דילוג לתוכן

ביקורת קונצרט: להב שני וטבאה צימרמן בפילהרמונית

12 ביולי 2022

להב שני. צילום: Marco Borggreve

איזה קונצרט אדיר. אני כותב את הביקורת בהקדם האפשרי כי יש רק עוד שתי הזדמנויות לבקר בו- היום (שלישי) בחיפה ומחר (רביעי) בת"א. המלצה חמה- אל תחמיצו.

ההמלצה היא בעיקר בזכות שני מרכיבים. הראשון- הנגינה המופלאה של טבאה צימרמן. צימרמן מגדירה את עצמה "מוזיקאית שמנגנת בויולה", וכששומעים אותה אפשר להבין למה היא לא סתם "ויולנית". לצימרמן יש נוכחות בימתית נדירה שמשלבת מוזיקליות ברמה הגבוהה ביותר, אישיות צנועה וטכניקה מושלמת וחסרת מאמץ. הפעם ניגנה את הקונצ'רטו לויולה של ויליאם וולטון, שמהיכרותי המוקדמת איתו לא האמנתי שאפשר להוציא ממנו כל כך הרבה יופי ורגש. כהדרן ניגנה צימרמן עם חלק מקשתני התזמורת עיבוד ל"עטור מצחך" של יוני רכטר, וסיימה בהדרן מסחרר נוסף מאת הינדמית. פשוט מוזיקאית ענקית.

ובכל זאת, שיא הערב היה בחלק השני- עם ביצוע מסחרר לסימפוניה מספר 5 של פרוקופייב. זו יצירה נפלאה, לא מאוד מוכרת משום מה, שנכתבה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. הסימפוניה האופטימית-לכאורה הזו התפרשה כסמל לניצחון הקרוב של בעלות הברית במלחמה, אבל אפשר למצוא בה גם רמזים מוסווים היטב של ביקורת על המשטר הסטאליניסטי. זה קורה במיוחד בסוף הפרק האחרון, פינאלה פרוע שבו נושאים מוזרים מפריעים שוב ושוב לנושא המרכזי. כאילו פרוקופייב מסיים בשאלה- "יופי שאנחנו מנצחים, אבל מה יהיה איתנו אחרי הניצחון?"

הביצוע של הפילהרמונית, כאמור, היה מעולה. להב שני – ללא תווים וללא שרביט ניצוח- הצליח לבנות קו מוזיקלי ברור, לשמור על מתח לכל אורך היצירה ולהדגיש בצורה מושלמת את הניגודים בין הנושאים. בשבוע שעבר נתתי הרצאת טרום-קונצרט על הסימפוניה, ולקראתה "חרשתי" לא מעט ביצועים מובילים. לטעמי, הביצוע בפילהרמונית לא נפל מהם. מומלץ מאוד לבוא לשמוע, בעיקר אם באים מוכנים מהבית (זו יצירה מורכבת שקשה להעריך במלואה בשמיעה ראשונה).

למען הפרוטוקול צריך לציין שאת הקונצרט פתחה הפתיחה "ים שקט והפלגה מוצלחת" של מנדלסון, שאמנם בוצעה היטב אבל השאירה הרבה פחות רושם לעומת שני השיאים שתוארו קודם.

מעניין לציין שהיכל התרבות לא היה מלא אמש, וחבל. הפילהרמונית נמצאת בתקופה האחרונה בכושר שיא, ונראה שלהב שני ממש מפיח בה חיים חדשים. שווה לבוא ולשמוע את הפירות של התהליך הזה, גם אם היצירות נראות במבט ראשון לא הכי מוכרות או אטרקטיביות (או, רחמנא לצלן, "מודרניות"). במקרה של אמש, מי שנתן ללהב שני קרדיט והגיע הרוויח בגדול.

התזמורת הפילהרמונית מנגנת יצירות מאת מנדלסון, וולטון ופרוקופייב. ויולה: טבאה צימרמן. מנצח: להב שני. היכל התרבות ת"א, 11.7.2022

From → Uncategorized

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: