניו הוא השחקן המכוער שנדחה בבוז ע"י השחקנית נדה (Nedda), וכנקמה מלשין לבעלה על בגידתה בו עם סילביו הצעיר והחתיך]. יו הציג קול עמוק, יציב ועשיר, ומבחינה מוזיקלית הפרולוג הפותח שלו היה אחד משיאי הביצוע. עיצוב הדמות מבחינת הבימוי יכול היה להיות מוצלח יותר, אבל הקול שלו מדהים. אחריו בלטה זמרת הסופרן הישראלית המקסימה אלה וסילביצקי, ששרה נפלא כתמיד. "אריית הציפורים" שלה היתה נהדרת, וגם לאורך יתר האופרה היא הרשימה מאוד כזמרת וכשחקנית.

הלאה: הבריטון האוקראיני דמיטרו קלמוצ'ין (Dmytru Kalmuchyn), בתפקיד המאהב השרמנטי סילביו, היה בסדר גמור. הוא ריגש במיוחד דווקא בהשתחוויה, כשעלה עטוף בדגל אוקראינה וקרא קריאות רמות (שלא הבנתי) לקול מחיאות כפיים נרגשות של הקהל. עם יד על הלב-  זה היה הרגע הכי חזק עבורי לאורך הערב. שמחתי לראות גם שקופית תמיכה בעם האוקראיני על המסך לפני תחילת האופרה, מחווה יפה ואנושית שגם היא זכתה לתשואות רמות.

מי שאיכזב מבין הזמרים היה הטנור המקסיקני לואיז צ'אפה (Chapa), בתפקיד הראשי של קאניו (בעלה הנבגד של נדה). צ'אפה הציג קול לא יציב ולא מאוד יפה, ובארייה הגדולה של האופרה- Vesti la Giubba ("לבש את הגלימה") סבל מחוסר דיוק גם מבחינה צלילית וגם מבחינה ריתמית. למרבה המזל הוא השתפר קצת בסצינה המסיימת, שבסופו של דבר זכתה כאמור לביצוע מהנה מאוד.

מילים טובות מגיעות גם לתזמורת ולמקהלה. תזמורת האופרה בניצוחו של האיטלקי דניאלה קאלגרי (Daniele Callegari) ניגנה יפה מאוד, וגם מקהלת האופרה נשמעה חדה וברורה. קלגארי הופיע לראשונה באופרה הישראלית לפני עשר שנים (ב"ריגולטו"), ואז פחות אהבתי אותו. מאז הופיע כאן מספר פעמים, ומשמח לראות שהקשר המעמיק עם התזמורת והמקהלה עשה את שלו.

לסיכום: הבימוי מאכזב, והזמר בתפקיד קאניו מעורר געגועים לזמרים הגדולים ששרו את התפקיד לאורך השנים (דומינגו, פווארוטי, דל מונאקו, לאנצה, קורלי, אלנייה ורבים אחרים). אבל בסך הכל זוהי הפקה מהנה בהחלט, עם ביצוע מוזיקלי טוב ברובו. הגיבורים העיקריים של הערב הם הבריטון הקוריאני הנסונג יו בתפקיד טוניו, אלה וסילביצקי בתפקיד נדה, ובמיוחד- המוזיקה הנהדרת של רוג'רו לאונקוואלו.

כאן ניתן לצפות בלוצ'אנו פווארוטי באחד הביצועים המהממים שהוקלטו ל- Vesti La Giubba, בתרגום לאנגלית:

From → Uncategorized

2 תגובות
  1. עדה טיבר permalink

    הייתי בשני המופעים של האופרה, בראשון ובשני, ואני ממש לא מסכימה עם הביקורת שלך לגבי הבימוי. הבימוי של ענבל פינטו נפלא, פיוטי ומרגש ביותר, התלבושות שנראות ממבט ראשון דומות שונות למעשה אחת מהשניה ומציגות דמויות שונות בגיל ובהתנהגות של תושבי המקום. האקרובטים, השימוש הנפלא בפנסים והתנועות המורכבות של הזמרים בהתאם למוסיקה כולל החלונות הנפתחים ונסגרים בהתאם לתוכן מיוחדים במינם! אני מסכימה עם הביקורת שלך על הזמר שמגלם את קניו (הליצן הרוצח) וגם ביום ראשון היה קניו חלש ביותר. בנוסף לזמר שגילם את טוניו נהניתי מאוד מקולו העשיר והעמוק של הבריטון האוקראיני שמגלם את סילוויו והצטערתי שהיה לו תפקיד קטן….. רוצו לאופרה המקסימה הזאת….

  2. איריס טוירשטיין permalink

    רב תודות עומר על ביקורת מפורטת ועניינית. אין כמוך.

להגיב על עדה טיבר לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: