הקלטות חדשות: אושידה מנגנת מוצרט, אבאדו מנצח על פרגולזי, ועוד אבאדו עם בטהובן וברוקנר
פרגולזי- סטאבט מאטר ועוד. תזמורת מוצרט. מנצח: קלאודיו אבאדו. דיסק "ארכיב".
הביצוע החדש הזה ל"סטאבט מאטר" של פרגולזי, בניצוחו של קלאודיו אבאדו הגדול, זוכה לבאזז רציני בשבועות האחרונים בעולם המוזיקה ולשבחים נלהבים. זהו הראשון בסידרה של שלושה דיסקים בניצוחו של אבאדו, שמוקדשים למוזיקה של ג'ובאני באטיסטה פרגולזי (Pergolesi). הסידרה היא לכבוד "שנת פרגולזי" שתחול ב- 2010, לרגל 300 שנה להולדתו.
סידרת הדיסקים הוקלטה בקונצרטים חיים בהם מנגנת "תזמורת מוצרט" מבולוניה, תזמורת צעירים שאבאדו עצמו הקים וטיפח. לדיסק הראשון נבחרו שתיים מהיצירות הקוליות המוכרות והאהובות ביותר של פרגולזי- ה"סטאבט מאטר" וה"סלבה רג'ינה". ביניהן יש הפוגה אינסטרומנטלית עם הקונצ'רטו הפחות מוכר לכינור, בביצוע כנר הבארוק ג'וליאנו קרמיניולה (Carmignola).
נו, אז? בעיני הביצוע של אבאדו ל"סטאבט מאטר" יפה מאד, אבל לא נקי מהסתייגויות. הסולניות כאן הן הסופרן רייצ'ל הרניש (Harnisch) והאלט שרה מינגארדו (Mingardo), המוכרת היטב מהקלטות קודמות. הקולות של שתיהן יפים, ויש בביצוע לא מעט רגעי התעלות ריגשית (לדוגמא בדואט האחרון, שהוא עוצר נשימה ממש). עם זאת, לשתיהן יש נטייה אופראית שלא פעם הופכת את הפרשנות לדרמטית מדי. בעיה נוספת היא עם התזמורת: למי שרגיל לביצועים מעודנים בכלי תקופה ובכיוונון בארוקי נמוך ליצירה, יתכן שיהיה קשה להתרגל לכיוונון הגבוה ולנוכחות התזמורתית החזקה.
הקונצ'רטו לכינור המופיע פה כמעט ואינו מוכר, ולכן מציע אטרקציה מעניינת. זו לא יצירת מופת, אבל יש בו רעיונות נחמדים והביצוע של קרמיניולה- מגדולי כנרי הבארוק כיום- פנטסטי.
היצירה המסיימת היא ה"סלבה רג'ינה", בה מככבת זמרת הסופרן ג'וליה קלייטר (Kleiter). לא הכרתי את הזמרת הזו קודם, וזה גילוי מסעיר: יש לה צבע קולי עמוק ומיוחד, והביצוע מרגש בהתאם. כדאי מאד להכיר.
מוצרט- קונצ'רטי לפסנתר מס' 23 ו-24. תזמורת קליבלנד. מנגנת ומנצחת: מיצוקו אושידה. דיסק "דקה".
וואוו, איזה יופי. מיצוקו אושידה היא אחת מהפרשניות האהובות עלי ביותר במוזיקה לפסנתר של מוצרט, בזכות שילוב של רגישות מוזיקלית ועומק הבעה יוצאי דופן. כשהיא מנגנת היא נמצאת לגמרי בתוך המוזיקה, ואת המעורבות הטוטאלית הזו שומעים גם בביצועי אודיו.
הדיסק החדש של אושידה הגיע ממש בימים אלו לחנויות, והוא מעניק שעה של עונג צרוף. בדיסק יש שניים מהקונצ'רטי לפסנתר היפים והמבוצעים ביותר ברפרטואר של מוצרט: מס' 24 (בדו מינור) ומס' 23 (בלה מז'ור). זו מוזיקה שבביצוע טוב יכולה לתת חוויה מוזיקלית עילאית, וזה בדיוק מה שיש פה. אושידה מנצחת מהמקלדת על תזמורת קליבלנד, שמלווה בצליל חם ועשיר. אבל עיקר העניין נמצא כצפוי בפסנתרנית, שמפגינה גמישות ורגישות שלא מהעולם הזה. התוצאה היא ביצוע נפלא למוזיקה נפלאה, תזכורת טובה לזה שעדיין יש בעולם יופי שאפשר לתאר רק כ"נשגב".
ברוקנר- סימפוניה מס' 7, בטהובן- קונצ'רטו לפסנתר מס' 3. מנצח: קלאודיו אבאדו. די.וי.די EuroArts.
ולסיום- משהו לאלו שאוהבים לראות את המוזיקה ולא רק לשמוע אותה. גם הפעם המנצח הוא קלאודיו אבאדו, רק שהפעם מדובר בהקלטת די.וי.די מצולמת. זוהי הקלטה של קונצרט חי, שנעשה במסגרת פסטיבל לוצרן בשנת 2005. בתכנית שתי יצירות מלב הרפרטואר: הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן עם הסולן אלפרד ברנדל (Brendel), והסימפוניה המונומנטלית מס' 7 של ברוקנר.
הביצועים, כצפוי, טובים מאד. התזמורת מעולה, ואבאדו- שנראה מאושש למדי אחרי שהחלים מסרטן הקיבה- מנצח בסגנון רגיש ובכריזמה מאופקת. ההקלטה חדשה, כך שאיכות השמע טובה והצילום מבריק ומלא צבע. ההסתייגות היחידה והקלה היא מאלפרד ברנדל, הפסנתרן, והיא נוגעת יותר לנוכחות הבימתית שלו (המנותקת קצת) ופחות לנגינה (שהיא דווקא מקורית ומעניינת).
למי שלא מכיר את הסימפוניה השביעית של ברוקנר כדאי לשים לב במיוחד לפרק השני, בו חיבר המלחין מצבה מוזיקלית לזיכרו של ריכרד וגנר. כדי לחדד את ההקדשה מככבת בפרק סוללת "טובות וגנר" (Wagner Tuba)- כלי נשיפה מיוחדים ממתכת, שפותחו באופן ספציפי עבור האופרות של המלחין הגרמני השנוי במחלוקת.
בעיקר מוזיקה 