יש משהו מאוד מפוספס בעיני בלהגיע לקונצרט כמנצח בלי חזרה אחת עם הגוף המבצע. אולי אנחנו רוצים להאמין בדימוי הרומנטי של מנצח מופלא שמוצנח על התזמורת ומעביר להם בהבעות פנים כמו-טלפתיות את ההתכוונות והרגשות הנכונים בפעם הראשונה שהם מנגנים יחד. אבל בפועל, ביצוע טוב הוא כמעט תמיד תוצר של הכנה מוקדמת. ככה שהביצוע ששמעת של השישית הוא בתכל'ס בעיקר של מי שהכין את התזמורת על היצירה לפני בואו של המאסטרו (בתגובות בגלובס כתבו שזה היה זאב דורמן). אולי גרגייב הפיח בהם רוח התלהבות שהרימה את התחושה הכללית ואולי גם את הדיוק (משהו חשוב מאוד בפילהרמונית, למען האמת), אבל מבחינת אינטרפטציה, אין כאן באמת עבודה שלו.
כך שנותר שבסופו של דבר מה שמותיר אותו – בארוע הזה בלבד! – 'מנצח גדול', זו הכריזמה שלו. טיפה שטחי, לא?
אבל יותר מזה קיויתי לשמוע את השישית של מהלר
אין ספק שהפילהרמונית התעוררה בפרק האחרון
הביצוע היה מעולה בהתחשב בנסיבות, למרות חוסר איזון מדי פעם …
עכשיו נראה איך ילך הצ'יקובסקי.
בעיקר מוזיקה 
קטעים..
אני מבינה שההפתעה משותפת לכולם. אגב אני מניחה שהקהל לא הוכנס מן הסתם בסוד העניינים?
את מניחה נכון. נראה לי שאם היו מודיעים זה היה יוצר מהומת עולם.
יש משהו מאוד מפוספס בעיני בלהגיע לקונצרט כמנצח בלי חזרה אחת עם הגוף המבצע. אולי אנחנו רוצים להאמין בדימוי הרומנטי של מנצח מופלא שמוצנח על התזמורת ומעביר להם בהבעות פנים כמו-טלפתיות את ההתכוונות והרגשות הנכונים בפעם הראשונה שהם מנגנים יחד. אבל בפועל, ביצוע טוב הוא כמעט תמיד תוצר של הכנה מוקדמת. ככה שהביצוע ששמעת של השישית הוא בתכל'ס בעיקר של מי שהכין את התזמורת על היצירה לפני בואו של המאסטרו (בתגובות בגלובס כתבו שזה היה זאב דורמן). אולי גרגייב הפיח בהם רוח התלהבות שהרימה את התחושה הכללית ואולי גם את הדיוק (משהו חשוב מאוד בפילהרמונית, למען האמת), אבל מבחינת אינטרפטציה, אין כאן באמת עבודה שלו.
כך שנותר שבסופו של דבר מה שמותיר אותו – בארוע הזה בלבד! – 'מנצח גדול', זו הכריזמה שלו. טיפה שטחי, לא?
אבל יותר מזה קיויתי לשמוע את השישית של מהלר
אין ספק שהפילהרמונית התעוררה בפרק האחרון
הביצוע היה מעולה בהתחשב בנסיבות, למרות חוסר איזון מדי פעם …
עכשיו נראה איך ילך הצ'יקובסקי.