ראיון עם לאנג לאנג

פורסם ב"גלובס", 4.3.2007

בגיל 24, לאנג לאנג נחשב לאחד השמות החמים ביותר בבורסת הפסנתרנים העולמית. הפסנתרן הסיני הצעיר נעשה מגה-סטאר לפני ארבע שנים בערך, וכיום הוא מוצף בהופעות בכל העולם. בימים אלו הוא בפילהרמונית, איתה הוא מנגן בשבועות הקרובים 11 קונצרטים בניצוחו של זובין מהטה.

לאנג היה נרגש מאד בשבוע שעבר, כאשר קיבל מהתזמורת מחוות כבוד מיוחדת: תוויות מוזהבות עם השמות של הוריו, אותן הצמיד לשני כסאות בהיכל התרבות. "זה מקסים", אמר אתמול לאחר האירוע. "זה נותן הרגשה נפלאה, לא רק לי אלא גם להורים". מיד לאחר הטקס מיהר להתקשר לאביו, לספר לו על המחווה.

הקשר בינו לבין הפילהרמונית התחיל כבר לפני שנים, בזכות קשריו הטובים עם זובין מהטה. "זובין תמיד היה תומך גדול שלי", הוא מספר. "למעשה אני בקשר טוב עם כל המשפחה. הבן שלו שכן שלי בארה"ב, וגם עם אחיו, זארין (מנכ"ל התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק) יש לי קשר מצוין".
תיאורטית, לאנג גר כיום בפילדלפיה. "אבל אני לא באמת גר שם", הוא אומר. "למעשה אני גר במטוסים, כי אני מופיע כל הזמן בכל העולם. זה דווקא נחמד: בטיסות ארוכות אני יכול ללמוד ולראות סרטים. מה שאני שונא זה טיסות קצרות, כי זה גוזל אנרגיה. וגם את הג'ט לג אני שונא". בכל מקרה, המגורים בארה"ב שיפרו את האנגלית שלו מאד: הוא נשמע היום רהוט בהרבה באנגלית מאשר בראיונות שנתן רק לפני מספר שנים.

לאנג ינגן במהלך הסדרות הקרובות בפילהרמונית קונצ'רטי של שלושה מלחינים: ברהמס, ברטוק וצ'ייקובסקי. "אין לי מלחין מועדף", הוא אומר. "אני אוהב את כולם. זה היופי במוזיקה קלאסית- זה אמנם תחום ספציפי, אבל יש בו הרבה סגנונות שונים. זה מה שעושה את זה מעניין".

הוריו של לאנג חיים עדיין בסין, וגרים בבייג'ינג. לאחר ההצלחה המטאורית של לאנג, הפך אביו להיות מנהל העסקים שלו בסין. לאנג נחשב במולדתו לכוכב-על, והוא אמור לנגן גם בטקס פתיחת האולימפיאדה ("עדיין אין לי מושג איזה יצירות").

לאנג מספר שיש בסין כיום עשרים מיליון פסנתרנים צעירים. בסרט דוקומנטרי שיצא לא מזמן רואים אותו במסע ברחבי סין, שם נתן כיתות אומן לתלמידים. כולם, כפי שזה נראה שם, רוצים להיות כמוהו. "סין הולכת להיות מרכז משמעותי של מוזיקאים", הוא אומר. "זה מתבקש אפילו מבחינה סטטיסטית. כשיש 1.4 מיליארד תושבים במדינה מסוימת, זה רק מתבקש שהיא תייצר גם דמויות בולטות בתחומים שונים. אני מאמין שסין תהפוך לשחקנית מרכזית יותר ויותר בשנים הקרובות".

אתה מרגיש כמו שגריר של סין בעולם?

"אני שגריר של מוזיקה קלאסית. אני בא מסין, אבל אני אזרח העולם. אני חושב שאני מייצג את הדור הצעיר, ולא בהכרח את סין כמדינה".

לאנג שותף לתחושות לגבי מצבה המתדרדר של המוזיקה הקלאסית בעולם. "כללית, מצב המוסיקה הקלאסית לא טוב", הוא אומר. "אבל אפשר לשפר את זה. המוזיקה עצמה הרי טובה. לא צריך ביטים אלקטרוניים כדי להפוך אותה לתקשורתית יותר. מה שצריך זה רק להעביר אותה לקהל בצורה כיפית. היום, צעירים חושבים שמוזיקה קלאסית זה עסק נוקשה ופורמלי. הבעיה היא לא במוזיקה, אלא בתדמית שלה. אני מאמין שדמויות מפורסמות יכולות לעזור בעניין הזה. אם מוזיקאים יהיו כמו כוכבים הוליוודיים, תהיה למוזיקה הקלאסית גם יותר חשיפה טלוויזיונית ובעידן שלנו זה דבר מצוין".

לאנג טוען שלמרות ההצלחה הפנומנאלית הוא עצמו לא השתנה בשנים האחרונות. "המזל הגדול שלי בקריירה הוא שלא השתניתי", הוא אומר. "אני מאמין שאם אתה נותן להצלחה לעלות לך לראש זה יכול להביא להרס הקריירה. להשתפר כן, אבל להשתנות לא".

על חייו האישיים הוא אינו מוכן לדבר. הוא מספר רק שהוא מתאמן שעתיים ביום, ומוכן לגלות שחברה אין לו. הוא מתלבש עדכני (בסוף השבוע זה היה "אדידס" לימיטד אדישן צהובות שקנה בברלין וחליפת קטיפה) ומסתפר עם קוצים ארוכים. "בגילי אני רוצה להראות עדכני ומגניב", הוא צוחק.

ומה דעתך על הקהל הישראלי, באופן השוואתי?

"קשה להשוות, אבל אני מתרשם שהקהל הישראלי מאד מעורב וחם. קשה להאמין שבמדינה כל כך קטנה יש לי 11 קונצרטים מלאים. בניו-יורק, לשם השוואה, זה היה הישג גדול למלא חמישה או שישה. זה מראה שהקהל פה מחובר מאד למוזיקה".