Skip to content

להלחין כמו המאסטרים של הבארוק: ראיון עם המלחין עילם רותם, מוביל אנסמבל "נביאי הקווינטה"

22 בינואר 2015
עילם רותם. צילום:  Marie-Odile Vigreux

עילם רותם. צילום: Marie-Odile Vigreux

בשבוע הקרוב יגיע לארץ ההרכב הקולי "נביאי הקווינטה" (Profeti della Quinta), הרכב מעולה בן חמישה זמרים ישראלים הפועלים בשוויץ. ההרכב יופיע לצידה של תזמורת הבארוק ירושלים, ובין היתר יבצע יצירה חדשה ויוצאת דופן- בעברית. שמה של היצירה הוא "כי חולת אהבה אני", ומלחינה- עילם רותם- הוא אחד מחברי ההרכב.

יצירה זו תמשיך קו מוזיקלי מרתק בו התחיל רותם בעבר: הלחנה של יצירות על נושאים תנכ"יים, בעברית, ובסגנון מדויק של מוזיקה מהבארוק המוקדם. המלחינים המרכזיים שהשפיעו על כתיבה זו הם קלאודיו מונטוורדי וסלומונה רוסי, מחשובי המלחינים באיטליה של ראשית הבארוק. אלא שאצל רותם לא מדובר רק על הלחנה ב"השפעת" המאסטרים של התקופה, אלא על כתיבה בסגנון תקופתי מדויק.

רותם, בן 30, מספר שהרעיון להלחין מוזיקה עתיקה בעברית הגיע לו מסלומונה רוסי "העברי", מלחין יהודי שפעל בחצר הדוכס במנטובה בראשית המאה ה- 17. רוסי הלחין בעיקר מוזיקה חילונית לחצרו של הדוכס, אבל במקביל ניסה להכניס את המוזיקה הכנסייתית לבית הכנסת. לצורך זה, הוא הלחין אוסף של פסוקי תהילים, בעברית המקורית, בסגנון הכנסייתי הרב-קולי.

לפני שנתיים זכו רותם וחבריו להצלחה מסחררת בביצוע הבכורה בארץ ליצירתו 'יוסף ואחיו', הכתובה כמו אורטוריה בארוקית מוקדמת לכל דבר ועניין- רק בעברית. כעת יציגו יצירות חדשות שלו, המולחנות גם הן באותו סגנון.

"ביצירה 'יוסף ואחיו' הדגש היה על עולם האופרה הבארוקית", מספר רותם. "הפעם, זהו חומר יותר קאמרי. הטקסטים לקוחים מ"שיר השירים", וכן מסיפורי אמנון ותמר ושמשון ודלילה. אלו סיפורי אהבה אפלים, עם תפקידים דרמטיים".

חמשת החברים בהרכב "נביאי הקווינטה" הם בוגרים של ה"סקולה קנטורום" של באזל, בית הספר הגבוה המוביל בעולם ללימודי מוזיקה עתיקה. כל החמישה הם בנים, מהם שניים ששרים בקולות גבוהים (סופרן ואלט). את התפקידים הדרמטיים של הנשים בקונצרט ישיר דורון שלייפר, זמר הסופרן של ההרכב.

לקהל זה לא קצת מוזר לשמוע גבר ששר תפקיד דרמטי של גיבורה תנכ"ית?

"באותה תקופה זה מה שעשו, כי שירת נשים היתה אסורה בכנסייה. גם ב"שיר השירים" הוא צריך לשיר טקסטים בלשון נקבה, כמו "שחורה אני ונאווה". אין עם זה שום בעיה".

איך הסגנון שלך התקבל עד כה, לפי התגובות על "יוסף ואחיו"?

"לאנשים קשה לקטלג את הסגנון הזה, כי הוא נופל בין הכיסאות. זו לא מוזיקה עתיקה, וגם לא מוזיקה מודרנית. אבל לדעתי זהו רק צעד נוסף בתהליך טבעי של העיסוק במוזיקה עתיקה. הרי מה שעושים המוזיקאים שמתמחים במוזיקה הזו הוא לנסות ללמוד ולשחזר טכניקות נגינה, הקשר היסטורי של יצירות וכדומה. באותה מידה יש מקום לשחזר איך כתבו אז. אם הייתי הולך ללמוד הלחנה אצל מונטוורדי הוא היה נותן לי משימות – להלחין מדריגל, מוטט או כל צורה אחרת. אז זה מה שאני עושה. אני יוצר מוזיקה, לא רק מבצע אותה. זו התמחות אזוטרית וספציפית, אבל לדעתי זהו דבר לגיטימי לא פחות מאשר ביצוע מוזיקה עתיקה שכתבו מלחיני העבר".

כדי לשמוע את היצירה "אתי מלבנון כלה" בביצוע ההרכב הקליקו כאן.

הקונצרטים יבוצעו בשבת 24.1 (חיפה), 27.1 (ת"א) ו29.1 (ירושלים).

פרטים מלאים באתר תזמורת הבארוק ירושלים: http://www.jbo.co.il

פורסם ב"גלובס", 22.1.2015

From → Uncategorized

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: