דילוג לתוכן

ביקורת אופרה: "לה בוהם" באופרה הישראלית

23 במרץ 2009

פורסם ב"גלובס", 23.3.2009

צילום: יוסי צבקר

האופרה הישראלית מעלה בימים אלו מחדש את ההפקה של הבמאי פרנקו זפירלי ל"לה בוהם", האופרה האהובה של פוצ'יני. זוהי הפקת ענק שנערכת במסגרת "שנת פוצ'יני" העולמית, ומשתתפים בה למעלה מ- 400 אמנים. האופרה מספרת את סיפורה של קבוצת בוהמיינים בפאריז של המאה ה- 19, ומתמקדת באהבתם של המשורר רודולפו והרוקמת הצעירה והחולה מימי. ספויילר: כמו כל אופרה רומנטית ראויה לשמה, גם "לה בוהם" מסתיימת במותה של הגיבורה. בשורה התחתונה זהו מופע מרהיב ומומלץ, למרות שמבחינה מוזיקלית הוא לא נטול בעיות.

הנקודה החזקה ביותר בהפקה הזו, ללא ספק, היא הבימוי. הבימוי הזה של פרנקו זפירלי ל"לה בוהם" עלה כאן לראשונה ב- 1997, וכאז גם היום הוא נותר מרהיב עין. זפירלי, כדרכו, הלך כאן על בימוי קלאסי וגרנדיוזי, מעין "אולד סקול" של הפקות אופרה. הבמה עשירה מאד בפרטים, במיוחד במערכה השנייה. התפאורה במערכה הזו פשוט מהממת: על הבמה יש שני מפלסים, אחד של השדרה עמוסת החוגגים והשני של בית הקפה "מומוס", בו יושבים החברים הבוהמיינים. הכל עמוס ועשיר במובן הטוב של המילה, החל מהבימוי וכלה בתפאורה ובתלבושות. בתחילת המערכה יש על הבמה אפילו הופעות אורח קצרות של חמור וסוס, שנראות טבעיות לגמרי. אחר כך, במערכה השלישית, יש תפאורה לא פחות מרהיבה, המציגה חצר פונדק ליד אחד משערי המכס בכניסה לפאריז עם שלג שיורד מהשמיים. באמת יפה. ההצגה אורכת שלוש שעות (כולל שתי הפסקות), אבל חולפת ביעף ומשאירה טעם של עוד.

פלוס נוסף של ההפקה הוא צוות הזמרים. אמש ראינו את הקאסט הראשון, שרובו היה טוב מאד. בין הזמרים בלט במיוחד הבריטון הישראלי בועז דניאל, בתפקיד מרצ'לו הצייר. דניאל הקליט את "לה בוהם" ממש לא מזמן עם אנה נטרבקו הגדולה, וגם בתל-אביב שר ברמה של ליגת-העל העולמית. סקוט פייפר (Piper), בתפקיד המרכזי של רודולפו, הציג קול יפה ומשחק טוב, אבל קצת פחות שיכנע בצלילים הגבוהים. בנוסף, קולו לא תמיד היה הכי יציב. פווארוטי הוא לא. אדינה ארון, בתפקיד מימי, היתה מצוינת מבחינה קולית אבל לא משהו מבחינה דרמטית. היא הציגה קול עשיר ורב-גוונים, אבל לא הצליחה להעביר את הטרגדיה של מימי עד הסוף. אני מהמר שאירה ברטמן הישראלית, ששרה בקאסט השני, תמלא את התפקיד הזה בצורה הרבה יותר מרגשת.

לצד הסולנים משתתפות בהפקה גם שלוש מקהלות- מקהלת האופרה הישראלית, המקהלה הפילהרמונית תל אביב ומקהלת הצעירים "העפרוני". תפקידי המקהלה באופרה הזו לא גדולים במיוחד, והמקהלות ביצעו אותם באופן מספק בהחלט.

האכזבה העיקרית של ההצגה נרשמה דווקא מכיוון דוכן המנצחים. על ההפקה המחודשת של "לה בוהם" מנצחת הקנדית קרי לין וילסון (42), בהופעה ראשונה בישראל. יחסי הציבור של האופרה עבדו שעות נוספות סביב העובדה שעל ההפקה הזו מנצחת אישה, אבל בשטח זו לא היתה כזו אטרקציה. כפי שזה נראה, לוילסון יש עדיין הרבה עבודה בדרך לצמרת. בכמה מקומות הביצוע סבל מבעיות תיאום משמעותיות, בעיקר במערכות הראשונות. באופן כללי היתה תחושה שבמקום לתמוך בזמרים ולהוביל אותם קדימה היא דווקא מושכת אותם אחורה, ושבתנאים אחרים הם היו יכולים להפיק מעצמם יותר. מילא. זה לא היה מספיק מהותי בשביל לקלקל את החוויה.

לסיכום: הפקה מרהיבת עין, וביצוע מוזיקלי לא מושלם אך עדיין טוב מאד. מומלץ בחום.

"לה בוהם" מאת פוצ'יני באופרה הישראלית. מנצחת: קרי-לין וילסון. משכן האופרה, ת"א, 22.3.

2 תגובות
  1. שלום שמי טובה ואני מתכננת ללכת לאופרה זאות עם שלושת בנותי לכן רציתי לדעת כמה עולה 4 ורציתי לברר כמה עולים 4 כרטיסים כשיש חכם תשובה אנא היתקשרו ל0546891995

  2. דניאל permalink

    היכנסי לאתר האופרה, כל הפרטים שם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: