Skip to content

"אנצח על וגנר בישראל רק כשזה לא יהיה ניוז": ראיון עם דיוויד שטרן, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית

12 ביוני 2013

דיוויד שטרן. צילום יח"צ

בקרוב תסתיים עונת האופרה 2013-2012, ובאופרה הישראלית כבר נערכים לעונה הבאה. את הראיון עם דיוויד שטרן, מנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית, קיימנו לפני אחת ההצגות של האופרה "לה טרוויאטה", שעלתה לאחרונה בניצוחו.

שטרן, בן 50, התמנה לתפקיד באופרה הישראלית לפני חמש שנים. הוא יליד ארה"ב, בנו של הכנר המנוח הנודע אייזיק שטרן. ב- 22 השנים האחרונות הוא מתגורר עם משפחתו בפאריז, שם הוא מנהל הרכב מוזיקלי צעיר בשם "אופרה פואוקו".

איך אתה מסכם את התקופה שלך באופרה הישראלית עד כה?

"זו חוויה גדולה. ראשית, אסור לזלזל בכך שיש בישראל בית אופרה. זה בכלל לא מובן מאליו. שנית, בעיני זה נס שהצלחנו לגדול ולהפוך למשהו משמעותי בתרבות הישראלית. החוויה פה שונה מאוד מאשר באירופה. בגרמניה ובשוויץ אתה לא חושש מה יהיה בשנה הבאה, ויכול להיות בטוח שתמשיך להתקיים גם בשנה הבאה. כאן- הביטחון הזה לא קיים. לכן אני מעריך פה את הדברים הרבה יותר. יש לאופרה הישראלית הרבה בעיות, אבל אני יותר נהנה לעבוד פה מאשר בכל מקום אחר".

למה?

"כי כולם פה מעורבים ורוצים שהדברים יקרו. ברור שיש עניינים ואגו, אבל אף פעם אין תחושה של 'דברים כרגיל'. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

אתה מרוצה ממה שקורה באופרה מבחינה אמנותית?

"בהתחשב בנתונים שעומדים בפנינו- מצבנו לא רע. אבל כרגע אנחנו ניצבים מול בעיה כלכלית משמעותית, וחייבים להשיג יותר תמיכה חיצונית שתכסה על הקיצוצים הצפויים".

 איך היית מדרג את האופרה הישראלית מול עמיתות בעולם?

"לבית האופרה הזה יש מוניטין מצוין בעולם. כל מי שמגיע להופיע פה רוצה לחזור. ברור שזה גם בגלל תל-אביב, עם הים והחוף והכול, אבל גם כי יש פה משהו מיוחד. גם בהפקה המיליון של "לה טרוויאטה" כולם מתרגשים. כשתעשה הפקה דומה בגרמניה- זה יהיה פשוט עסקים כרגיל. בישראל זו חוויה אחרת".

ומבחינת הרמה?

"מבחינת איכות ביצוע, "טוסקה" עם תזמורת האופרה הישראלית (התזמורת הסימפונית ראשל"צ, ע.ש.) נשמעת לא פחות טוב מאשר ברוב בתי האופרה הרציניים בגרמניה. אני מאוד נהנה לעבוד עם התזמורת הזו".

מהן הבעיות העיקריות באופרה הישראלית בעיניך?

"הייתי רוצה שיהיו פה יותר הפקות בכלל, ויותר הפקות מקור בפרט. חבל לי שמעדיפים להביא הפקות מבחוץ, של בתי אופרה אורחים, מאשר לעשות יותר הפקות מקור שלנו. מצד שני, ברור לי שהבאת הצגות אורחות היא צעד הגיוני מבחינה כלכלית. בניגוד לאירופה, שם אנשים יכולים לנסוע בקלות לראות אופרות במדינות שכנות, בשביל רוב הישראלים ההצגה האורחת תהיה בדיוק כמו הפקה חדשה. מבחינה פרקטית זה הגיוני, אבל בפועל – זה מצער".

בעיה נוספת אותה מציין שטרן היא היעדר היכולת לפתח במאים ומעצבים צעירים. "עם זמרים- מצבנו טוב", הוא אומר. "יש לנו סטודיו לזמרים ברמה גבוהה, ויש סולנים ישראלים צעירים שרוצים להיות בו במקום לעבור לברלין או ניו-יורק או לפחות כתחנה בדרך לשם. לצערי, לא ניתן לעשות את אותו הדבר עם במאים או מעצבים כי אין מספיק הפקות. בתנאים כאלו אי אפשר לקחת סיכון עם מישהו לא מנוסה".

—————————————————————————————————————————————————

פרשת וגנר  

האופרה הישראלית היא היחידה בעולם שאינה מבצעת את האופרות של ריכרד וגנר, מחשובי מלחיני האופרות של המאה ה- 19. מאז שמות השמונים, נעשו נסיונות של שלושה מנצחים בכירים (זובין מהטה, דניאל ברנבוים ואשר פיש) להביא את וגנר לארץ. הנסיונות כשלו, ווגנר נשאר מחוץ לאולמות.

שטרן, מסתבר, מחזיק בדעה שונה לחלוטין מעמיתיו. "אני מסכים עם הנהלת האופרה שזה לא הזמן לבצע וגנר בישראל", הוא אומר. "כל עוד יש סיכוי שזה יפגע ברגשות של אנשים- אני לא רואה סיבה להתעקש על זה. מבחינה אובייקטיבית אני מסכים שזה חרם בעייתי, כי הרי מבצעים בישראל יצירות של ריכרד שטראוס ושל קרל אורף שיש להם הקשרים לא פחות גרועים. לא מבצעים פה וגנר כי יש לזה אסוציאציות קשות. יש בזה יותר רגש מאשר משהו אינטלקטואלי".

"אם אנצח על וגנר", מציין שטרן, "אקבל יותר פירסום מאשר כל דבר אחר שעשיתי בחיי, וזה יהיה דבר מאוד לא רגיש מצידי. אעשה כאן וגנר רק כשזה לא יהיה ניוז, כי רק אז זה יהיה הוגן. לבצע וגנר כדי להיכנס לחדשות יהיה ירייה בגב של חלק מהציבור הישראלי".

 מחוץ לישראל אתה כן מנצח על וגנר?

"בודאי. לא מזמן ניצחתי על "הוולקירות" בסין, ואפילו עם שני סולנים ישראליים".

 יש טענה שאומרת שלגוף מוזיקלי שאינו מבצע וגנר חסרה חוליה חשובה בהבנת תולדות המוזיקה. כמנהל מוזיקלי – זה לא מפריע לך?

"אני לא משוכנע שזה כזה הכרחי. יש גם אופרות של מלחינים אחרים שלא עשינו כבר הרבה שנים, וזה בסדר. יש משהו מאוד לא טבעי בוגנר, וזו לא מוזיקה שאני נהנה לנצח עליה. הוא היה אדם מעוות, וכתב מוזיקה מעוותת. גם מעבר לאנטישמיות יש אצלו יסודות בעייתיים- הגיבור הבלונדיני, היחס לנשים, הקשר בין המינים. יש הרבה דברים פוגעניים בוגנר מעבר לסוגייה היהודית. מעבר לזה, המוזיקה שלו לא מפגינה שום פגיעות. אצל פוצ'יני ומוצרט דווקא הרגעים הקטנים והמרגשים הם אלה שעובדים. וגנר לעומתם הוא מאוד פומפוזי. האסתטיקה שלו מדהימה, אבל מלאכותית ומוגזמת".

 —————————————————————————————————————————————————-

מי ישיר לנו סולו

יש ביקורת קשה על האופרה הישראלית בכך שהיא לא מפרסמת מראש אילו סולנים ישירו בכל אחד מהקאסטים. מה דעתך על זה?

"זה באמת דבר ייחודי לישראל, וזה היה חדש לי כשהגעתי לכאן. אבל התרגלתי, כי זו מסורת פה ויש לה היגיון. אנחנו מנסים שלא יהיה הבדל בין הקאסטים, ושבשניהם תהיה הפקה טובה. בישראל, בניגוד לחו"ל, באים כדי לשמוע את ההפקה ופחות כדי לשמוע זמר ספציפי. אנחנו מחליטים מי ישיר מתי רק ברגע האחרון, לפי שיקולים של התאמה בין הזמרים הסולנים וכדומה. גם הזמרים לא יודעים מתי ישירו. החוזה שלהם הוא רק למספר הופעות מסוים ולתקופה מסוימת, אך ללא תאריכים ספציפיים".

 אתה מרוצה מרמת הסולנים שמגיעים לפה?

"תראה, לא נביא לפה את אנה נטרבקו (זמרת הסופרן המובילה בעולם, ע.ש.). זה יהיה טיפשי לבזבז כל כך הרבה כסף על סולנית יחידה. אבל אנחנו מביאים לפה זמרים מעולים. יש להם מגוון סיבות להגיע- או כי כיף להם לבוא לישראל, או כי הם רוצים לנסות פה תפקיד, או בגלל שיש להם קשרים עם מנצח גדול כמו דניאל אורן או עם במאי מסוים".

—————————————————————————————————————————————————-

מאבקי רפרטואר

העונה החולפת התאפיינה באופרות קשות ותובעניות, ואילו העונה הבאה מלאה באופרות פופולאריות ומושכות קהל. שטרן מודה כי הרפרטואר בעונה הבאה אינו אופטימלי מבחינתו, אך מקבל את הדין באופן מלא. "יש לי מאבק מתמיד עם ההנהלה לגבי רפרטואר, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לפשרה", הוא אומר. "העונה החולפת הציגה רפרטואר מודרני ותובעני: "ווצק", "בטבעת החנק", "הנסיך איגור", ואפילו "לואיזה מילר" של ורדי שאינה מבוצעת הרבה. זה היה מעולה מבחינתי כמנהל מוזיקלי, אבל הרבה פחות מעולה מבחינת מכירת כרטיסים. העונה הבאה שונה לגמרי, כי חייבים להתמודד עם המציאות. כשהמים גועשים- קודם כל צריך להישמר שהספינה לא תישקע".

 אתה מזוהה כמומחה בארוק, אבל בפועל כמעט לא מנצח פה על אופרות בארוק. למה זה?

"קודם כל בגלל סוגיות אקוסטיות. האקוסטיקה של בית האופרה לא מתאימה למוזיקת בארוק, ויוצרת קושי אובייקטיבי לעשות הפקה מוצלחת. שנית, צריך למצוא במאי שבאמת מבין בתחום ויכול לעשות בימוי מתאים. לכן אני עושה את ההפקות הבארוקיות שלי במקומות אחרים- רק עכשיו ניצחתי על "דידו ואניאס" במרכז פליציה בלומנטל בתל-אביב, ובשנה הבאה אעבוד עם תזמורת הבארוק ירושלים".

 יש לך שאיפות רפרטואר מעניינות לעתיד?

"אני רוצה מאוד להציג כאן יותר רפטואר צרפתי, החל מ"פליאס ומליסנד" של דביסי שמעולם לא בוצעה באופרה הישראלית וכלה במסנה. הקהל מעדיף תמיד קלאסיקות, אבל חייבים לתת גם חומרים חדשים יותר".

—————————————————————————————————————————————————-

פורסם ב"גלובס", 12.6.2013

From → Uncategorized

One Comment
  1. מאוכזב permalink

    איש עלוב נפש ומנצח גרוע שבגרועים.
    אין פלא שמוניץ מינתה אותו למנהל המוסיקלי , רק עם אסקופה נדרסת כמוהו היא יכולה להביא בכל עונה את טראוויאטה ושוב טראוויאטה ושוב טראוויאטה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: