דילוג לתוכן

יאיר לפיד מפשל בעובדות

24 במרץ 2006

יאיר לפיד מספר היום (24.3), בטור שלו ב"ידיעות", על כך שבאך חיבר את ה"מתיאוס פסיון" כמבחן קבלה למשרת המנהל המוסיקלי של כנסיית סנט תומאס בלייפציג. כל זאת במסגרת תיזה שלמה (של לפיד) על כך שיצירות אומנות נוצרו מכל מיני סיבות, ומה שחשוב זה לא הסיבה אלא היצירה. עקרונית הוא כמובן צודק, אבל עובדתית הוא טועה. למה? כי באך התחיל את עבודתו בלייפציג ב- 1723. את ה"מתיאוס" חיבר רק ארבע שנים אחר כך, ב- 1727, כשכבר היה עמוק בתור המשרה. כלומר, לא מבחן קבלה ולא נעליים. אז התיזה העקרונית של לפיד אולי נכונה, אבל לבסס תיזה על עובדות שגויות זו חוכמה קטנה מאד.

בדיקה קצרה בגוגל היתה מסייעת ללפיד לעלות על העובדות הנכונות: היצירה הרלוונטית לטיעון שלו היא המיסה בסי מינור, "הגדולה", שבאך באמת חיבר חלקים ממנה כמבחן קבלה. אבל לא כדי להתקבל ללייפציג, אלא כדי לעזוב אותה לטובת דרזדן. הוא באמת התקבל, אבל לא עבר ונשאר בלייפציג עד מותו.

 

תוספת מאוחרת לפוסט, 6.4.2006

לפיד יצר איתי קשר במייל בעקבות הפוסט, והודה לי על התיקון. בשבוע שעבר פירסם תיקון לטעות- תיקון שעשה עוול כפול. ראשית, הוא לא נתן קרדיט. שנית, גם התיקון היה שגוי. הוא אמנם ציין שיצירת ה"אודישן" היתה המיסה הגדולה ולא ה"מתיאוס פסיון", אבל גם שהיתה עבור הכנסיה בלייפציג (בעוד שלמעשה היא יועדה כדי שבאך יוכל לעזוב את לייפציג לדרזדן). יאללה, שיהיה בריא.

6 תגובות
  1. עזי permalink

    אתה יודע מה אמר איינשטיין: אם העובדות לא מתאימות לתיאוריה – שנה את העובדות!

    מסתבר שהתיאוריה הרבה יותר מעניינת ועמידה מהעובדות שמתאימות לה (או לא). ראה פרויד, למשל, וגחך לעד!

  2. רמי permalink

    מסכים איתך.. גם בלי ידע נאות במוסיקה. מישהו צריך לכתוב את המבוא לתורת הג'ל, ולהסביר איך מוצר חסר עמוד חוט שדרה כמו לפיד מצליח לייצר פסאדה של ביקורת, ולהשאר בטעם של ג'לטין.

  3. מרים permalink

    הוא תוקף שם את חוה אלברשטיין, והמסקנה המדהימה שלו היא שאם היא לא אוהבת את כוכב נולד וחושבת שזה סוג של זנות אז היא לא אוהבת "אותנו". מסוכן מאוד, ה"אותנו" הזה, ה"קונצנזוס" המסתורי שנוח מאוד לנכס לצרכינו. ומסוכן מעמד הבכורה שלפיד מבקש לתת לו. היה לטור יותר מניחוח פאשיסטי. למותר לציין שרק בחברות פאשיסטיות ביקורת מתפרשת כשנאה. אגב,אלברשטיין הסבירה מאוד יפה למה זו זנות. פראפרזה שלי, מתוך מה שזכור לי: זו מסגרת שבה בכל הופעה חייבים "לתת כל מה שיש" בהתמודדות על לבו ההפכפך של קהל (שלא תמיד מבין הרבה, לא בדיוק חונך לסטנדרטים גבוהים), ובד"כ התוצאה היא אוסף מניירות שנועדו ליצור רושם חיצוני, בלי מקום לגדילה אמיתית של אמן או הקשבה לשיר ולמה שהוא באמת דורש. הכל כדי "למכור" וכדי לעמוד בסטנדרט המפוקפק של בעלי ה- SMS.

  4. חלק נכבד מיצירות האמנות הגדולות נוצר בראש ובראשונה כי היו חשבונות שצריך לשלם.

  5. ליאת פז permalink

    צריך ציבור ממושמע- צייתן- מטומטם שרואה ערוץ 2ושם את כספו בבנק הפועלים.

Trackbacks & Pingbacks

  1. ליאיר לפיד יש בעיה עם חופש ביטוי: שוב מסתבך ומוחק | חורים ברשת

כתיבת תגובה