ראיון עם אבי שושני, מזכ"ל התזמורת הפילהרמונית הישראלית

אבי שושני (משמאל) עם זובין מהטה. צילום: מקסים ריידר

התקופה הקרובה תהיה רצופת אירועים תובעניים עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בחודש יולי תחגוג התזמורת חמישים שנה לקונצרט הראשון בו ניצח עליה זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי הנצחי; באוגוסט תתפנה התזמורת מהיכל התרבות בת"א, ובאולם יתחיל תהליך שיפוץ הדרוש לו כאוויר לנשימה; בספטמבר היא תצא לסיור קונצרטים ארוך באירופה; ובעונה הבאה, עונת ה- 75 החגיגית, היא תידרש להתמודד עם מעבר לאולמות חליפיים באזור תל-אביב עד תום השיפוץ.

באופן טבעי, סוגיית שיפוץ היכל התרבות היא הבוערת והמסקרנת ביותר. מצבו התחזוקתי של האולם מזעזע, אך שיפוצו הפך לסאגה ארוכה ומפותלת. כעת, השיפוץ יוצא סוף-סוף לדרך. "ב-1 באוגוסט אנחנו עוזבים את ההיכל", מבשר אבי שושני, מזכ"ל הפילהרמונית, בראיון בלעדי ל"גלובס". "העונה הבאה, בה תחגוג התזמורת 75 שנים להיווסדה, כבר תבוצע באולמות חליפיים. בהנחה שהכול יעבוד לפי לוח הזמנים המתוכנן, התזמורת אמורה לחזור לבית המשופץ 14 חודשים לאחר מכן".

כמה זה עולה ומי משלם?

"עלות השיפוץ היא 140 מליון שקלים. עיריית ת"א מחויבת לחצי מהסכום. עד כה, התנהלותה ומעורבותה של העירייה בעניין השיפוץ מופתית. את יתר הסכום התזמורת מגייסת, גם בארץ וגם בחו"ל".

למרבה ההפתעה, מסתבר שהתזמורת עדיין לא גייסה את כל הסכום הנדרש לשיפוץ. עם זאת, שושני לא נשמע מודאג. "יש התגייסות גדולה של תורמים פרטיים, שהרימו תרומה ספציפית לשיפוץ", הוא מסביר. "קיבלנו תרומות שנעות מ- 300,000 ועד מליון דולר. יש גם תורם ספציפי שתרם שניים וחצי מיליון דולר".

מי האנשים?

"בשלב הזה כולם ביקשו להישאר חסויים".

ומה יקרה אם לא תצליחו לגייס את כל הסכום הדרוש?

"אני לא יכול להרשות לעצמי לקחת אפשרות כזו בחשבון. יש לנו מספיק ידידים ואני בטוח שהם יעזרו".

***

שושני מספר כי שיפוץ האולם יכלול מספר פעולות. הראשונה, באופן טבעי, היא שיפור האקוסטיקה. השנייה היא הרחבת הכיסאות והמעברים באולם, שתביא לירידה של 300 מקומות ותקטין את הצפיפות הקשה בו. בנוסף יתווספו באולם תאי שירותים, והקופות יוכנסו פנימה כדי לחסוך מהקהל לעמוד בתור לכרטיסים בחוץ. מתחת לבניין ייחפרו1400 מטריםבאדמה, ובהם ייבנו חדרי סולנים, חדרים למקהלות, אולם חזרות ואולם מוזיקה קאמרית.

ומה לגבי המעטפת החיצונית, שהיתה מוקד לחילוקי דעות חריפים?

"מבחוץ האולם יראה אותו דבר. הוא ישופץ ויראה נקי וחגיגי, אבל לא ישונה".

זה לא מה שרציתם במקור.

"נכון. אבל הברירה שלנו היתה לא לעשות כלום, והעדפנו להתפשר. אנחנו מקווים שהפשרה הזו לא תחטא למטרה. בסופו של דבר, האקוסטיקה תשופר והתנאים ישופרו מאד גם לקהל וגם למוזיקאים".

***

בתקופת השיפוץ יעברו משרדי התזמורת לבית ההארחה של התזמורת בשיכון ל', ושם גם יערכו רוב החזרות. הקונצרטים עצמם יתקיימו ברובם באולם סמולארש (Smolarz) באוניברסיטת תל-אביב, ומיעוטם בהאנגר 11 בנמל תל-אביב.

אולם סמולארש זכור לי כבעל אקוסטיקה נוראית.

"כבר לא. הבאנו לשם את טויוטה, מומחה האקוסטיקה היפני שעבד איתנו גם על האקוסטיקה של היכל התרבות. הוא נתן לנו פתרונות במחירים סבירים ועם תוצאות גבוהות, ועניין האקוסטיקה יסודר. הבעיה היותר גדולה של האולם היא שיש בו 1100 מושבים, לעומת 2700 בהיכל התרבות. המשמעות היא שנצטרך לשכפל חלק ניכר מהסדרות. התזמורת תנגן בעונה הבאה למעלה מחמישים קונצרטים יותר".

מה שמן הסתם יחייב אתכם לשלם יותר לנגנים.

"דווקא לא. הנגנים ישתכרו אותו דבר. זה הובא לדיון, והנגנים הסכימו בהבנה מלאה".

לדברי שושני, למעבר לאולם סמולארש יש גם יתרונות. "ראשית, אין שם בעיית חניה. שנית, מכיוון שהאולם יותר קטן, זה יאפשר לחלק נכבד מהמנויים לשבת יותר קרוב. ושלישית, זה מקום חדש ונעים".

אז למה לא כל הקונצרטים יתקיימו שם?

"כי לאולם היו תאריכים שכבר שוריינו לגופים אחרים. את המופעים בתאריכים האלו נבצע בהאנגר 11 בנמל ת"א, שגם הוא יעבור שיפוץ אקוסטי בהנחיית המומחה היפני. למעשה, כל חגיגות ה- 75 לתזמורת יבוצעו בהאנגר".

לדברי שושני, התזמורת מתמודדת כעת עם פרוייקט ענק של שיבוץ המנויים לאולמות החדשים. "השיבוץ למקום ולסדרות יהיה פרטני לכל מנוי", הוא אומר. "הגדלנו את הצוות בצורה משמעותית, ונשב עם כל מנוי כדי לתת לו את כל האופציות".

*****

בחודש יולי תחגוג הפילהרמונית חמישים שנה לקונצרט הראשון בו ניצח עליה זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי בארבעים השנים האחרונות. "התוכנית אז כללה יצירות מאת דבוז'אק, סטרווינסקי וקודאי", אומר שושני. "היום לא היינו מעזים להעלות תכנית כל כך נועזת מבחינת רפרטואר".

חגיגות החמישים יתמקדו בארבעה עוגנים. הראשון- ביצוע של "שירי גורה" (Gurre Lieder) מאת שנברג, שלדברי שושני מהווה מעמסה כלכלית אדירה על התזמורת בשל כוחות הביצוע הגדולים שנדרשים לה (ארבע מקהלות, סוללת סולנים וקריין). השני- קונצרטים מיוחדים של דניאל ברנבוים, שינגן וינצח על חמשת הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן. ברנבוים מופיע בארץ תמיד בהתנדבות, כך שמבחינה כלכלית יש להופעתו רווח כפול לתזמורת. השלישי הוא סדרת קונצרטים עם הכנר פנחס צוקרמן ורעייתו הצ'לנית, והרביעי- קונצרט חד-פעמי עם זמרת הסופרן האמריקאית רנה פלמינג (Renee Fleming) בירושלים. לכל אלו מצטרפים תוכנית המשלבת מוזיקה וריקוד (עם עידו תדמור ולהקתו) וקונצרט מיוחד לכבוד מהטה בבית הנשיא.

אתם לא חושבים על יורש, אחרי כל כך הרבה שנים?

"אין סיבה שזובין ילך. עם זאת, אנחנו מטפחים קשרים עם מנצחים צעירים במחשבה קדימה. דוגמאות בולטות הם קיריל פטרנקו (Petrenko), דימיטרי יורובסקי, גוסטבו דודאמל וכריסטיאן ואסקז".

***************

שושני מודע היטב לביקורת שסופגת התזמורת בעניין הרפרטואר שלה, שנתפס כשמרני וחוזר על עצמו. "אלו דרישות הצרכן", הוא קובע בצער. "אין פעם אחת שאנחנו מבצעים יצירה עכשווית או ישראלית בלי שנקבל עליה תגובות בנוסח של "באנו ליהנות, אל תחנכו אותנו". זובין מהטה היה רוצה לבצע הרבה יותר מוזיקה מודרנית, אבל דרישת הקהל היא אחרת ולכן הוא נאלץ להתפשר".

אתה לא מרגיש שהפילהרמונית שמרנית במיוחד בהיבט הזה?

"אנחנו לא יותר שמרנים מאף תזמורת בסדר הגודל הזה בעולם. אם היתה לי קרן שהיתה משלמת עשרה מליון דולר על ביצוע יצירות עכשוויות, הייתי מסתכן. אבל אני פשוט לא יכול להרשות לעצמי לעשות את זה. אנחנו סמוכים על שולחנו של הקהל, וזה לא מה שהקהל רוצה. אנשים חוששים אפילו מ- Gurre Lieder של שנברג, שנבצע בחודש הבא. בדרך כלל האולמות כבר מלאים בשלב כזה, ועובדה שעדיין נשארו לתוכנית כרטיסים".

אז יוצא שאתם תקועים עם אותו רפרטואר.

"במידה רבה כן, אבל יש גם פריצות דרך. בעונה הבאה נבצע מספר יצירות עכשוויות, כולל יצירה דרום אמריקאית עם המנצח כריסטיאן ואסקז. אבל בתמונה הכללית יש העדפה ברורה לרפרטואר השמרני".

***

לתזמורת הפילהרמונית יש כיום, לדברי שושני, כ- 27,000 מנויים. תקציב התזמורת עומד על כשמונים מליון שקלים, כשמחצית ממנו מגיעה ממימון עצמי ותרומות. הצורך הכלכלי מחייב את התזמורת להשתתף בשלל פרויקטים מחוץ לעונת המנויים, מה שנקרא בשפת המוזיקאים "חלטורות". כמו כן היא יוצאת לסיורים בחו"ל, פעולה הכרחית לשמירת מעמדה הבינלאומי. בסוף אוגוסט תצא התזמורת לסיור פסטיבלים ארוך באירופה, בו תנגן כמעט מדי ערב בפסטיבלים היוקרתיים ביותר ביבשת.

בעיית התקציב מחייבת את התזמורת לשלם באופן יחסי שכר נמוך מאד לאורחיה, שחלקם גדולי עולם. "אנחנו משלמים רבע או שליש מהסכומים שהאמנים האלו מקבלים בעולם", אומר שושני. "כדי לשכנע אנחנו מנצלים את הקשר שלהם לזובין מהטה, את הקשר שנוצר עם התזמורת ואת הידידות שנוצרת".

זה משפיע גם על פעולות נוספות של התזמורת?

"בודאי. אנחנו עושים תכנית לבני נוער בשם "מפתח", אליה נחשפים כשלושים אלף ילדים. אם היה לנו תקציב, הייתי רוצה להגדיל את הפרויקט הזה פי עשר. אנחנו מעורבים גם בפרויקט "סולמות", של חינוך מוזיקלי לבני נוער בסיכון על פי מודל ה"סיסטמה" בונצואלה. כרגע יש בו רק שלוש תזמורות, כי זה התקציב שיש. יש לנו פרויקט של חינוך מוזיקלי במגזר הערבי, בו משתתפות כרגע רק שפרעם ונצרת מאותה סיבה".

מי מממן את כל זה?

"כל הכסף לדברים האלו מגיע מתרומות של המגזר הפרטי. תמיכת המדינה עומדת על 9.3 מליון שקלים, ובשנה הבאה תרד ל- 8.5 מליון. הפילהרמונית היא התזמורת הלאומית, אבל היא לא מוגדרת באופן נפרד בתקציב. לכן, אנחנו מקבלים פחות ככל שעוגת התקציב מתפרסת ליותר גופים".

אתה לא מרגיש שהמוזיקה הקלאסית הופכת להיות פחות ופחות רלוונטית לקהל צעיר?

"הקהל למוזיקה קלאסית מבוגר בכל העולם, למעט אולי קוריאה. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לקרב את הקהל הרחב לתזמורת: קונצרטים למשפחה, קונצרטים בג'ינס, חינוך מוזיקלי ועוד. אבל יש בעיה קיומית של כל התרבות המערבית, והיא שהפער בין הרחוב לבין אולם הקונצרטים גדל מאד. הרגלי צריכת התרבות השתנו, החשיפה לאינפורמציה עלתה, והקהל מתנהג בצורה שונה. אנחנו על סף מהפכה אדירה, ועוד לא יודעים איך להתמודד איתה".

פורסם ב"גלובס", 26.6.2011