Skip to content

יום הבוחר: המלצות על גופי מוזיקה נבחרים לקראת העונה הקרובה

5 בספטמבר 2012

היצע המוזיקה הקלאסית בישראל הוא עצום. יש בישראל ארבע תזמורות סימפוניות, שורה ארוכה של תזמורות קאמריות, מגוון הרכבי מוזיקת בארוק, וסדרות קונצרטים שונות של מוזיקה קאמרית או קולית. כולם משווקים בימים אלו את עונת הקונצרטים הבאה שלהם, שתתחיל אצל רובם אחרי החגים.

מטרת כתבה זו היא להצביע על סדרות המוזיקה המומלצות ביותר בכל אחד מתת-התחומים של המוזיקה הקלאסית. ההמלצות מבוססות על טעם אישי, שנסמך על היכרות שוטפת עם הגופים השונים מקונצרטים בשנים קודמות. השיקול המרכזי הוא איכות, הנמדדת לפי רמת המבצעים והתכניות. כמו כן נלקחו בחשבון שיקולים חוץ-מוזיקליים, בעיקר איכות האולם. ההמלצות מתייחסות בעיקר לאיזור המרכז, בו נמצא מרבית ההיצע והבחירה בין גופי המוזיקה קשה במיוחד.

—————————————————————————————————————————————————

תזמורות סימפוניות: הפילהרמונית הישראלית 

גוסטבו דודאמל. צילום: כריס כריסטודואולו

הפילהרמונית היתה ונשארה התזמורת הסימפונית הטובה בארץ. הקריטריונים לאיכות של תזמורת הם רמת הנגינה ומספר השמות הגדולים שמגיעים להופיע איתה במהלך העונה, והפילהרמונית מנצחת את מתחרותיה בנוק-אאוט בשני הסעיפים.

עם זאת, ההמלצה על הפילהרמונית מוגבלת השנה רק למי שמנוי בחיפה או בירושלים. על הקונצרטים של התזמורת בת"א- קשה להמליץ. למה? כי האזנה לקונצרט באולם "סמולארש" היא חוויה מפוקפקת מאוד מבחינה אקוסטית, ועד שהתזמורת לא תחזור להיכל התרבות מומלץ ללכת רק לקונצרטים שהם בגדר "מאסט". החזרה העתידית היא במרץ 2013 (בהנחה שהקבלנים יעמדו בלו"ז), ואפשר לעשות את החשבון לבד. מצד שני, אם אתם מנויים בחיפה או ירושלים הפילהרמונית דווקא ראויה בהחלט לבדיקה, כי היצע המבצעים מרשים מאוד.

בין האורחים מהצמרת העולמית אפשר למצוא השנה את המנצחים ולדימיר יורובסקי, גוסטבו דודאמל הנפלא, כריסטוף פון דוהנני וג'אנאנדראה נוזדה (Noseda); את הפסנתרנים יוג'ה וואנג, מאריי פרהיה (Perahia), קון וו פייק (Kun Woo Paik) ודניס מטסוייב (Matsuev); את הכנרים ריי צ'ן (Chen), ג'ושוע בל וג'נין יאנסן; את הצ'לן עמנואלה סילבסטרי; ושורה ארוכה של זמרים מעולים, שישירו בהפקות קונצרטיות של האופרה "פיק דאם" (צ'ייקובסקי) ושל שתי אופרות של ורדי ("אותלו" ו"פלסטף").

זובין מהטה ינצח על חלק ניכר מהקונצרטים העונה, לאחר שחזר משנת שבתון. בחלק מהרפרטואר אלו בשורות טובות (אופרות ויצירות מהרומנטיקה המאוחרת), ובחלק פחות (מוזיקה מהתקופה הקלאסית והרומנטיקה המוקדמת, שבה הוא פחות מעניין לטעמי).

למה ללכת:

לפילהרמונית אין תחרות בין התזמורות הסימפוניות, והיא היחידה שמביאה שמות גדולים של סולנים ומנצחים. מה שכן- באולם סמולארש לא כיף לשמוע מוזיקה. לכן ההמלצה לרכישת מנוי מוגבלת למי ששומע את התזמורת באולמות אחרים. לקהל במרכז מומלץ להתמקד בקונצרטים מושכים במיוחד, כמו אלו עם גוסטבו דודאמל או הפקות האופרה.

—————————————————————————————————————————————————

אופרה: האופרה הישראלית

"ווצק" מאת אלבן ברג באופרה הישראלית. צילום יח"צ

טוב, זה לא שיש ברירה. בישראל יש רק אופרה אחת. אבל היא לא רעה בכלל, ובעונות האחרונות סיפקה רגעים רבים של התרגשות.

בעבר זכתה האופרה הישראלית לביקורת על בחירות רפרטואר שמרניות. בעונה הקרובה הסיפור הפוך. מבין שבע האופרות שיועלו, יש רק אחת שהיא להיט מוכר ומענג ("ייבגני אונייגין" של צ'ייקובסקי, שתעלה בהפקה אורחת של ה"בולשוי" ממוסקבה). שתי אופרות אחרות- "ווצק" של אלבן ברג ו"בטבעת החנק" של בריטן- הן בדיוק ההיפך ממענג. אלו הן אופרות מודרניות ותובעניות, שמבטיחות חוויה ריגשית קשה ואפילו מצמררת.

אפילו עוד יותר קשה לעיכול היא האופרה "הנוסעת" מאת המלחין היהודי מייצ'סלב ויינברג. אופרה זו, שהתגלתה לאחרונה, עוסקת בניסיון הבלתי אפשרי של אסירות לשעבר במחנה השמדה נאצי לשכוח את מוראות השואה. היא כוללת רגעים קשים מנשוא, שמגיעים לשיא ריגשי בתמונה בה מנגן אסיר יהודי את השאקון של באך מול תאי הגזים.

 עוד יועלו העונה שתי אופרות של ורדי ("לואיזה מילר" ו"אותלו") והאופרה הרוסית הגרנדיוזית "בוריס גודונוב" מאת מוסורגסקי. בנוסף תועלה האופרה "טוראנדוט" מאת פוצ'יני במצדה, אבל פה מדובר כבר בהפקה נפרדת וגרנדיוזית שאינה שייכת לעונה הרגילה.

למה ללכת:

קודם כל- כי לאוהבי אופרה אין בארץ אופציה אחרת. אבל אם להיות רציניים, חשוב לציין שהעונה הקרובה לא הולכת להיות "כיפית". מנויי האופרה הישראלית יקבלו בה מנה גדושה של אופרות קשות ותובעניות, ומעט מאוד להיטים מענגים. ההחלטה של הנהלת האופרה ללכת על בחירה רפרטוארית כזו היא אמיצה ושנויה במחלוקת, ומעניין מה תהיה התגובה בקופות.

אתר האופרה:

http://www.israel-opera.co.il

—————————————————————————————————————————————————

 מוזיקת בארוק- תזמורת ה"בארוקדה"

זמרת הסופרן יעלה אביטל מ"בארוקדה ווקאל"

ה"בארוקדה" היא תזמורת קאמרית מקסימה, המתמחה בביצוע מוזיקה עתיקה בכלי תקופה ובגישת ביצוע נאמנה למקור. התזמורת, בניהולו המוזיקלי של עמית טיפנברון, מתאפיינת באיכות ביצוע גבוהה ובתוכניות יפות מאוד. בשנה שעברה הצטרף לנגנים גם גוף קולי מצוין שנקרא "בארוקדה ווקאל", עובדה שתאפשר להרכב להציע בעונה הקרובה תכניות נהדרות של מוזיקה קולית.

שיאי העונה הצפויים:

"מונטוורדי בסן מרקו"מוזיקה כנסייתית וחילונית של המלחין הבארוקי הגדול קלאודיו מונטוורדי, שבמרכזה היצירות הכבירות שכתב עבור קתדראלת סן מרקו בוונציה; האורטוריה "משיח" מאת הנדל, עם הכנרת הישראלית-בריטית הנהדרת קתי דברצני (Debretzeni) בעמדת הכינור המוביל; "יוהאנס פסיון" מאת באך, עם המנצח מומחה הבארוק שלו עד-אל; ו"המשרתת הגבירה", אופרת הבארוק הקומית של פרגולזי (Pergolesi).

למה ללכת:

הרכב איכותי ורענן של מוזיקת בארוק, עם תכניות יפהפיות וחדוות עשייה אמיתית.

אתר ההרכב:

http://www.barrocade.co.il

————————————————————————————————————————————————— 

מוזיקה קאמרית

בתחום המוזיקה הקאמרית יש שני מרכזים נבחרים, ששניהם מומלצים באותה מידה.

1.     סידרת הקונצרטים של מוזיאון תל-אביב

חן רייס. צילום יח"צ

שם המשחק בתכניות של מחלקת המוזיקה במוזיאון תל-אביב הוא שבירת שיגרה. מכירים את הפורמט המסורתי של קונצרט קלאסי? תשכחו ממנו. הפורט החדשני של המוזיאון כולל הקרנת סרטוני וידאו בין היצירות, בהם מספרים הנגנים בקצרה על עצמם ועל המוזיקה שהם מבצעים; הקרנת כתוביות עם שמות הפרקים בזמן אמת, מה שחוסך את הדיפדוף המעצבן בתכנייה; הזמנה למפגש עם האמנים לאחר הקונצרט וכדומה. הפורמט הזה יוצר חוויה שונה וחדשה של קונצרט, ומאפשר להכיר את האמנים בצורה יותר אישית ולא רק כמומיות חנוטות שיושבות על הבמה ומנגנות.

בנוסף לעטיפה החדשנית, גם התוכן מעורר ציפיות גבוהות. התוכנית המוזיקלית מלאה במוזיקאים מצוינים, חלקם מהצמרת העולמית. ביניהם בולטים הכנרים יוליאן רחלין (Rachlin), דיישין קאשימוטו (כנר ראשון בפילהרמונית של ברלין) והאיטלקיה המקסימה אנה טיפו; הפסנתרניות ונסה בנלי מוסל (Vanessa Benelli Mosell) מאיטליה ויו קוסוגה (Yu Kosuge) מיפן; המנצח והכנר קלאודיו קרוז; הצ'לן פיטר ברונס (Bruns); הויולן עמיחי גרוס מהפילהרמונית של ברלין; זמרת הסופרן הבינלאומית הנהדרת חן רייס; הפסנתרן הישראלי איתמר גולן; רביעיית המיתרים האמריקאית; "הרביעייה הירושלמית", ורבים אחרים.

למה ללכת:

מבצעים מצוינים, תכניות יפות ועטיפה חדשנית ומלאת טעם טוב.

אתר המוזיאון:

http://www.tamuseum.org.il

—————————————————————————————————————————————————

2.     המרכז למוזיקה קאמרית "שטריקר"

רביעיית כרמל. צילום יח"צ

המרכז למוזיקה קאמרית "שטריקר" בתל-אביב חוזר סוף-סוף הביתה, לאחר תקופה ארוכה של גלות עקב שיפוצים. "הביתה" פירושו קונסרבטוריון שטריקר בת"א, שעבר שיפוץ משמעותי. האודיטוריום של הקונסרבטוריון זהה בצורתו לאולם הישן והאהוב, ומאופיין באקוסטיקה טובה מאוד.

סידרת הדגל של המרכז היא "הסדרה הקאמרית", המציעה מגוון גדול של סגנונות והרכבים. בסידרה יתארחו הרכבים ואמנים מעולים מהארץ ומחו"ל, שחלקם מוכר היטב מהופעות קודמות ומהקלטות. בין היתר יופיעו בסידרה רביעיית פאבל האס (צ'כיה), רביעיית מודליאני (צרפת), רביעיית ארקדיה (רומניה), נגני פסטיבל פאבלו קזאלס (צרפת), נגני הפרויקט הקאמרי הישראלי, שלישיית מונדריאן, רביעיית כרמל, רביעיית הפסנתר הישראלית, החמישייה הישראלית החדשה ועוד.

עוד בולטת העונה סידרת "טריו", המוקדשת ל"שלישיית ירושלים". זוהי שלישיית פסנתר מצוינת, שתחגוג 25 שנים לקיומה בשלושה קונצרטים מיוחדים.

"שטריקר" הוא אוצר בלום גם לאוהבי רסיטלים לפסנתר. העונה יבוצעו במרכז רסיטלים של כמה מהפסנתרנים הטובים ביותר שיצאו מישראל: רומן רבינוביץ' (זוכה תחרות רובינשטיין 2008), דניאל גורטלר, אלון גולדשטיין, ויקטור סטניסלבסקי ובנימין הוכמן.

למה ללכת:

אולם נעים ואינטימי באיכות שמע מצוינת, איכות מוזיקלית ללא פשרות, ומבצעים מעולים.

אתר המרכז למוזיקה "שטריקר":

http://icm.org.il

—————————————————————————————————————————————————

פורסם ב"גלובס" 5.9.2012

From → Uncategorized

One Comment
  1. איל בראון permalink

    תודה עומר

    אני חושב שאתה קצת מגזים בקטילה של סמולארש שהוא לא כל כך נורא. הלוואי שאכן היכל התרבות החדש יהיה טוב אקוסטית.

    לחיפאים אזכיר שוב את החוג הנפלא למוסיקה קאמרית, שהסדרות שלו מאחדות כמעט את כל הקונצרטים הטובים של שתי הסדרות בתל אביב במחירים זולים בהרבה ובתנאים נוחים מאוד(כרטיסייה של 10 קונצרטים ללא כל התחייבות מראש לקונצרט מסויים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: