דיסקים חדשים ומומלצים: לאנג לאנג מנגן שופן, ואוסף של אנטוניו-קרלוס ז'ובים

הפסנתרן הסיני הפנומנאלי לאנג לאנג, בן 31, מפרנס הרבה דיונים בשנים האחרונות. הטהרנים מכירים בוירטואוזיות שלו, אבל יוצאים נגד המניירות והפרצופים שהוא עושה תוך כדי נגינה. המעריצים, מצד שני, רואים בשפת הגוף חלק אינטגרלי מאישיותו המוזיקלית, וממלאים אולמות בכל פעם שהוא מופיע.

אישית, אני נמצא עמוק במחנה המעריצים. לאנג לאנג הוא לדעתי פסנתרן נדיר באיכותו, וניתן להיווכח בכך כשמאזינים להקלטות אודיו שלו (כלומר, כשאפקט הויזואלי מנוטרל). בנוסף, בשנים האחרונות אפשר להיווכח אצלו בתהליך התבגרות, שהפך אותו לפסנתרן שממש מעניין לשמוע. את האיכות הנדירה הזו אפשר לשמוע באלבום החדש שלו, שמוקדש כולו לשופן.

האלבום כולל מבחר מטעמים פרי עטו של שופן: האטיודים אופוס 25, נוקטורנים, ואלסים ועוד. מעבר לזה שמדובר ביצירות נהדרות, הן מייצגות מגוון אופני ביטוי: החל ברגשני וחולמני, המשך בוירטואוזי וקליל, וכלה בסוער ודרמטי. בכולן לאנג מציג בצורה מושלמת את מה שהפך אותו לסופר-סטאר: זריזות אצבעות מעוררת השתאות, רגישות מוזיקלית נפלאה, עידון וקלילות, ופרשנות שמצליחה לרדת לרובד הריגשי העמוק ביותר.

האלבום כולל בונוס נחמד בצורת די.וי.די, בו מופיעים קטעי וידאו שונים מההיסטוריה המוזיקלית של הפסנתרן. מעניין במיוחד לצפות בקטעים מילדותו, בהם ניתן לראות אותו מנגן ללא שפת הגוף הייחודית שאותה פיתח בשנים מאוחרות יותר.

עיקר העניין באלבום הוא בדיסק האודיו, וזהו אחד הדיסקים היפים ששמעתי בשנים האחרונות. לאנג לאנג הוא פשוט מוזיקאי ענק, ושימותו הקנאים. מומלץ בחום רב.

לאנג לאנג – אלבום שופן. דיסק "סוני".

—————————————————————————————————————————————————-

מחלק ז'ובים

המלחין הברזילאי אנטוניו קרלוס ז'ובים (1927-1994) נחשב לאבי סגנון ה"בוסה נובה", והשפעתו על המוזיקה הפופולארית של המאה העשרים אדירה. הוא אחראי בין היתר על להיטים כמו "הנערה מאיפנמה", "א-פליסדאד" ("אושר") ורבים אחרים, וחלק משיריו אפילו זכו לביצועים מתורגמים לעברית.

כעת הוציאה חברת "הליקון" אלבום אוסף כפול שמוקדש לז'ובים. את האוסף ערך דובי לנץ,  שגם כתב בחוברת המצורפת טקסט יפה על אהבתו האישית לז'ובים ולמוזיקה שלו. לנץ כותב על הבוסה נובה כי "היא ה'צ'יל אאוט' האמיתי, הרבה מאוד שנים לפני שנולד המושג 'צ'יל אאוט'… עיסוי לאוזן, פינוק ללב ולנשמה".

האלבום כולל שני דיסקים, שהרפרטואר בהם נבחר בקפידה. הדיסק הראשון הוא "ז'ובים וחברים" בהם אפשר למצוא את השירים הגדולים ביותר של המלחין. בין היתר מופיעים בו "הנערה מאיפנמה (Ipanema), "גשמי חודש מרץ", "אושר" ועוד. בחלק מהם מוקלט ז'ובים שר לבדו עם הרכב כלי, ובחלק אחר הוא מופיע עם חברים מהקליבר הגבוה ביותר: סטן גץ, ז'ואאו ואסטרוד ז'ילברטו, דוריוואל קאיימי, פט מת'יני ואחרים.

 הדיסק השני נקרא "חברים שרים ז'ובים", והוא מדגים היטב את השפעתו של המלחין על מוזיקאים אחרים. בדיסק מופיעים שירים של ז'ובים בביצועים של מוזיקאים מהצמרת העולמית בעבר ובהווה: דיאנה קראל, ז'ורז' מוסטאקי, גל קוסטה, סרג'יו מנדז, קאייטנו ולוזו, אלה פיצג'רלד, שרה ווהן ורבים אחרים.

 חלק ניכר מהשירים המופיעים באוסף מוכרים היטב לאוזן הישראלית בזכות השמעות אינסופיות ברדיו, והמפגש איתם יספק הפתעה נעימה גם למי שלא ידע שהשירים שהוא אוהב הם דווקא של ז'ובים. חלק אחר מוכר פחות, למרות שסביר שלא יחדש הרבה לאוהבים המושבעים של המלחין.

 "ז'ובים- הנער מאיפנמה" הוא אלבום רגוע ונעים, מהסוג שכיף לשמוע ביום שישי אחר הצהרים. ההסתייגות היחידה היא מכך שאין בחוברת המצורפת את מילות השירים, אבל בעידן האינטרנט זה לא סיפור גדול.

 אנטוניו קרלוס ז'ובים- הנער מאיפנמה. אוסף "הליקון".

—————————————————————————————————————————————————-

פורסם ב"גלובס", 29.1.2013