Skip to content

אז במי לבחור? סקירה השוואתית בין התזמורות הסימפוניות לעונה הבאה

5 ביולי 2009

פורסם ב"גלובס", 5.7.2009

התזמורות השונות פירסמו את עונת המנויים שלהן לעונה הבאה, והסקירה הבאה מיועדת לתת מדריך שיטתי לבחירת זו שמתאימה לכם. התזמורות שמחות מאוד על כל מנוי, שכן כך מובטח להן קהל ששילם מראש עבור עונה שלמה. גם לקהל יש בשיטה הזו יתרונות- הנחות למחדשי מנוי, גמישות בהחלפת כרטיסים, הנחות לקונצרטים מיוחדים ועוד. עם זאת, לבעלי אופי גמיש כדאי לשקול ללכת רק לקונצרטים המוצלחים ביותר של כל תזמורת ולא להתחייב לעונה שלמה מראש. אם בכל זאת בחרתם בשיטת המנויים, כדאי לזכור שהיצע התזמורות מתפקד כשוק לכל דבר: יש טובות יותר ויש טובות פחות, ובדרך כלל מי שיותר טובה גם עולה יותר כסף.
המדריך היום מקיף את התזמורות הסימפוניות. בהמשך יפורסם חלק ב'- סקירה משווה של התזמורות הקאמריות.

 

הפילהרמונית הישראלית

הפסנתרנית יוג'ה וונג, מהמובילות של הדור הצעיר. צילום: פליקס ברודי, DG

הפילהרמונית הייתה ונשארה התזמורת הסימפונית הטובה ביותר בארץ, כמעט ללא מתחרים. היא התזמורת היחידה בישראל שמביאה מנצחים וסולנים גדולי עולם, והיחידה שמשלמת לנגניה שכר ראוי שמאפשר להם להתמקד במוזיקה ולא בהישרדות כלכלית. עם זאת, גם לה יש כמה בעיות רציניות. המשמעותית ביניהן היא שאולם הבית שלה, היכל התרבות בת"א, נמצא במצב מחפיר. ממש לא נעים לבוא לשם לשמוע קונצרטים, וזה כואב במיוחד מול תנופת השיפוץ העצומה סביב ההיכל. בעיה נוספת העונה היא המשך ההעדפה של הרפרטואר השמרני הקבוע, שכבר מתחיל להיות מגוחך (שוב הקונצ'רטי לכינור של בטהובן ומנדלסון? שוב "תמונות בתערוכה"? שוב "הפסטורלית"?). בעיה אחרונה- הלהיט התורן בשמי הפילהרמונית, המנצח גוסטבו דודאמל, נעדר מהתכנית העונה.

השיאים של העונה הבאה: הפילהרמונית חוגגת העונה ארבעים שנה לזובין מהטה כמנהל מוזיקלי של התזמורת, ויש להניח שהיומולדת הזו תניב כמה רגעים מרגשים. מהטה יפתח את העונה בחגיגת ברהמס, ובמשך העונה יבוצעו גם יצירות סימפוניות נוספות של ברהמס עם מנצחים אחרים. שיאים נוספים צפויים עם הקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, הסימפוניה החמישית של מהלר, וביצועים קונצרטיים ל"איל טרובטורה" ו"ריגולטו" של ורדי. את ורדי טוחנים לעייפה בשנים האחרונות באופרה הישראלית, וחבל שהפילהרמונית לא חשבה על משהו יותר יצירתי לשיא העונה שלה.

שמות גדולים: בין המנצחים הגדולים יופיעו העונה בפילהרמונית זובין מהטה, בשורת קונצרטים שונים; קורט מאזור, שכרגיל ינצח על תכנית שכולה מנדלסון; כריסטוף פון דוהנני, שינצח בין היתר על המחזור המופלא "ארבעה שירים אחרונים" של ריכרד שטראוס, עם זמרת הסופרן המעולה כריסטיאנה אלצה (Oelze); והמנצח האיטלקי המצוין ג'אנאנדראה נוזדה (Noseda), שינצח על שלוש תכניות שונות.

מבין הסולנים מבהיקים שמם של הפסנתרן הסיני הגדול מכולם, לאנג לאנג, שינגן את הקונצ'רטו מס' 3 של בטהובן עם זובין מהטה; הכנר ניקולאי זניידר, שינגן עם קורט מאזור את הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון; הפסנתרנית היפהפייה הלן גרימו, שתנגן את הקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם יורי טמירקנוב; והכנר ג'ושוע בל, שינגן יצירות של מוצרט ומקס ברוך (Bruch) בניצוחו של ג'אנאנדראה נוזדה (Noseda). כמו כן אפשר יהיה לראות השנה בפילהרמונית כמה מהסולניות המובילות של הדור הצעיר, כמו הכנרת מיוקו קמיו (Kamio) בת ה- 23, הפסנתרנית יוג'ה וואנג (Yuja Wang) בת ה-22 (בצילום), או הכנרת ליזה בתיאשווילי (30).

יש העונה גם שורה של זמרים מעוררי ציפייה, שישירו בהפקות האופרה השונות. ביניהם בולט במיוחד זמר הבריטון ליאו נוצ'י (Nucci), שישיר את תפקיד ריגולטו בסוף העונה. נקווה שגילו לא ייפגע באיכות השירה שלו, המוכרת מהקלטות כמעולה.

ממה להיזהר: מסיבה לא ברורה כלשהי, הפילהרמונית מקפידה להביא מנצחים לא מעניינים לביצוע יצירות קוליות מהבארוק. השנה זה היה הלמוט רילינג, ובעונה הבאה זה יהיה פטר שראייר. לאחר למעלה משלושים שנה של ביצועים "אותנטיים" תוססים, את מי בדיוק מעניין לשמוע את פרשנותו המיושנת של שראייר למוזיקה של באך? ועוד עם זמרים שלא כולם מומחים לבאך, כמו זמרת הסופרן טליה אור או המקהלה הפילהרמונית מפראג? לפילהרמונית פתרונים. כדאי להיזהר גם מהקונצרטים בניצוחו של יצחק פרלמן, שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות כמנצח בינוני למדי ושחק את הקרדיט שניתן לו בזכות קריירת הכנרות הפנומנאלית שלו בעבר.

שורה תחתונה: איכות תזמורתית ללא תחרות, ואפשרות יחידה לשמוע כמה מהשמות הגדולים בעולם. התכנית נוטה לכיוון השמרני, אבל עבור רבים ממנויי הפילהרמונית זה לא בהכרח חיסרון.

אתר התזמורת: http://www.ipo.co.il

 

הסימפונית ראשל"צ

דן אטינגר. צילום: דן פורגס

תזמורת ראשל"צ השתפרה מאד בשנים האחרונות, הרבה בזכות מינויה הקבוע כתזמורת האופרה. במהלך העונה הבאה היא מציעה שבע תכניות של קונצרטים סימפוניים, שלוש מהן בניצוחו של מנהלה המוזיקלי, דן אטינגר. כתמיד, הקונצרטים הסימפוניים יתקיימו בהיכל התרבות בראשל"צ ובבית האופרה בת"א.
במקביל לסדרה הסימפונית מציעה התזמורת גם סידרה קאמרית יפה, עם שמונה קונצרטים בהם משתתפים מוזיקאים מוכרים.

השיאים של העונה הבאה: שתי תכניות בניצוח דן אטינגר, אחת עם "כרמינה בוראנה" של קרל אורף ואחרת עם הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של רחמנינוב ועם "פטרושקה" של סטרווינסקי. את הקונצ'רטו של רחמנינוב ינגן הפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה.

שמות גדולים: אין כל כך, למעט המנהל המוזיקלי דן אטינגר והפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה. מה שכן, השנה ינצח על תזמורת ראשון- כמו גם על כמה תזמורות אחרות בארץ- המנצח הישראלי הצעיר אילן וולקוב, שהצליח מאד בסקוטלנד ומופיע כעת גם בישראל. עוד מנצח מוביל שיופיע עם התזמורת השנה הוא דיוויד שטרן, מנהלה המוזיקלי החדש של האופרה הישראלית. הוא יבצע תכנית סימפונית מגוונת, בה ישתתף בין היתר הכנר הותיק עברי גיטליס.

ממה להיזהר: כל עוד לא מצפים ליותר מדי, אין אזהרות מיוחדות העונה.

שורה תחתונה: תזמורת ראשל"צ לא יכולה להתמודד עם השמות הגדולים של מנצחים וסולנים שמציעה הפילהרמונית, אבל מציעה איכות ביצוע טובה ותכניות מעניינות.

אתר התזמורת: http://www.isorchestra.co.il

 

 

הסימפונית ירושלים

לאון בוטשטיין. צילום: קארל ראבה

הסימפונית ירושלים חוזרת לפעול בעונה הבאה במלוא המרץ, ותנגן למעלה משמונים קונצרטים בשש סדרות וקונצרטים מיוחדים ברחבי הארץ. ספינת הדגל של התזמורת היא "הסדרה הקלאסית", שתכלול 12 קונצרטים. בנוסף תציע התזמורת סדרה חדשה בשם "סדרת המרתונים", ובה חמישה קונצרטים שכל אחד מוקדש למלחין ספציפי: שומאן, שופן, צ'ייקובסקי ורחמנינוב. קונצרט נוסף בסידרה יציג מרתון משותף להיידן וראוול. בנוסף מציעה התזמורת מגוון סדרות נוספות: ליטורגית, קלאסית קלה, סדרה לילדים וסידרת שישי בצהרים.

התזמורת מוותרת גם העונה על רעיון ה"גטו" של יצירות מודרניות בסדרה נפרדת, ומעדיפה לשלב יצירות מודרניות בקונצרטים רגילים. כללית, נראה שהנטייה השנה היא להעדיף יצירות מוכרות ואהובות על פני מוזיקה מודרנית ומאתגרת. מה שכן, התזמורת תמשיך גם העונה לשלב יצירות של מלחינים ישראליים, ותבצע יצירות מאת בטי אוליברו,יהושע לקנר, מרדכי סתר ואחרים.

השיאים של העונה הבאה: הסימפוניה התשיעית של מהלר בניצוחו של ליאון בוטשטיין, מנהלה המוזיקלי של הסימפונית ירושלים; ערב בטהובן וערב שוברט, בהם יבוצעו בין היתר יצירות שלהם שעובדו על ידי מלחינים אחרים; הקונצ'רטו הראשון לפסנתר של ברהמס, בזכות הסולן הפנטסטי אמיר כץ; וה"סטאבט מאטר" של רוסיני (בסידרה הליטורגית). כדאי לשים לב גם לסדרת "שישי בגובה העיניים" בזכות הנחייתו וניצוחו של רוני פורת, אחד ממגישי מוזיקה האינטליגנטים והנעימים בארץ.

שמות גדולים: גם הסימפונית ירושלים לא מתיימרת להביא מנצחים וסולנים מליגת-העל כמו הפילהרמונית, אבל אפשר יהיה לשמוע בה השנה מוזיקאים מצוינים כמו הכנר גיא בראונשטיין (כנר ראשון בפילהרמונית של ברלין), הכנר הוותיק יוג'ין דרוקר (ממקימי רביעיית אמרסון), המנצח ג'יימס ג'אד, הכנר חגי שחם, הפסנתרן אמיר כץ וזמרת הסופרן שרון רוסטורף-זמיר. במסגרת הקונצרטים המיוחדים מוצע גם קונצרט המוקדש כולו לקורט וייל, בשיתוף הכוריאוגרפית והרקדנית רננה רז. לצידה תשתתף בקונצרט אחותה, זמרת הסופרן שירה רז.

ממה להיזהר: מהביצוע ל"מיסה קריאוז'ה" של אריאל רמירז, בקונצרט הליטורגיקה מס' 3. כדי שהיצירה הזו תעבוד כראוי צריך להביא הרכב ארגנטינאי אותנטי, שיעביר את המימד העממי שלה במלואו. בירושלים בחרו באופציה הקלה והלכו על מבצעים מקומיים, שקשה לי לראות איך יעבירו את הרוח העממית באופן מספק. אבל הלוואי שאתבדה.

שורה תחתונה: תזמורת ירושלים מציעה מגוון תכניות עשיר, עם רפרטואר מעניין שמנסה להיות קצת פחות מודרני וקצת יותר נגיש יחסית לעונות קודמות.

אתר התזמורת: http://www.jso.co.il

 

 

הסימפונית חיפה

נעם שריף. צילום: יח"צ

העונה החדשה של הסימפונית חיפה מציגה שבע סדרות, הנעות ממוזיקה קלאסית למוזיקת ג'אז. בין היתר מציעה התזמורת ארבע סדרות קלאסיות, בהן היא תבצע מהרפרטואר הקלאסי המוכר לצד יצירות לא שגרתיות. בין אלו נמנות יצירה של המלחין האיטלקי ניקולה סאני בשם "המעוף המשוגע", או סוויטות "פר-גינט" של גריג עם קריינות של עומר פרנקל. במסגרת העונה החדשה תבצע הסימפונית חיפה שלוש יצירות ישראליות- פרי עטם של משה רסיוק ("עבודה זרה"), אלה מילך-שריף (קונצ'רטו לפסנתר) ומרק לברי (קונצ'רטו לנבל). את יצירתו של לברי תנגן בתו של המלחין, אפרת.

התזמורת מציעה העונה סדרה בשם "שיגעון המוזיקה", סידרה בת ארבעה מופעים שיתקיימו באודיטוריום חיפה. הסדרה מיועדת לאפשר לכל אחד מהמנויים למצוא כיוון קרוב לליבו, ולכן משלבת מופעים ממגוון תחומים: קלאסי, ג'אז, מחזמר וזמר עברי.

סידרה מיוחדת נוספת היא סדרת ג'אז, עם ה"ביג בנד חיפה". תזמורת ה"ביג בנד" צמחה מתוך התזמורת הסימפונית חיפה, והיא מורכבת מקבוצה בת 15 חברים המנגנים בכלי נשיפה וקצב. רפרטואר התזמורת נע מקלאסיקות הג'אז הותיקות ועד למוזיקת ג'אז עדכנית.

השיאים של העונה הבאה: ערב עם שלוש יצירות מסקרנות- סימפוניה מס' 33 המקסימה של מוצרט, הקונצ'רטו לפסנתר של אלה מילך- שריף (עם הפסנתרנית מיכל טל), וסוויטות מס' 1 ו- 2 מ"פר גינט" של גריג. על התכנית ינצח נעם שריף, מנהלה המוזיקלי של התזמורת. שיא נוסף יהיה עם גירסה קונצרטית ל"לה טרוויאטה", האופרה האהובה של ורדי. גם על תכנית זו ינצח שריף, אך שמות הסולנים טרם פורסמו.

שמות גדולים: גם בסימפונית חיפה לא יופיעו בעונה הבאה מנצחים וסולנים גדולי עולם, אבל פה ושם יש שמות מוכרים. בין הבולטים- המנצחת האמריקאית קרי לין וילסון, שניצחה העונה על האופרה הישראלית (לטעמי- לא בהצלחה גדולה מדי); הפסנתרן רומן רבינוביץ, מזוכי תחרות רובינשטיין האחרונה; הכנרים ג'יל אפאפ (צרפת) וחגי שחם; הצ'לנים בנימין שפירא וענבל שגב; ומנהלה המוזיקלי של התזמורת, נועם שריף.

ממה להיזהר: כדאי להתעדכן בשמות הסולנים ב"לה טרוויאטה" לפני שמחליטים ללכת לשמוע. השמות טרם פורסמו, וכדאי לזכור שהאופרה הזו קמה ונופלת על איכות הסולנים.

שורה תחתונה: התזמורת הסימפונית היחידה של איזור הצפון מציעה משהו לכל טעם, כולל אופציה ייחודית של סידרת ג'אז.

אתר התזמורת: http://www.haifasymphony.co.il

 

3 תגובות
  1. אני חושב שקשה לתזמורות בארץ לשמור על יציבות כלכלית עם רפרטואר לא שמרני. אולי זו אחת הסיבות שאין לנו תזמורת בארוק פעילה מאד, ואולי בגלל שאין אחת כזו חובבי באך לא נרתעים מביצועים של אסכולת קרל ריכטר.

    קראתי שצפויה אחת כזו, ואשמח לקרוא את הסקירה שלך לדיסק של הרביעיה הירושלמית. קניתי לפני חצי שנה את הדיסק הראשון(עם העפרוני, הקווינות ולבקוביץ) וקניתי השבוע את הווליום השני שיצא לא מזמן(אופ' 22, 33, 76), והרביעיה הזו מציגה ביצועים נהדרים, לא אותנטיים אך לחלוטין לא מיושנים, ליצירות מופת שפשוט כיף לשמוע.

  2. עומר שומרוני permalink

    הי עמית,
    מסכים לחלוטין עם דבריך לגבי דיסק ההיידן הראשון של הרביעיה הירושלמית. גם לדעתי הוא היה הישג יוצא דופן. החדש מצוין גם הוא, למרות שהיצירות פחות נשגבות (בדיסק הראשון הם ביצעו שלוש שלישיות שכולן מתקופת השיא של היידן, ובחדש אחת מכל עשור כדי להראות התפתחות). אבל הביצוע, כאמור, מעולה. בקרוב תתפרסם עליו הביקורת המלאה ב"גלובס" ואז אעלה אותה גם לכאן.

  3. לאה permalink

    ואולי זה גם היה מסביר משהו על מיעוט הקהל…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: