ביקורת אופרה: "סלומה" מאת ריכרד שטראוס באופרה הישראלית

האופרה הישראלית מעלה בימים אלו שוב את "סלומה" של ריכרד שטראוס, בהפקה שעלתה כאן לראשונה לפני כשבע שנים (2019) בניצוחו של דן אטינגר ובבימויו של איתי טיראן. גם הפעם מנצח עליה דן אטינגר והבימוי הוא של איתי טיראן, אם כי את טיראן עצמו החליף גדי שכטר כ"במאי מחדש". כשעלתה ההפקה ב-2019 התלהבתי ממנה קצת יותר, אבל גם הפעם היא מומלצת בהחלט.

"סלומה" היא אופרה במערכה אחת, שאורכת כשעה ו- 45 דקות ללא הפסקה. את הטקסט הגאוני שלה חיבר אוסקר ויילד, והוא מושר בתרגום לגרמנית אותו ערך שטראוס עצמו. הסיפור מציג את הנפש האנושית על שלל צדדיה האפלים: תשוקה אובססיבית ומוטרפת שמובילה לאסון (סלומה), נהנתנות מנותקת של השליט (הורדוס), דבקות דתית הזויה (יוחנן), חוסר יכולת או רצון לראות את האחר (כולם) וכך הלאה.

האינטרסים שמפעילים את הדמויות ב"סלומה" מוצגים ברצף טקסטואלי כמעט אסוציאטיבי ונטול מסיכות, שאין בו שום ניסיון לעדן את התשוקות והיצרים שלהן. שטראוס הלחין את הטקסטים האלו במוזיקה סוחפת, מטלטלת, שדורשת מהזמרים יכולות על-אנושיות (בין היתר הצורך להתגבר על תזמורת גדולה, מה שלא עבד הפעם במאה אחוז). עיצוב התפקידים שעשה איתי טיראן מעולה, ומאפשר לאופרה להיות ממוקדת מאוד בדמויות ובמניעים שמפעילים אותן. במיוחד אהבתי את עיצוב דמותו של הורדוס, שעוצבה באופן שהזכיר את Doctor evil מסדרת "אוסטין פאוארס".

כל הזמרים בתפקידים הראשיים היו מצוינים: ניקול שבלייה הציגה קול חזק ויציב בתפקיד הרצחני (תרתי משמע) של סלומה; עדנה פרוחניק שיחקה ושרה בצורה מעולה את הרודיאס, אשתו התככנית של הורדוס; איתן דרורי הציג קול יפה ומטופח בתפקיד מפקד המשמר נרבות; ושבחים מיוחדים מגיעים גם לצ'רלס וורקמן (הורדוס) והבריטון דניאל סקופילד (יוחנן).

דן אטינגר הוביל את כולם, כולל התזמורת, ביד בוטחת ומדויקת, אם כי כאמור הבלאנס בין התזמורת לזמרים (במיוחד סלומה) לא תמיד עבד הפעם בצורה מושלמת. ההסתייגות היחידה שלי בהפקה – בדיוק כמו לפני שבע שנים – היתה מ"ריקוד שבעת הצעיפים": הריקוד הזה אמור להיות הרבה יותר יצרי, סקסי ומפעים, ובהפקה הזו יצא די סתמי. ועדיין- זו הפקה מרשימה ומומלצת, הן מבחינה בימתית והן מבחינת הביצוע המוזיקלי.

נ.ב. 1

הבימוי של איתי טיראן מציג תפנית מעניינת בעלילה בשניות האחרונות של האופרה. כמובן שלא אספר כאן מהו, אבל כדאי לשים לב אם אתם הולכים;

נ.ב. 2

אני מנצל את ההזדמנות כדי לשתף כאן סרטון נהדר שבו בחור צעיר וכשרוני מבצע ליפ-סינק לאריה האחרונה של סלומה בעודו חובש לראשו מטלית רצפה. לצפייה לחצו כאן.

"סלומה" מאת ריכרד שטראוס באופרה הישראלית. מנצח: דן אטינגר. במאי: איתי טיראן. במאי מחדש: גדי שכטר. בית האופרה ת"א, 8.5.2026. 

צילום: יוסי צבקר