Skip to content

ביקורת קונצרט: תזמורת נתניה- הקאמרית הקיבוצית עם האנסמבל הקולי החדש

26 בדצמבר 2010

השם המוזר "תזמורת נתניה- הקאמרית הקיבוצית" הוא תולדה של מצב כלכלי קשה, שחייב את התזמורת הקאמרית הקיבוצית לקבל את חסותה של עיריית נתניה כדי להמשיך ולשרוד. מעבר לשינוי השם, לא נראה שהשתנה הרבה בתזמורת בתקופה האחרונה. המנצח הוא אותו המנצח (ירון גוטפריד), הרמה המוזיקלית נשארה דומה (סבירה עד טובה), והנישה אותה נישה (ביצוע קונצרטים בכל רחבי הארץ, כולל מקומות שאף תזמורת אחרת לא מגיעה אליהם).

 סידרת  הקונצרטים הנוכחית של התזמורת אטרקטיבית במיוחד בזכות הרפרטואר: שתי יצירות קוליות יפות ("דיקסיט דומינוס" של הנדל ו"שירת הגורל" מאת ברהמס) ואחת כלית (הסרנדה מספר 2 של ברהמס). לביצוע היצירות הקוליות מצטרף לתזמורת "האנסמבל הקולי החדש", הנחשב לאחד ההרכבים הווקאליים הטובים בארץ.

את הקונצרט פתחה "שירת הגורל" של ברהמס, יצירה יפהפייה העוסקת בסבלם של בני התמותה למול שלוותם הנצחית של שוכני השמיים. זו היתה גירסה קאמרית מאופקת, שאמנם קיבלה ציון עובר מבחינה טכנית אבל חסרה נפח צלילי מספק. לטעמי, היצירה הזו משכנעת יותר בפורמט סימפוני, עם מקהלה ותזמורת גדולות יותר. מעבר לכך, הביצוע לא היה מספיק מלוכד ונקי כדי ליצור את האפקט הרגשי החזק שהמוזיקה הזו יכולה לספק. במיוחד איכזבה בהקשר זה חטיבת כלי הנשיפה ממתכת.

 באופן מפתיע, שיא הערב נרשם דווקא עם הסרנדה מספר 2 של ברהמס. הסרנדה הזו כתובה לכלי קשת נמוכים (ללא כינורות) ולכלי נשיפה, וסגנונה משלב צורות קלאסיות ובארוקיות. הפעם, ללא צורך בתיאום ואיזון עם המקהלה, הצליחה התזמורת להפגין יכולת מרשימה בהרבה. גוטפריד הוביל את הנגנים לביצוע נעים וזורם, והציג צבעים יפים ואיזון מצוין בין החטיבות. הסרנדה חשפה גם את יכולתם הסולנית של כמה מנגני כלי הנשיפה של התזמורת, ובראשם האבובנית הראשונה המעולה הילה צברי-פלג. בהחלט ביצוע מהנה.

את הקונצרט חתמה ה"דיקסיט דומינוס" של הנדל, יצירה בארוקית מפוארת המבוססת על פרק ק"י בתהילים ("אדוני שב לימיני"). התזמורת ניסתה לבצע את היצירה בהתאם לרוח התקופה, כשנגני הכינורות והויולות מנגנים בעמידה. זה היה נחמד ומרענן, אך התוצאה הכללית נחלה הצלחה חלקית בלבד. ראשית, לא כל הסולנים היו ברמה ביצועית מזהירה. שנית, הביצוע היה בכיוונון מודרני ולא בארוקי. למה זה בעיה? כי הכתיבה של הנדל דורשת מזמרי המקהלה, ובמיוחד מזמרות הסופרן, לשיר די גבוה (הוא מגיע עד סי במול). בכיוונון המודרני הגבוה הדרישה הזו הופכת לקשה עוד יותר לביצוע, והתוצאה היתה שהזמרות די קרעו את הגרון. גם התזמורת לא באה לביטוי אופטימלי ביצירה הזו.

 למרות ההסתייגויות, גם הביצוע ל"דיקסיט דומינוס" שיקף הרבה כוונות טובות. חלקים ממנו היו יפים במיוחד, במיוחד הפרק הלפני אחרון הנוגע ללב (זה המתחיל במילים "מנחל בדרך ישתה").

 לסיכום: ערב מהנה בסך הכל, במיוחד הסרנדה של ברהמס וחלקים מה"דיקסיט דומינוס" של הנדל. שווה ביקור.

הקונצרט יבוצע שוב מחר (יום ב') בהיכל התרבות באשקלון, ביום ג' באולם הקימרון, ביום ה' (30.12) בהיכל התרבות נתניה ובמוצ"ש 1.1.11 בגבעת ברנר.

תזמורת נתניה- הקאמרית הקיבוצית עם האנסמבל הקולי החדש וסולנים. מנצח: ירון גוטפריד. מוזיאון ת"א, מוצ"ש 25.12.

From → Uncategorized

2 תגובות
  1. יום א' הבא – הכוונה ב- 02.01.11?

  2. שלום יעקב,
    בנתניה זה ביום חמישי הקרוב, לא יום א'. 30.12.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: