לראות את הקולות: הפקות די.וי.די חדשות של אופרות מה"מטרופוליטן אופרה" בניו-יורק

ה"מטרופוליטן אופרה" בניו-יורק, המוכרת בשם החיבה MET, מובילה בשנים האחרונות בהפקות DVD ידידותיות של אופרות. מה שעושה אותן ידידותיות הם כמה מאפיינים משותפים: איכות צילום וסאונד מעולה, זמרים שרובם מהצמרת העולמית, ומנחה מפורסם שמציג את העלילה ומראיין בקצרה את הסולנים. בדרך כלל, גם הבימוי נוטה להיות תקשורתי ולא פרובוקטיבי מדי.

מבין ההפקות שהתווספו למדף בחודשים האחרונים אלו האלבומים הבולטים:

 רוסיני- "ארמידה". מנצח: ריקרדו פריצה. DVD כפול DECCA.

"ארמידה" היא אופרה נדירה למדי, וזהו ביצוע הבכורה שלה ב"מט". הסיבה לכך היא שהתפקיד הראשי של ארמידה הקוסמת הוא תפקיד "בל-קנטו" רצחני, המעמיד דרישות קוליות קשות מאד בפני המבצעת. כאן שרה את התפקיד זמרת הסופרן הנהדרת רנה פלמינג, שהופיעה לא מזמן גם בארץ. הביצוע שלה מעורר התפעלות גם מבחינה קולית וגם מבחינה בימתית, וזאת למרות גילה הלא צעיר (52).

פלוסים נוספים הם סוללת סולנים מצוינת, ליווי מבריק בניצוחו של ריקרדו פריצה (Frizza), ובימוי צבעוני שלא מנסה לעצבן בכוח.

בהפקה יש רק שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא איכות המוזיקה, שאינה בין השיאים של רוסיני. השנייה היא שיבוצו של זמר הטנור לורנס בראונלי (Brownlee) בתפקיד רינאלדו, האציל המאוהב בארמידה. בראונלי אמנם שר יפה, אבל נוכחותו הבימתית רחוקה מלשכנע ונראית כמעט קומית. זהו פיספוס שלמרבה הצער חוזר בכמה הפקות של ה"מט" בשנים האחרונות.

————————————————————————————————————————————————–

ורדי- סימון בוקנגרה (Boccanegra). מנצח: ג'יימס ליוויין. DVD כפול סוני.

לטעמי, זוהי ההפקה המוצלחת מבין הפקות ה"מט" שהגיעו כעת. הכוכב הראשי שלה הוא פלסידו דומינגו, בתפקיד סימון בוקנגרה. זהו תפקיד בריטון ודומינגו הוא טנור, אבל המוזיקליות שלו והיכולת הדרמטית מחפים על כך בקלות.

בנוסף לדומינגו יש בהפקה סוללת סולנים מדהימה, כולל תותחים כמו ג'יימס מוריס (בתפקיד פיאסקו, Fiesco) או אדריאנה פיאצונקה (Pieczonca) בתפקיד אמליה. הבימוי ריאליסטי, עמוס פרטים ויפהפה, והניצוח של ג'יימס ליווין נפלא. ההרגשה היא של הפקה מושקעת במיוחד מכל בחינה. חגיגה לאוהבי ורדי.

———————————————————————————————————-

ריכרד שטראוס- סאלומה (Salome). המטרופוליטן אופרה. מנצח: פטריק סאמרס. DVD סוני.

"סאלומה" של ריכרד שטראוס היא יצירה קשה ותובענית, עם שפה מוזיקלית מודרנית וסיפור מזעזע (שסופו אישה מוטרפת שמנשקת ראש כרות). עלילת האופרה מבוססת על סיפור של אוסקר ויילד. היא מתרחשת ביהודה סביב שנת אפס לספירה, והדמויות הראשיות בה הן הורדוס, אשתו, בתו החורגת סאלומה (שלומית), יוחנן המטביל ואחרים. הקטע המפורסם ביותר באופרה הוא "ריקוד שבעת הצעיפים" של סלומה, שאמור להיות רגע עוצר נשימה של פיתוי נשי.

ההפקה החדשה של ה"מט" צולמה בביצוע חי בשנת 2008, ויצאה לאור השנה. הזמרת בתפקיד הראשי היא הסופרן הפינית קאריטה מאטילה (Mattila), שההערכה לגביה מעורבת. מצד אחד, מבחינה קולית היא טובה מאד. מצד שני, מבחינה דרמטית אפשר היה לחשוב על שיבוץ ראוי יותר. כדי לשכנע בתפקיד שלומית צריך זמרת שיודעת להיראות מפתה וסקסית, אבל מאטילה (52) כבר לא שם. המשחק שלה מגושם וחסר סקס אפיל, והריקוד רחוק מאוד מלהיות מפתה.

יתר הזמרים מצוינים, במיוחד יוהה אוסיטאלו (Juha Uusitalo) בתפקיד יוחנן. כך גם התזמורת והמקהלה, בניצוחו של פטריק סאמרס. איכות הצילום והסאונד מעולה, אך הבימוי די משעמם. בקיצור, ככה ככה.

————————————————————————————————————————————————– 

פורסם ב"גלובס", 6.12.2011