אמש בפילהרמונית- הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים"

   הארי פוטר בפילהרמונית. צילום: שי סקיף

אמש פתחה הפילהרמונית את פסטיבל הקיץ החדש שלה במופע מקסים:  הקרנת הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים", כשהתזמורת מנגנת ברקע בנגינה חיה את הפסקול שחיבר ג'ון וויליאמס.

הסרט הוקרן במלואו על מסך ענק, והתזמורת ישבה מתחת למסך כך שעדיין אפשר היה לראות איכשהו את הנגנים. על התזמורת ניצח טימותי הנטי (Henty), אנגלי חביב ומלא אנרגיה שהכניס את הקהל לאווירה כיפית כבר בהתחלה. הנטי הציג את האירוע בעברית שהקריא מדף, ככל הנראה כדי שגם הילדים בקהל יבינו. זה היה ברור לגמרי שהוא לא מדבר מילה בעברית ושהטקסט נכתב עבורו, אבל הוא קרא אותו בכזו התלהבות ושמחת חיים שהעובדה הזו רק העלתה חיוך וחיברה את הקהל אפילו עוד יותר.

ובכלל, היה נהדר לראות את הקהל אמש. הורים וילדים, בני נוער, צעירים בגילאים שונים. קהל שונה מאוד מזה שבא לשמוע את התזמורת בדרך כלל. גם האנרגיה הכללית באולם היתה אחרת מהרגיל: מתלהבת, משתתפת, עם מחיאות כפיים וקריאות עידוד לאורך הסרט. זה היה נהדר, והזכיר לי גירסה מרוככת של סרט הקאלט "מופע הקולנוע של רוקי" (שבו הקהל מכיר כל פריים ומשתתף פעיל במהלך ההקרנה).

מעניינים לא פחות היו ההיבטים הטכניים של ההפקה המורכבת הזו. הפסקול שחיבר ג'ון וויליאמס ל"הארי פוטר" נכתב לביצוע מוקלט במערכת סאונד, ולכן היה מעניין לשמוע את התזמורת מתמודדת עם האתגר בנגינה חיה. בעיני זו היתה הצלחה גדולה: התזמורת היתה אמנם מוגברת (עובדה הכרחית בגלל שגם הדיבורים בסרט מוגברים), אבל ההגברה היתה איכותית מאוד ורק תרמה לחוויה.

קשה היה להימנע מלחשוב על הקושי הרב שעמד בפני נגני הפילהרמונית בפרויקט הזה: לשבת על במה חשוכה במשך יותר שלוש שעות (עם הפסקה), כשתשומת הלב של הקהל נתונה בכלל לסרט שהנגנים אפילו לא רואים. כך, לדוגמא, יש בסרט סצינה בה נֵבֶל מכושף מנגן ללא הפסקה כדי שהכלב המפחיד פלאפי ימשיך לישון. רק כשחושבים על זה רגע, מבינים שמה ששומעים עכשיו זה נַבְלַן (או נַבְלָנִית) שממש מנגנים בלייב. האם מדובר בנַגָּן או נגנית? אי אפשר לדעת, כי התזמורת נמצאת בחשיכה ומאחור.

למרות התנאים הקשים התזמורת ניגנה נפלא, עם צליל מדויק, מלא, חם ועשיר. אפשר רק לקוות שהקהל הצעיר, שלחלקו זו היתה מן הסתם פגישה ראשונה עם תזמורת חיה, ידע להעריך זאת.

וכמה נקודות נוספות למחשבה. ראשונה- בסופו של דבר, זו היתה הקרנת סרט עם מוזיקה חיה. אמנם סרט שהקהל מכיר היטב, ואמנם לכולם היה ממש כיף, אבל בסופו של דבר- סרט עם מוזיקה חיה. הייתי שמח לראות פרויקט פופולרי בו נגני התזמורת היו הופכים איכשהו לעניין העיקרי, ולא רק למלווים בחשיכה.

שנייה- הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים" יצא בשנת 2001. מאז חלו שיפורים ניכרים בטכנולוגיית הצילום, ונראה לי שהחוויה היתה חזקה יותר עם סרט מודרני מהסוג שמתפוצץ מרוב חדות וצבע (איכות 4K או איך שקוראים לזה).

שלישית- מכיוון שמדובר בסרט, התזמורת המשיכה לנגן גם במהלך הקרדיטים המסיימים. זה היה מוזר ממש, כי מצד אחד הקהל רצה להמשיך למצות כל שנייה של ההופעה, ומצד שני- לא כזה מעניין לדעת מי היו רואי החשבון או אחראי התפאורה של הסרט. אז רוב הקהל חיכה בעמידה לסיום הקרדיטים, ורק אז פרץ במחיאות כפיים משוגעות (שנראה שריגשו ממש את המנצח, ובצדק).

למרות כל אלו, נהנינו אמש מאוד. שמחתי במיוחד לראות שהפילהרמונית- בעזרת חשיבה יצירתית ויוזמה- יכולה להיות אבן שואבת גם לקהלים צעירים. המופע אמש היה סולד אאוט זמן ארוך מראש, ולדברי דוברות התזמורת עדיין לא ידוע אם יבוצע שוב. אם אכן יבוצע- מומלץ מאוד לקחת את הילדים או הנכדים וללכת לזה. בתזמורת מבטיחים גם פרויקטים דומים בעתיד. בכל מקרה, פסטיבל הקיץ של הפילהרמונית ימשיך עד יום רביעי ויכלול מגוון מופעים נוספים, רובם לאו דווקא קלאסיים. שווה לבדוק.