Skip to content

די.וי.די חדשים: רוזינה בכסא גלגלים, ורפרטואר גרמני עם ולדימיר יורובסקי

8 ביוני 2010

פורסם ב"גלובס", 8.6.2010

האופרה "הספר מסוויליה" זוכה לאחרונה בארץ לייצוג יתר. היא בוצעה העונה באופרה הישראלית, ותבוצע בעונה הבאה בפילהרמונית. ובכל זאת, הפקת הדי.וי.די הזו מלונדון כל כך מוצלחת, עד שהיא מומלצת גם למי שכבר נמאס לו מהיצירה.

הביצוע, שצולם בהופעה חיה, מציג בתפקידים הראשיים את נבחרת החלומות העולמית של הסולנים. את תפקיד הרוזן אלמוויוה שר חואן דיאגו פלורז (Florez), מטובי זמרי הטנור כיום. את פיגארו ה"מאעכר" שר פייטרו ספניולי המעולה, ואפילו את התפקיד השולי יחסית של דון בזיליו שר תותח כמו פרוצ'ו פורלנטו (Furlanetto).

אולם הליהוק המעניין ביותר הוא זה של ג'ויס די-דינאטו (DiDonato), השרה את תפקיד רוזינה. די-דונאטו (41), ילידת ארה"ב, נחשבת לאחת מזמרות הבל-קנטו הגדולות בעולם. גם בהפקה הזו היא מדהימה מבחינה קולית- ולמרבה ההפתעה, שרה את כל התפקיד כשהיא יושבת על כסא גלגלים.

את ההסבר לבחירה המפתיעה נותן המנצח, אנטוניו פפאנו, בדברי הקדמה לביצוע. מסתבר שכסא הגלגלים אינו חלק מהבימוי, אלא תוצאה של תאונה: די-דונאטו נפצעה ברגלה בהצגה הקודמת, והרופאים אסרו עליה לדרוך על רגלה. פפאנו מספר שהיא החליטה לשיר בכל זאת, וזו הייתה הפשרה המתבקשת. הקהל יוצא מגידרו בתשואות, שמתבררות כניבוי נכון: מדהים לשמוע שהעובדה הזו לא פוגעת בקולה של הזמרת בשום צורה. האריות שלה נפלאות, וכך גם האנסמבלים בהם היא משתתפת. פשוט זמרת נהדרת.

לליהוק המעולה מתווסף בימוי חמוד וצבעוני, לא ריאליסטי מדי וגם לא מודרני מדי, שיצליח להעלות צחוק משועשע גם אצל חובבים וותיקים של "הספר". הליווי המוזיקלי של פפאנו ותזמורת ה"קובנט גארדן" פנטסטי, עם צליל תוסס ומלא צבע. בקיצור, ביצוע נפלא מכל בחינה, שדורש רק נכונות להתרגל לזה שהסולנית הצעירה והיפה שרה בכסא גלגלים. האמת? מסר חיובי לגמרי.

רוסיני- הספר מסוויליה. האופרה המלכותית "קובנט גארדן". מנצח: אנטוניו פפאנו. די.וי.די וירג'ין קלאסיקס.

 

התזמורת הפילהרמונית של לונדון מבצעת יצירות מאת וגנר, ברג ומהלר. מנצח: ולדימיר יורובסקי. די.וי.די Euroarts.

האלבום הזה מציג את אחד השמות העולים בעולם הניצוח העולמי- ולדימיר יורובסקי (38), יליד רוסיה, שבשנים האחרונות מכהן כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון.

באלבום שלוש יצירות: הפרלוד ל"פרסיפל", האופרה האחרונה והיפהפייה של ריכרד וגנר; "שלושה קטעים תזמורתיים" של אלבן ברג, מהיצירות הראשונות שחוברו במסורת הכתיבה הא-טונאלית; ו"שיר קינה", יצירת נעורים מוקדמת של גוסטב מהלר.

היצירה היפה ביותר באלבום היא כמובן הפרלוד ל"פרסיפל" של וגנר, ששורה עליו רוח הקודש והעומק של האופרה כולה. זו מוזיקה נפלאה, שחבל מאד שאינה מוכרת בארץ. כדאי לשים לב גם ל"שיר קינה" של מהלר, הכתובה לתזמורת, מקהלה וחמישה סולנים. זו יצירה  שכמעט ואינה מבוצעת באולמות קונצרטים, ובצדק: היא יצירת נעורים לא בשלה, שסובלת מרגעים לא מועטים של מוזיקה חלשה מאד. עם זאת, רגעים אלו מתחבקים תכופות עם רגעים מקסימים, שמנבאים את מהלר המאוחר יותר וראויים להיכרות. בין היתר אפשר למצוא בה את הנושא הכוראלי המרשים מסימפוניה מס' 2,  או רגעים מרגשים שהלחין מהלר לזמר-ילד.

יורובסקי נראה בהקלטה קצת מלא מעצמו, ומתגלה כמנצח מהסוג שאוהב לשלוט בעניינים. הוא מדויק, ענייני ולא ריגשי, ממעט לחייך ונראה כמי שגדל על אסכולת ניצוח קשוחה וחסרת הומור. הוא לא נראה כמו מישהו שהייתי נהנה להיפגש איתו לצהריים, אבל ברפרטואר הרומנטי הגרמני הוא דווקא משכנע למדי. שווה להכיר.  

 

                                       

From → Uncategorized

One Comment
  1. יעקב איש-שלום permalink

    "שיר קינה" בוצע בפסטיבל ישראל לפני שנתיים על ידי תזמורת ירושלים בניצוחו של אורי סגל. לדעתי תזמורת ירושלים היא התזמורת הטובה בארץ בנגינת מאהלר.כדאי לך לבוא פעם לשמוע אותה מנגנת מאהלר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: