להיכנס לנעליים של באך: ראיון עם גוטהולד שוורץ, מנהלה המוזיקלי של מקהלת הנערים "תומאס"

גוטהולד שוורץ. צילום יח"צ

בתחילת דצמבר יתקיים בארץ אחד מאירועי השיא של השנה בתחום המוזיקה הקולית. מדובר בסידרת קונצרטים מרתקת, בה יתארחו שני גופים מוזיקליים מהחשובים בעולם: מקהלת הנערים "תומאס" מלייפציג, הממשיכה את מורשתו של יוהאן סבסטיאן באך, ואיתה תזמורת ה"גוונדהאוס" (Gewandhaus) המהוללת של העיר. התזמורת והמקהלה יבצעו ארבע קנטטות מתוך "אורטוריית חג המולד" של באך, מהיצירות המפוארות והמרשימות ברפרטואר הבארוקי. הקונצרטים יתקיימו לציון חמישים שנה לכינון יחסי ישראל-גרמניה, ובאחד מהם (מוצ"ש 5.12) יתארחו נשיא המדינה ראובן ריבלין ונשיא גרמניה יואכים גאוק (Gauck).

ה- Thomanerchor, מקהלת הנערים של כנסיית סט. תומאס בלייפציג, פועלת מזה 800 שנה. היא נחשבת לאחת ממקהלות הנערים המפורסמות בעולם, ומזוהה יותר מכל עם יוהאן סבסטיאן באך- מי שהיה מנהלה המוזיקלי עד מותו ב- 1750. בהופעות בישראל יבצעו המקהלה והתזמורת, יחד עם ארבעה סולנים, את הקנטטות מספר 1, 2, 3 ו-6 מתוך "אורטוריית חג המולד" של באך. יצירת ענק זו הולחנה עבור חגיגות חג המולד בלייפציג בשנת 1734, ובשל אורכה נהוג לבצע בקונצרטים חיים רק חלקים ממנה.

על הקונצרטים בישראל ינצח מנהלה המוזיקאלי של מקהלת תומאס, גוטהולד שוורץ (Gotthold Schwarz). שוורץ (63) החל את דרכו במקהלה בגיל 12 כזמר מן המניין, ומשמש בתפקיד מנהלה המוזיקלי החל מהשנה הנוכחית. בראיון מגרמניה הוא מספר כי מקהלת תומאס מונה כיום מאה זמרים, שמהם יבואו שישים לישראל. הצעירים שרים בקולות הגבוהים (סופרן ואלט), ואחרי החלפת הקול עוברים לשיר בקולות הנמוכים (טנור ובאס).

"הזמרים הצעירים ביותר במקהלה הם בני 9, והמבוגרים ביותר בני 18", מספר שוורץ. "אחרי הבגרות שלהם, בדרך כלל בגיל 18 או 19, הם עוזבים את המקהלה".

שוורץ מציין כי הזמרים לומדים בבית הספר 'תומאס', שהיה קיים גם בתקופתו של באך, ובתקופת לימודיהם גרים בפנימייה. לדבריו, מסלול החברות במקהלה כולל הכשרה מוזיקלית מקיפה. "חברי המקהלה מקבלים שיעורי שירה, נגינה, תיאוריה של המוזיקה וכדומה. יש למקהלה חזרות מדי יום, ובסופי השבוע הם מופיעים בביצוע יצירות דתיות בכנסייה".

מקהלות הילדים התגבשו באירופה כבר לפני מאות שנים, כדי לאפשר שירה בקולות גבוהים למרות האיסור על נשים לשיר בכנסיות. מאז שהוסר האיסור ניתן לשמוע נשים בתפקידי סולניות באופן קבוע, אך במקהלות הילדים עדיין חברים בנים בלבד. לדברי שוורץ, הסיבה לכך היא בעיקר אקוסטית: "הסאונד הייחודי של מקהלת בנים ילך לאיבוד אם יצטרפו אלינו בנות", הוא אומר.

זה לא קשה לעבוד עם ילדים צעירים מבחינת משמעת, עומק פרשנות וכדומה?

"לעבודה עם מקהלות ילדים יש מטרה מוזיקלית זהה לזו של עבודה עם מבוגרים. המסע יכול להיות מעט שונה, אבל זה נכון גם לעבודה עם מקהלות מבוגרים שונות".

קיים ויכוח בעולם המוזיקולוגי לגבי מספר הזמרים ה"אותנטי" לביצוע היצירות הקוליות של באך. אתה יכול להעריך כמה זמרים שרו במקהלה בתקופתו?

"בהנחיות שלו לביצוע מוזיקה כנסייתית משנת 1730 באך ביקש שמונה סולנים, שאליהם יצטרפו לפחות שני 'ריפיאניסטים' (זמרי חיזוק). המשמעות היא שמדובר במינימום של 12 עד 16 זמרים. בשנת 1738, במהלך כהונתו של באך, מנהל בית הספר "תומאס" ציין שבחגים החשובים היו במקהלה שלושים עד ארבעים זמרים".

מה עמדתך לגבי הטיעונים של מנצחים מומחים לבאך, כמו אנדרו פארוט או ג'ושוע ריפקין, שטוענים שצריך לבצע את היצירות הקוליות של באך עם סולנים בלבד?

"במאה ה- 19 המסורת המקהלתית עברה פריחה גדולה, והמקהלות גדלו. אנשים האמינו אז שהדרך הטובה ביותר ליצור את הסאונד הרומנטי הרצוי היה דרך מקהלות גדולות ככל האפשר. מצד שני, השאיפה הזו למקהלות גדולות פגמה בבהירות ההבעה המוזיקלית וגם ביכולת להשיג ביצוע קרוב ברוחו לזה של תקופת באך. המנצחים שהזכרת, ריפקין ופארוט, נתנו דחיפה להשיג צליל שיהיה "אותנטי" לתקופה. מצד שני, לדעתי זו טעות לקבוע כללים לגבי מספר הזמרים ה'נכון'. זמר אחד או שניים בכל חטיבה קולית מסוגלים אולי לבצע יצירות קוליות של באך בצורה מרשימה, אבל לדעתי האזנה ליצירות האלו בהרכב מצומצם דווקא מעוררת רצון לשמוע אותן מבוצעות בהרכב גדול יותר".

למרות העדפותיו להרכב ביצוע גדול, שוורץ מציין כי גישתו הפרשנית מושפעת מאוד מהגישות ההיסטוריות לביצוע באך. "השאיפה שלי היא להשיג הבעה רטורית מדויקת של הטקסטים, ובנוסף להשיג ביטוי מוזיקלי אינטנסיבי ובהיר. כדי להשיג זאת אני מתמקד בגישת ביצוע היסטורית, שאותה אני מנסה להשיג בעזרת כלי נגינה מודרניים כמו אלו שבהם מנגנת תזמורת הגוונדהאוס".

מקהלת הילדים "תומאס" ותזמורת ה"גוונדהאוס" מלייפציג יופיעו בארבע קונצרטים בארץ: בית האופרה בתל אביב (4.12 ו- 5.12), בנייני האומה בירושלים (6.12) והמשכן לאומנויות הבמה בהרצליה (8.12).

פורסם ב"גלובס", 19.11.2015