Skip to content

מבאך ועד ברנבוים – תיירות מוזיקה בגרמניה

6 ביולי 2010

פורסם ב"גלובס", 6.7.2010

תיירות מוזיקה קלאסית היא עניין מרכזי בגרמניה, בזכות מבחר גדול של תזמורות ובתי אופרה מובילים. סוף חודש יוני הוא אחד השיאים של תיירות המוזיקה במדינה, עם מבחר פסטיבלים ואירועי מוזיקה מיוחדים. בשבועות האחרונים ביקרתי בשלושה כאלו: "פסטיבל באך" בלייפציג, פסטיבל בטהובן-ברוקנר בברלין בניצוחו של דניאל ברנבוים, והאירוע השנתי של הפילהרמונית של ברלין ב"ולדבונה" (Waldbuehne) בפאתי ברלין. מסקנות למי ששוקל לנסוע בשנה הבאה: גם בגופים המוזיקליים הטובים ביותר בגרמניה לא הכול מושלם, אבל רוב האירועים האלו מציעים עניין ואיכות שישראל אינה יכולה אפילו להתקרב אליהם.  

 

להשתטח על קברי צדיקים

 

פיסלו של באך לפני כנסיית סט תומאס בלייפציג. צילום: אשר שמש

התחנה הראשונה השנה היתה "פסטיבל באך" בעיר לייפציג וסביבתה. פסטיבל זה מתקיים מדי שנה בסביבות חודש יוני, ומציע מבחר מרשים של קונצרטים המתקיימים בין היתר בכנסיות בהן עבד באך עצמו. לייפציג, שהיתה בעבר חלק ממזרח גרמניה, עברה בשנים האחרונות תהליך שיפוץ ו"התמערבות" מסיבי. העיר העתיקה, בה מרוכזים אתרי התיירות, היא מקום נעים ובטוח, והביקור בקיברו של באך מהווה עבור חובבי מוזיקה את המקבילה להשתטחות על קברי צדיקים. עניין מיוחדת בעיר מהווה "מוזיאון באך החדש", שנפתח לפני מספר חודשים לאחר ששופץ ושופר ללא הכר. המוזיאון מציע שלל אטרקציות, כולל אפשרות לעיין בכתבי יד מקוריים של באך ולהאזין להקלטות של מכלול יצירותיו.

 

מבין חמשת הקונצרטים בהם ביקרתי השנה במסגרת הפסטיבל, המרגש ביותר היה ביצוע של ה"יוהאנס פסיון" של באך בכנסיית תומאס, הכנסייה העיקרית של באך. קונצרט זה הציג את מקהלת הילדים המפורסמת של הכנסייה, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי גיאורג כריסטוף בילר (Biller). מעבר לחוויה הכבירה של האזנה למוזיקה של באך בכנסייה בה פעל, היה גם הביצוע עצמו מעולה. מקהלת הילדים השתפרה באופן דרמטי מאז שמעתי אותה לאחרונה לפני מספר שנים, ושרה ברמה גבוהה מאד. בילר הצליח לגייס לקונצרט סוללת סולנים מובילים, ביניהם זמרת הסופרן ורוניקה וינטר וזמר הקונטרה-טנור אנדראס שול. אריית הסופרן האחרונה, אותה שרה וינטר בביצוע מרגש עד דמעות, היתה עבורי שיא הפסטיבל כולו.   

 

שיא נוסף בפסטיבל היה קונצרט הסיום, בו בוצעה המיסה בסי-מינור ("הגדולה") של באך בביצוע הרכביו הקבועים של המנצח האנגלי הנפלא ג'ון-אליוט גרדינר. גרדינר הוא מגדולי פרשני באך בזרם הביצוע התקופתי, ולכן לא פלא שהכרטיסים לקונצרט הזה אזלו חצי שנה מראש. לקהל ישראלי האירוע היה הזדמנות יוצאת דופן לשמוע את גרדינר והרכביו בביצוע חי, כיוון שהוא נמנע במוצהר להופיע בארץ עקב המצב הפוליטי. 

 

הביצוע של גרדינר למיסה היה יפה מאד, אבל לא הפיל אותי מהכסא. ראשית, הביצוע סבל מ"פרשנות יתר", כמו לדוגמא ביצוע פרקים שונים ברצף בלי הפסקה. שנית, הסולנים היו ברובם אלמונים, ואף אחד מהם לא היה ברמה עוצרת נשימה. מה שכן, התזמורת והמקהלה היו מעולות כתמיד. גאווה מיוחדת הסבה העובדה ששלוש מהכנרות המנגנות בתזמורת- קתי דברצני, דפנה רביד וליליה סלבני (Slavny)- הן ישראליות. השתיים האחרונות גם השתתפו בקונצרט הנוכחי.

 

בפסטיבל באך משתתפת מדי שנה גם תזמורת ה"גוונדהאוז" (Gewandhaus) המהוללת של לייפציג, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי ריקרדו שאיי (Chailly). שאיי התפרסם בשנים האחרונות כמי שיוזם תכניות יוצאות דופן, וגם הפעם ניצח על תכנית ייחודית ומסקרנת. היא התחילה עם יצירה לעוגב של באך, המשיכה עם יצירות המבוססות עליה מאת מלחינים בני המאה העשרים, והסתיימה עם ה"סינפונייטה" של אלכסנדר זמלינסקי. רמת הביצוע של התזמורת גבוהה מאד, והתכנית הסימפונית באולם ה"גוונדהאוז" היוותה גיוון מרענן מיתר התכניות בפסטיבל, שרובן מבוצעות בכנסיות.

 

למי ששוקל ביקור ב"פסטיבל באך" בשנה הבאה, ניתן להמליץ על הביקור בלייפציג בלב שלם. כדאי לזכור רק שתי נקודות חשובות: אחת, שהקונצרטים המבוקשים נמכרים הרבה זמן מראש, וכדאי לקנות כרטיסים מיד עם פרסום התכנית. שנייה- הכנסיות נבנו למטרת תפילה ולא למטרת קונצרטים, ומרוב המקומות לא ניתן לראות את המבצעים. לכן כדאי תמיד להשקיע בקניית הכרטיסים הטובים ביותר, ולקחת בחשבון שיתכן שגם זה לא יעזור ושאיכות הצפייה לא תהיה אופטימלית.

 

הפסטיבל הבא יתקיים בין ה- 10 ל – 19 ביוני 2011, וישתתפו בו שלל מבצעים מובילים מתחום המוזיקה המוקדמת: מקהלת הילדים "תומאס" מלייפציג בניצוח גיאורג כריסטוף בילר, אנסמבל "ל'ארפג'יאטה" בניצוח כריסטינה פלוהאר, הרכבי הבארוק "איל ג'רדינו ארמוניקו" ו"קונצ'רטו קלן", תזמורת הבארוק השווייצית "אופרה פואוקו" בניצוחו של דוד שטרן (שהוא גם מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית), תזמורת הבארוק של ונציה בניצוח אנדראה מרקון, "האקדמיה למוזיקה עתיקה ברלין" בניצוח רנה יאקובס ואחרים. מכירת הכרטיסים תתחיל ב – 15 באוקטובר השנה.

אתר הפסטיבל: www.bachfestleipzig.de

 

 

                                                "מלך השמש" מברלין

 

דניאל ברנבוים מנצח על תזמורת השטאטסקאפלה ברלין. צילום יחצ

התחנה השנייה בסיור היתה ברלין, בה התקיים פסטיבל בטהובן-ברוקנר בניצוחו ונגינתו של דניאל ברנבוים. ברנבוים מכונה בברלין "מלך השמש", עקב סגנון הניהול האוטוקרטי שלו בבית האופרה הממלכתית של ברלין אותו הוא מנהל. הפסטיבל התקיים באולם ה"פילהרמוני" בברלין, והציג את הקונצ'רטי של בטהובן והסימפוניות של ברוקנר עם תזמורת ה"שטאטסקאפל"- תזמורת בית האופרה הממלכתית. את הקונצ'רטי לפסנתר ביצע ברנבוים בתפקיד כפול של מנצח וסולן, כשהוא מנצח מהמקלדת.

 

אחרי ביקור בשלושה מתוך הקונצרטים נראה לי שאפשר לקבוע בוודאות שהברלינאים אוהבים את ברנבוים אהבה גדולה, ובדרך כלל- בצדק. מבחינת איכות ביצוע, התזמורת שלו באמת מצוינת. תזמורת האופרה נחשבת למספר שתיים בברלין, מיד אחרי הפילהרמונית המהוללת. ההבדל בין שתי התזמורות בא לידי ביטוי בסגנון האישי של המנצחים שלהן, ומכאן גם באופי התזמורת כולה. מנצחה של הפילהרמונית, סיימון ראטל, הוא מנצח אנגלי יצירתי, שמנהל את התזמורת שלו בצורה דמוקרטית וחופשית. ברנבוים, לעומתו, הוא מנצח אגרסיבי וחסר הומור, שממשיך את אסכולת הניצוח הגרמנית הגדולה של פורטוונגלר וקראיאן. התזמורת שלו נשמעת בהתאם: הצליל שלה מבריק ומלוטש, והיא נהנית מאיכות פנטסטית של חטיבת כלי הנשיפה ממתכת. עם זאת, בדיוק כמו ברנבוים עצמו, זו תזמורת נוקשה ו"גרמנית" שחסרות לה קלילות וגמישות.

 

החוסר הזה בא גם לידי ביטוי מוזיקלי. בקונצ'רטו לכינור של בטהובן, עם הסולן המצוין פרנק-פטר צימרמן, הביצוע היה מעולה מבחינה טכנית אבל חסרו לי רגש ושירתיות. בקונצ'רטי לפסנתר, עם ברנבוים כסולן, היו רגעי סולו מדהימים של נגינה שקטה, אבל גם פספוסים טכניים לא מועטים בנגינת הפסנתר והרגשה של "טייס אוטומטי" בכל הנוגע לפרשנות.

 

בניגוד לביצועים לקונצ'רטי של בטהובן, שהיו שנויים במחלוקת, היה קשה שלא להתפעל מניצוחו של ברנבוים על הסימפוניות של ברוקנר. במוזיקה של ברוקנר יש תפקיד מכריע לכלי הנשיפה ממתכת, ואיכותה המרשימה של חטיבה זו בתזמורת באה כאן לביטוי מלא. ברנבוים, מיותר לציין, ניצח על כל הרפרטואר בעל-פה. לאוזן ישראלית, הביצוע הזה היה ממש מדכא: אין כיום אף תזמורת ישראלית שאפילו מתקרבת לאיכות נגינה כזו בכל הנוגע לליטוש, ברק תזמורתי ואחידות.

 

הפסטיבל שתערוך תזמורת האופרה הממלכתית בשנה הבאה בניצוחו של ברנבוים יתקיים בתחילת חודש יולי 2011, תחת הכותרת INFEKTION! ("זיהום!"). השם מהווה אמירה פרובוקטיבית על דעת הקהל לגבי מוזיקה מודרנית, והיצירות שיבוצעו בו הן של מלחינים כמו שנברג, אליוט קרטר, פייר בולז וסטרווינסקי. הפסטיבל יכלול שני קונצרטים, שייערכו שניהם ב"תיאטרון שילר". זהו אולם לא אטרקטיבי במערב ברלין, אליו עבר בית האופרה הממלכתית באופן זמני. מעבר זה נדרש כיוון שביתו הקבוע, הנמצא בשדרות "אונטר דר לינדן" המפורסמות, נמצא כעת בשיפוצים.

 

פרטים מלאים על תכנית השנה הבאה ניתן למצוא באתר בית האופרה הממלכתית של ברלין: www.staatsoper-berlin.de

 

 

                                                הפילהרמונית ביער

 

ה"ולדבונה" בברלין. צילום: עומר שומרוני

את התזמורת המתחרה, הפילהרמונית של ברלין, שמעתי הפעם בקונצרט השנתי שלה ב"ולדבונה" ("במה ביער"). במה זו נמצאת בלב איזור מיוער, השוכן ליד האצטדיון האולימפי במערב ברלין. האירוע מזכיר מאד את קונצרט "הפילהרמונית בפארק" בארץ, בהבדלים קלים: ראשית, הכניסה אליו עולה כסף (המקומות הטובים ביותר עולים בסביבות 60 אירו). שנית, הוא מארח סולנים מהצמרת העולמית. השנה התארחה בקונצרט זמרת הסופרן האמריקאית הנפלאה רנה פלמינג, וניצח הרומני השרמנטי יון מרין. הברלינאים מגיעים לקונצרט שעות לפני תחילתו, וחוגגים על הטריבונות עם אוכל ושתייה שהביאו מהבית.

 

ה"ולדבונה" אמנם מספקת לקהל תחושת "הפנינג", אבל למי שציפה לאירוע מוזיקלי מדהים נכונה אכזבה. זהו במהותו אירוע לקהל הרחב, ועקב גודל האתר התזמורת והסולנים זוכים להגברה אגרסיבית הפוגעת באיכות המוזיקלית. ביקור חד-פעמי ב"ולדבונה" הוא אמנם חוויה חביבה, אבל מבחינה מוזיקלית מוטב לשמוע את הקונצרט בערוץ "מצו"- שמשדר את הקונצרטים האלו באיכות שמע טובה לא פחות מזו של הקונצרט החי המוגבר.

 

למי שרוצה לשמוע את הפילהרמונית של ברלין "על אמת", מומלץ לבקר בקונצרטים הרגילים שלה במסגרת עונת המנויים. התזמורת מופיעה לאורך השנה באולם ה"פילהרמוני" היפהפה, הממוקם סמוך לכיכר פוטסדאם בלב ברלין. עם התזמורת מופיעים לאורך השנה המנצחים הגדולים בעולם, והתכניות כוללת אחוז ניכר של יצירות בנות זמננו. ואגב, גם בתזמורת זו יש נציגות ישראלית מכובדת: הכנר הראשון גיא בראונשטיין, הויולן הראשון עמיחי גרוס, ונגן הבסון מור בירון.

 

אתר התזמורת הפילהרמונית של ברלין: http://www.berliner-philharmoniker.de

 

 

 

 

From → Uncategorized

One Comment
  1. יעקב איש-שלום permalink

    בשנה שעברה פתחה תזמורת ירושלים את פסטיבל באך בלייפציג בבצוע אליהו בכנסית תומס. ניצח ליאון בוטשטיין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: