הקלטות חדשות- דיוידי של ברנבוים, דיסק של מור קרבסי

לפעמים נדמה שדניאל ברנבוים נהנה להרגיז חלק מהישראלים, בעיקר אלו שבגיזרת זבולון אורלב ולימור ליבנת. אבל בעולם המוזיקה הבינלאומי הוא נחשב לאליל בלתי מעורער, ועמדתו הבלתי מתפשרת בסוגית הסכסוך הישראלי-פלשתינאי זוכה להרבה מאד אהדה ותמיכה. ברנבוים הוא היחיד מבין המוזיקאים שלא רק אומר אלא גם עושה: לפני כמעט עשור הקים יחד עם אדוארד סעיד את תזמורת "דיוואן מזרח מערב", בה מנגנים כתף אל כתף מוזיקאים צעירים מכל המזרח התיכון. לשיטתו של ברנבוים, הנגינה המשותפת תביא גם לתקשורת באופן כללי, ותאפשר לשני העמים לחיות יחד בצורה נורמלית. מעמדו הרם של ברנבוים בעולם המוזיקה משך לתזמורת נגנים מצוינים ממצרים, סוריה, לבנון, ירדן וישראל, והודות להדרכתו המסורה היא הגיעה לאיכות גבוהה מאד. סעיד נפטר מאז ההקמה, אבל ברנבוים ממשיך להופיע עם התזמורת ולייצר כותרות בהתאם.

הדי.וי.די האחרון של התזמורת "דיוואן מזרח מערב" הגיע כעת לארץ. זו הקלטה חיה, שנעשתה בארמונו של המלך קרלוס החמישי באלהמברה שבגרנדה, ספרד. הרפרטואר, ברובו, הוא הלחם והחמאה של ברנבוים. הקונצרט נפתח עם הפתיחה "ליאונורה מס' 3" של בטהובן, ואחריה מבוצעת "פנטזיה על נושאים של רוסיני" מאת המלחין בן המאה ה- 19 ג'ובאני בוטסיני. היא מבוצעת פה בעיבוד משונה לצ'לו, קונטרבאס ותזמורת, שההצדקה לו יותר פוליטית מאשר מוזיקלית: הצ'לן קיריל זלוטניקוב הישראלי, ונגן הקונטרה-בס הוא נביל שהאטה ממצרים. שיתוף הפעולה ביניהם מרשים, למרות שהיצירה לא משהו.

היצירה המרכזית שחותמת את הקונצרט היא הסימפוניה הראשונה של ברהמס- מוזיקה דרמטית ומלאת עוצמה, בדיוק כמו שברנבוים אוהב. הוא מנצח עליה, כדרכו, בלהט ואפילו בכוחניות מסוימת, עם פרשנות שמזכירה קצת את הביצוע הבלתי נשכח שנתן כאן עם הפילהרמונית בחגיגות השבעים שלה לפני שנה וחצי.

הבעיה העיקרית עם ההקלטה היא שמדובר באתר פתוח, שלא מותאם במיוחד להצבת מצלמות. זה בולט בעיקר עם המצלמה המכוונת ישירות לברנבוים עצמו: היא מוקמה נמוך מדי, כך שרואים אותו מזווית לא הכי נוחה. מעבר לכך, אין תלונות. איכות ההקלטה והצילום טובות, וגם הביצוע מפתיע לטובה בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהנגנים הם סטודנטים. לישראלים יש בדי.וי.די הזה בונוס מיוחד, שכן במקביל למוזיקה אפשר לזהות בתזמורת הרבה פרצופים מוכרים של נגנים ישראלים: החלילן גי אשד (היושב כבר שנים באנגליה), האבובנית תמר ענבר, הויולן עמיחי גרוס ועוד רבים.

תזמורת "דיוואן מזרח מערב". מנצח: דניאל ברנבוים. דיוידי "יורוארטס".

אם אני מהמר נכון, מור קרבסי (Karbasi) היא ככל הנראה הדבר הבא בשירת לדינו. קרבסי, ילידת ירושלים, חיה כעת בלונדון ומופיעה בעיקר באנגליה. את הדיסק הנוכחי הוציאה ממש כעת, בהפקה איכותית מאד ובאיכות הקלטה מצוינת. יש בדיסק מגוון שירים די גדול, החל משירי לדינו מסורתיים ("שחרחורת", "כמו ציפור שעפה" ועוד) וכלה בשירים מקוריים שנכתבו ע"י הזמרת ו/או אמה שושנה, והולחנו בשיתוף עם בן זוגה, ג'ו טיילור.

לא כל השירים המקוריים מצוינים, אבל בסך הכל יש כאן גילוי מענג: לקרבסי יש קול יפה מאד, והיא משכנעת במיוחד במקומות בהם היא מרשה לעצמה להתפרע איתו עד הסוף (כמו בשיר "אני איש מודרני", רצועה 5). גם הביצוע שלה ל"שחרחורת", שנעשה בעברית ולדינו (רצועה 2) מרגש ממש. סימן ההיכר שלה הוא הרעדת קול קלה במקומות אסטרטגיים, שנעשית בטעם טוב וללא הגזמה. קרבסי אמנם לא מגיעה עדיין לרמות הריגוש שמעוררת יסמין לוי, זמרת הלדינו הישראלית מספר אחת כיום בעולם, אבל נראה שהיא בדרך הנכונה. כדאי להכיר.

The Beauty and the Sea. מור קרבסי. הפצה: MCI.

הביקורות פורסמו ב"גלובס" ב- 24.4 (קרבסי) ו- 27.4 (ברנבוים).