Skip to content

"בירושלים, האמנים והקהל ממש נושמים יחד": ראיון עם אלנה בשקירובה, המנהלת המוזיקלית של הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים

21 באוגוסט 2014
אלנה בשקירובה. צילום יחצ

אלנה בשקירובה. צילום מוניקה ריטרסהאוס

ב- 4 בספטמבר ייפתח "הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים", הנחשב לאחד מאירועי המוזיקה הקלאסית החשובים בישראל. הפסטיבל ייערך זו הפעם ה- 17, ויתקיים לאורך קרוב לשבועיים (עד ה- 13 בספטמבר). הפסטיבל הירושלמי מתייחד בשני מרכיבים: ראשית, הוא מציג לא רק יצירות מוכרות ואהובות, אלא גם רפרטואר נועז ומודרני. שנית, הוא מצליח להביא לארץ עשרות אמנים מהצמרת העולמית.

אלנה בשקירובה, המנהלת המוזיקלית של הפסטיבל, מספרת כי עד כה לא היו ביטולים בגלל המצב הביטחוני בישראל. וכך, אם לא יהיו הפתעות, תגיע לארץ במהלך ספטמבר רכבת אווירית של מוזיקאים נפלאים. בין היתר יופיעו השנה בפסטיבל זמר הבאס רוברט הול, זמרת המצו-סופרן סטלה דופקסיס (Doufexis), זמרות הסופרן אנגלה דנוקה (Denoke) ואנה פרוהאסקה, נגני הוויולה וולפרם כריסט ומאדלן קארוצו (Carruzzo), הכנרים גיא בראונשטיין, ריינר הונק וסרגיי קרילוב, נגנית הנבל מארי-פייר לאנגלמה (Langlamet), הצ'לנים אנדריאס בראנטליד (Brantelid), פרנס הלמרסון, אליסה ויילרשטיין ואלכסנדר קניאזב, נגן הקרן ראדק באבורק (Baborák), הפסנתרנים סלים אשקר, עידו בר-שי ומרטין הלמשן (Helmchen), ועוד רבים מליגת העל של המבצעים בעולם. זוהי רשימה שכל פסטיבל בינלאומי היה מתגאה בה, רק שבירושלים כולם מופיעים בהתנדבות -תמורת טיסות ואירוח בלבד.

בשקירובה היא פסנתרנית בינלאומית ידועה בעצמה, ותנגן במגוון קונצרטים במהלך הפסטיבל. היא נשואה למנצח והפסנתרן דניאל ברנבוים, שנולד בארגנטינה וחי את שנות נעוריו בישראל. בני הזוג מתגוררים בברלין, הורים לשני בנים שגם הם פועלים בברלין. אחד מהם, הכנר מיכאל ברנבוים, מופיע בפסטיבל בקביעות ויגיע גם השנה; השני, דיוויד, הוא מפיק בתחום המוזיקה הקלה.

בעלה של בשקירובה, דניאל ברנבוים, הוא מהדמויות החזקות והמשפיעות בעולם המוזיקה הקלאסית. עם זאת, היא שוללת בתוקף את האפשרות שהאמנים הבאים לפסטיבל מגיעים כדי לקדם את הקריירה שלהם דרכו. "זה אולי היה נכון פעם, בתחילת דרכו של הפסטיבל, ורק אצל אנשים ספציפיים. כיום זה כבר לא רלוונטי בכלל, ולו רק בגלל הסיבה שדניאל כבר כמעט ולא מגיע לירושלים בגלל מגבלות זמן".

ובכל זאת, כל האמנים בפסטיבל מופיעים בארץ בלי לקבל שכר. מה האינטרס שלהם בעצם?

"הם באים בגלל האוכל", צוחקת בשקירובה. "אבל ברצינות, הסיבה העיקרית היא להיות יחד ולעשות מוזיקה יחד. כולם מאוד נהנים לבוא לירושלים, והעובדה היא שכל מי שהיה פה גם חוזר. סיבה נוספת היא הקהל, שהוא קהל ייחודי. לא ייחודי רק לעולם, אלא גם לישראל. כיף לנגן לקהל כזה. מוזיקה קאמרית זה משהו שחייבים להתרכז בו, ובירושלים יש הרגשה שהקהל מאזין בצורה אקטיבית. האמנים והקהל ממש נושמים יחד. זה כמו קסם".

אחד מהמאפיינים הבולטים של הפסטיבל הוא שהקונצרטים בו ארוכים באופן חריג, ועשויים להגיע לאורך של למעלה משלוש שעות. חלק מהמבקרים בפסטיבל מוצאים את האורך הזה כמתיש, אבל בשקירובה טוענת שהאורך המופלג של הקונצרטים הוא חלק מהייחוד של הפסטיבל. "יש לכך כמה סיבות", הוא אומרת. "ראשית, באים לפסטיבל הרבה אמנים, וכולם רוצים להופיע. שנית, אני רואה בקונצרט אירוע מיוחד, שצריך בשבילו מרחב. כשמסתכלים על מוסד הקונצרט באופן היסטורי, רואים שעד לפני מאה שנים התכניות היו מאוד ארוכות. רק במאה העשרים הקונצרט הלך והתקצר. היום כולם ממהרים. למה צריך למהר? יש כאן חגיגת מוזיקה, ואין סיבה שלא להתענג עליה לאורך זמן. זה כמו אוכל: לא פאסט פוד כמו מקדונלדס, אלא ארוחה טובה עם כמה מנות שדורשת את הזמן שלה. אני מעדיפה שהקונצרטים יהיו ארוכים מדי מאשר קצרים מדי".

אלמנט בולט נוסף בפסטיבל הוא שילוב משמעותי של מוזיקה מודרנית, בניגוד לנטייה הטבעית של מנהלי מוסדות המוזיקה בארץ להתמקד ברפרטואר שמרני. "זה משהו שאנחנו חייבים לקהל", אומרת בשקירובה. "אי אפשר להביא רק דברים ידועים. כל שנה אנחנו מזמינים יצירות חדשות לפסטיבל, ובעתיד אני רוצה שנבצע שוב יצירות שהזמנו והתגלו כטובות. אין לי שום כוונה שנבצע רק מוזיקה מודרנית, אבל אני מאמינה שליד ברהמס ומוצרט אנחנו חייבים לבצע גם רפרטואר בן-זמננו".

לקהל זה לא קשה?

"הקהל מאוד פתוח מהבחינה הזו. תמיד יהיו כמה שיתלוננו, אבל הרוב סקרנים. אנשים באים אלי אחרי ביצוע של יצירות מודרניות ואומרים שהם אמנם לא הבינו מה קורה שם, אבל שזה היה מעניין- ומבקשים שנעשה עוד".

תכנית הפסטיבל השנה תיסוב סביב שני נושאים עיקריים. "הנושא הראשון הוא מאה שנה לתחילת מלחמת העולם הראשונה", אומרת בשקירובה. "לכן, נבצע יצירות שחוברו בין השנים 1918 – 1914 או בסביבתן. בין היתר נבצע יצירה של מלחין גרמני צעיר בשם רודי שטפן, שנהרג במלחמה. נבצע גם שירים של דביסי, רגר וריכרד שטראוס. זו תקופה שהיא נקודת שבירה- סוף הרומנטיקה המאוחרת ותחילת העידן המודרני, מעין גשר בין ישן וחדש".

הנושא השני הוא חגיגת 150 שנים להולדתו של ריכרד שטראוס, ממבשרי המוזיקה המודרנית. "שטראוס מוכר מאוד כמי שהעשיר את התזמורת הסימפונית ואת אופן הביטוי האופראי, אבל לאורך כל חייו הוא כתב גם שירים", אומרת בשקירובה. "כך שבין היתר יהיו השנה בפסטיבל כמה זמרים מעולים, שישירו שירים שלו". בנוסף יבוצעו בפסטיבל שירים מאת שוברט, ברהמס, שומאן, דביסי ושוסטקוביץ'.

בנוסף לשני הנושאים המרכזיים, יתמקד הפסטיבל השנה גם בעולם השישיות. בין היתר יבוצעו בו  שתי שישיות המיתרים הגדולות של ברהמס, וכן שישיות של מלחינים אחרים כמו צ’ייקובסקי, גלינקה, שוסון, שנברג ואחרים. ערבי שישי בפסטיבל יוקדשו לקונצרטים בעלי אופי שונה מהמקובל: ב- 5 בספטמבר יבוצע ערב של שירי קברט, וב- 12 בו יבוצע ערב שכולו סוויטות לצ'לו סולו של באך. בערב זה ינגנו שלושה צ'לנים שונים מהצמרת העולמית: אליסה ויילרשטיין, יוהאנס מוזר ואלכסנדר  קניאז'ב.

בעלך, דניאל ברנבוים, פעיל מאוד מבחינה פוליטית ומדבר הרבה על המצב. אצלך המצב הפוך.

"אני לא אדם פוליטי. זה לא בדם שלי. אני עושה מוזיקה, לא פוליטיקה. בנוסף, אני לא ישראלית והוא כן. אני שומרת על אובייקטיביות, ומבחינתי הקשר שלי הוא עם עמיתים מוזיקאים בלי קשר למוצא או שיוך. לשמחתי, אף פעם לא עשו לי בעיות בחו"ל בגלל שאני מנהלת את הפסטיבל בירושלים".

אתר הפסטיבל: www.jcmf.org.il

פורסם ב"גלובס", 21.8.2014

From → Uncategorized

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: