האזנה מומלצת – קונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית מיתרים מאת ארנסט שוסון

שלום לכולם, שולח לכם דרישת שלום מפסטיבל וורביה (Verbier) בשוויץ. זהו פסטיבל נהדר שמארח את טובי המוזיקאים בעולם, ואני נותן כאן הרצאות טרום-קונצרט לקבוצה גדולה של ישראלים אוהבי מוזיקה. שלשום בוצעה כאן יצירה נדירה יחסית שהעניקה לנו חוויה בלתי נשכחת, וחשבתי שזו הזדמנות טובה לשתף אתכם בקיומה. מדובר בקונצ'רטו לכינור, פסנתר ורביעיית מיתרים מאת ארנסט שוסון (Chausson), מלחין צרפתי בן המאה ה- 19. שוסון נולד בשנת 1855 ונהרג בתאונת אופניים בשנת 1899, בגיל 44 בסך הכל. הוא כתב כמה יצירות מעולות, אך כמעט ואינו מוכר וחבל.

הקונצ'רטו המדובר כתוב במסורת ה"קונצ'רטו גרוסו" הבארוקי (כלומר שני סולנים ולא אחד), אך ההרכב המלווה אינו תזמורת מלאה כמקובל אלא רביעיית מיתרים בלבד. מעבר להרכב הייחודי, השפה המוזיקלית של הקונצ'רטו נגישה מאוד ושייכת מבחינה סגנונית לרומנטיקה הצרפתית המאוחרת (סן-סנס, ראוול ובני זמנם).

בקונצרט ששמענו בוורביה היו הסולנים ליסה בתיאשווילי (כינור) ולוקא דבארג (פסנתר), שניגנו עם רביעיית המיתרים המעולה Ébène. לצערי אין הקלטה זמינה של הביצוע, אבל אפשר למצוא ביוטיוב ביצועים טובים אחרים. אני מצרף כאן את הביצוע עם הפסנתרן ינון בר-נתן והכנר ג'יימס Ehnes, ויש לציין גם שהויולן ברביעייה הוא אורי קם. ממליץ לשים לב לכמה דברים מעניינים:

🌺 הפתיחה המהממת של שלושת האקורדים בפסנתר (הנחיית הביצוע היא Décidé, החלטי), ואחריה נושא יפהפה שהולך ומתפתח;

🌺 14:55- הפרק השני, "סיציליאנה", שמתאפיין בליריות מעודנת שמזכירה קצת את זו של גבריאל פורה;

🌺 19:10- הפרק השלישי, Grave (עמוק, כבד), שבעיני הוא שיאה הריגשי של היצירה. בביצוע ששמענו בוורביה הפרק הזה השאיר אותנו ללא מילים: פשוט אין גבול ליופי ועוצמת הרגש של המוזיקה הזו.

🌺 29: 35- הפרק הרביעי, Très animé (מלא חיות) שחותם את היצירה באווירה מבריקה.

מקווה שתיהנו!