בעיקר מוזיקה

פסטיבל "קלאסי בים האדום" באילת מעורר מדי שנה דילמה מחודשת. מצד אחד, האיכות המוזיקלית בפסטיבל היא בדרך כלל מעולה. מצד שני, כל עוד לא יוקם באילת אולם קונצרטים נורמלי הרי שחוויית ההאזנה בפסטיבל אינה מושלמת. זה נכון בעיקר לקונצרטים הסימפוניים, שמתקיימים בהאנגר מאולתר בנמל עם אקוסטיקה גרועה ומושבים לא נוחים. בקיצור, צריך תוכנית מוזיקלית ממש טובה כדי לרדת לאילת. השנה זה קורה, ובגדול.

את הפסטיבל יוביל, כתמיד, מנהלו המוזיקלי ואלרי גרגייב (Gergiev). גרגייב הוא אחד המנצחים הכריזמטיים בעולם, מהסוג שמצליח לחשמל גם את התזמורת וגם את הקהל. איתו יגיעו התזמורת והמקהלה של בית האופרה מארינסקי מסט. פטרבורג, וכן ארבעים סולנים.

גרגייב הלך השנה על תכנית גרנדיוזית ומאתגרת, שכוללת ארבע יצירות ענק קוליות. שתיים מתוכן הן אופרות, שיבוצעו בביצוע קונצרטי (ללא בימוי). את רוב היצירות האלו אף גוף אחר בארץ לא מעז לבצע, אם בגלל מורכבותן או בגלל האתגר שהן מציבות בפני המאזין. לזה מתווספת תכנית נהדרת של קונצרטים קאמריים, אותה מרכז אילן רכטמן ממוזיאון תל-אביב. במסגרת זו יבוצע מכלול שלישיות הפסנתר של בטהובן, בביצוע סולנים מובילים. הדובדבן האחרון הוא שיתופם בפסטיבל של תזמורת הבארוק "בארוקדה", מהגופים האיכותיים ביותר בארץ, ושל הפסנתרן דניל טריפונוב- זוכה תחרות רובינשטיין האחרונה.

אז מה כדאי לדעת? להלן תכנית הקונצרטים לשלושת ימי הפסטיבל, עם המלצות ואזהרות לגבי כל אחת.

————————————————————————————————————————————————–

הקטור ברליוז- "רקוויאם". מנצח: ולרי גרגייב. יום חמישי 5.1.2012 בשעה 21:30.

"רקוויאם" הוא שמה של תפילת האשכבה הקתולית, שזכתה למאות הלחנות לאורך ההסטוריה. ההלחנה של ברליוז היא בין הגרנדיוזיות והמרשימות שבהן. היא כתובה להרכב מבצעים עצום, שכולל מאות נגנים וזמרי מקהלה.

שיא הרקוויאם הוא בפרק המתאר את יום הדין, בו הוסיף ברליוז לתזמורת ארבעה הרכבים של כלי נשיפה ממתכת. הרכבים אלו מפוזרים מארבעת צידי התזמורת, ומדמים את קריאת השופר לנשמות לבוא למשפט. בנוסף להם מנגנים שמונה זוגות של טימפני (תופי דוד גדולים), הממחישים את עוצמת הדרמה. אלוהים יודע איפה כולם ייכנסו בהאנגר באילת. לא כל הפרקים ביצירה מוצלחים באותה מידה, אבל הפרקים הראשונים עוצרי נשימה וצפויים לתת את האפקט הפסטיבלי המצופה.

————————————————————————————————————————————————–

 סרגיי פרוקופייב – האופרה "מלאך האש". מנצח: ולרי גרגייב. יום שישי 6.1 בשעה 21:00.

זו הפעם השנייה שגרגייב מביא לארץ את האופרה הזו- יצירה קשה ותובענית, שלא מתאימה לכל אוזן. היא חוברה בשנת 1919, ועלילתה מתרחשת בגרמניה בתקופת האינקוויזיציה. האופרה מערבבת בין העולם העל-טבעי לבין העולם הארצי, ואחד משיאיה הוא קטע בלתי נשכח של מכשפה המעלה דמויות באוב.

"מלאך האש" היא לא יצירה כיפית בשום צורה, אבל ביצועו של גרגייב מבטיח חוויה רגשית חזקה. היא מתאימה בעיקר למיטיבי לכת בתחום האופרה, שלא מפחדים מאמנות קשה ומטלטלת.

————————————————————————————————————————————————–

 קלוד דביסי- האופרה "פליאס ומליסאנד". מנצח: ולרי גרגייב. יום שבת 7.1 בשעה 14:30.

ביצוע "פליאס ומליסאנד" באילת הוא עוד צעד נועז- ומבורך- של גרגייב. "פליאס ומליסאנד" היא אופרה ארוכה ומפותלת, ואין בה אף אריה או קטע מקהלה "זכיר" שאפשר לזמזם בדרך הביתה. ובכל זאת, זוהי אחת האופרות האהובות עלי ביותר. זו יצירת מופת מעודנת ומתוחכמת, מלאת מתח סמוי שזורם מתחת לפני השטח. באופרה הישראלית היא לא בוצעה מעולם, וטוב שיש את גרגייב להביא אותה לארץ.

"פליאס ומליסאנד" אינה קשה כמו "מלאך האש", אך היא דורשת ריכוז והיכרות עם הסגנון הערפילי של דביסי. לאוהבי אופרה זו יצירה שאסור להחמיץ.

————————————————————————————————————————————————–

 בטהובן – סימפוניה מס' 9. מנצח: ואלרי גרגייב. שבת 7.1 בשעה 20:30.

אחרי אתגרים כמו "מלאך האש" או "פליאס ומליסאנד" מגיעה לקהל גם קצת מוזיקה מוכרת ואהובה. למשבצת הזו נכנסת הסימפוניה התשיעית של בטהובן, שמהווה מגנט לקהל בכל זמן ובכל מקום בו היא מבוצעת. היצירה הזו לא צריכה המלצות, בעיקר כשעל דוכן המנצחים עומד ואלרי גרגייב.

————————————————————————————————————————————————–

המלצות לגבי התכנית הסימפונית: 

אם אתם מעדיפים להימנע מאתגרים- לכו על הרקוויאם של ברליוז (יום חמישי) והתשיעית של בטהובן (מוצ"ש). את יתר הזמן אפשר לבלות בים או עם התכניות הקאמריות. אם אתם אוהבי אופרה מיטיבי לכת – אל תחמיצו את ההזדמנות הנדירה לשמוע כאן את "פליאס ומליסאנד". אם אתם אוהבי אופרה הארד-קור ולא מפחדים מיצירות קשות- נסו גם את "מלאך האש".

————————————————————————————————————————————————–

התכנית הקאמרית

 בנוסף לקונצרטים הקוליים הגדולים יקיים הפסטיבל סידרה קאמרית יפה, אותה יוביל אילן רכטמן- המנהל המוזיקלי של מוזיאון תל-אביב. סידרה זו תארח שישה מוזיקאים יפאנים מובילים, שינגנו יחד עם מוזיקאים ישראלים מוכרים.

במהלך הסידרה יבוצעו כל שלישיות הפסנתר של בטהובן, בארבעה קונצרטים שונים שיבוצעו במלון "המלך שלמה" של ישרוטל באילת. עוד יבוצע בסידרה קונצרט שיכלול יצירות פופולאריות מאת ויואלדי (כולל המחזור "ארבע העונות").

אקסטרות קאמריות

בנוסף לתכנית הקאמרית  יתקיימו בפסטיבל שלושה מופעים מיוחדים ומשמחי לב. הראשון הוא ביצוע של אופרת הבארוק הקומית "המשרתת הגבירה" מאת פרגולזי (Pergolesi), בביצוע הרכב הבארוק הישראלי המצוין "בארוקדה". הרכב זה הוא מהאיכותיים והיצירתיים בארץ, ושיתופו בפסטיבל לראשונה הוא חדשות מצוינות. המופע המיוחד השני הוא מופע מחול, בו תבוצע היצירה "עונות השנה" של צ'ייקובסקי בביצוע פסנתר ובהשתתפות ארבעה רקדנים. השלישי הוא רסיטל של הפסנתרן המקסים דניל טריפונוב, זוכה תחרות רובינשטיין, שינגן יצירות של ליסט, שופן ודביסי.

————————————————————————————————————————————————–

לסיכום:

משהו טוב קרה השנה בקבלת ההחלטות של הנהלת פסטיבל "קלאסי בים האדום". זה בא לידי ביטוי גם בבחירות הרפרטואר הנועזות, גם בבחירת תכנית קאמרית נהדרת, וגם בשילובו של אנסמבל "בארוקדה" בתכנית. מומלץ בהחלט, כל עוד באים ברוח ספורטיבית מול התנאים האקוסטיים בהאנגר בנמל אילת.

פסטיבל "קלאסי בים האדום" 2012. ימים חמישי עד שבת, 5-7 בינואר. הקונצרטים הסימפוניים יתקיימו בהאנגר 6, נמל אילת (מחיר כרטיס לקונצרטים הסימפוניים: 480 – 180 שקלים). הקונצרטים הקאמריים יתקיימו באולמות של מלונות נבחרים באילת (מחיר כרטיס לקונצרטים הקאמריים: 120 – 80 שקלים).

אתר הפסטיבל: www.redsea-classic.co.il

פורסם ב"גלובס", 4.12.2011

ב- 17 בדצמבר ייפתח פסטיבל יום ההולדת ה- 75 של התזמורת הפילהרמונית,  שזוכה כעת לפרסומים רבים בתקשורת. הפסטיבל יכלול עשרה קונצרטים, ויימשך עד ה- 31 בדצמבר.

לאורך השנים היו לפילהרמונית שתי נקודות חוזק: אחת, רמת נגינה ללא תחרות, ושנייה, הבאת מוזיקאים אורחים מהצמרת העולמית. בפסטיבל ה- 75 אפשר יהיה לשמוע כמה מגדולי העולם האלו במנה מרוכזת של שבועיים, גם ברסיטלים וגם בקונצרטים סימפוניים.

השנה ייערך הפסטיבל בהאנגר 11 בנמל ת"א, עקב שיפוץ היכל התרבות. לעובדה הזו יש שתי מגבלות: ראשית, האקוסטיקה בהאנגר נופלת מהותית מזו של אולם קונצרטים "רגיל". שנית, התזמורת נמנעת הפעם מביצוע יצירות סימפוניות גדולות (מהלר, ברוקנר ודומיהם) ומתמקדת ביצירות הדורשות תזמורת קטנה יחסית (במיוחד יצירות סימפוניות של בטהובן). נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון היא שהפסטיבל נוטה במובהק לרפרטואר שמרני ומוכר לעייפה, ונשען על מבצעים גדולים ולא על יצירות מאתגרות. אוהבי מוזיקה "כבדים" וחובבי אתגרים ימצאו פה כר נרחב לביקורת, אבל נראה לי שלא הם היו בראשם של מארגני הפסטיבל: הרעיון הוא לפנות דווקא לקהל רחב ככל האפשר, ולא לאתגר אף אחד מבחינת רפרטואר.

אז במה לבחור? להלן רשימת הקונצרטים עם המלצות והסתייגויות, שמבוססות כמובן על טעם אישי.

1. שלומי שבן והפילהרמונית – ערב אחד ביחד 

אם הייתי צריך לבחור רק מופע אחד בפסטיבל- זה היה הקונצרט. בעיני, שלומי שבן הוא אחד המוזיקאים הגדולים של הדור הצעיר בישראל. יש לו רגישות נפלאה לטקסט, הומור מתוחכם, וכריזמה בימתית יוצאת דופן. שבן היה בעברו פסנתרן קלאסי מצוין, והרקע הזה מאפשר לו ללוות את עצמו בנגינה באיכות מקצועית. לא דבר מובן מאליו כלל לזמרי רוק.

הקונצרט יכלול מכל טוב. יהיו שם ביצועים סימפוניים מיוחדים לשיריו של שבן עצמו; שירים של סשה ארגוב, בוב דילן וליאונרד כהן; וגם, לראשונה מזה שנים, יצירות קלאסיות בביצועו של שבן על הפסנתר. רק בשביל זה הייתי בא. על הקונצרט ינצח אילן וולקוב, מנצח ישראלי צעיר ומוצלח, שכבר ניצח על הפילהרמונית בעבר בקונצרטים קלאסיים "אמיתיים".  עוד תשתתף במופע מקהלת "העפרוני".

למה ללכת:

כדי לשמוע את שלומי שבן חוזר אל השורשים הקלאסיים שלו, וגם כדי לשמוע את הפילהרמונית מתחברת אל הצד הרוקיסטי שלה.

מתי וכמה:

לקונצרט ב- 20.12 אזלו הכרטיסים. לאור הביקוש התווסף מופע ב- 9 בינואר 2012. מחיר: 300 – 170 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

2. מאריי פרהיה ברסיטל

לדעתי, הרסיטל של מאריי פרהיה (Perahia) הוא השני בקטיגוריית ה"מאסט". זה נכון בעיקר לאוהבי מוזיקה רציניים, שפחות מתעניינים ב"שואו" ויותר בדבר עצמו. פרהיה הוא פסנתרן-על, שמניירות בימתיות הן ממנו והלאה. הוא מוזיקאי מעמיק ומלא השראה, ויש לו הבנה סגנונית רחבה שמאפשרת לו לשכנע גם במוזיקה של באך וגם במוזיקה של שופן. הרסיטל הקודם שלו בתל-אביב היה מפגן מדהים של יופי ופיוט, ויש לקוות שכך יהיה גם הפעם.

הקונצרט משתרע על פני שלוש תקופות בתולדות המוזיקה, וכולל יצירות נהדרות מאת באך (הסוויטה הצרפתית מס' 5), בטהובן (סונטה מס' 27), ברהמס (4 קטעים לפסנתר אופ' 119), שומאן ("תמונות ילדות") ושופן (פרלוד, מזורקה וסקרצו מס' 3).

למה ללכת:

כדי לשמוע את הפסנתרן מס' 1 בעולם מנגן רפרטואר יפהפה.

מתי וכמה:

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011 בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 400 – 150 שקלים.

—————————————————————————————————

3. קורט וקן מאזור- אב ובנו

זהו הקונצרט המסיים של הפסטיבל, שיקבל את פניה של שנת 2012 (הוא מתקיים ב- 31 בדצמבר). במרכז התכנית עומד מגנט הקהל של כל הזמנים- הסימפוניה התשיעית של בטהובן, עם סולנים ומקהלה.

השוס הגדול בקונצרט הוא המנצח הגרמני קורט מאזור (85), האהוב מאד על הקהל הישראלי. מאזור הוא מנצח סמכותי וכריזמטי, שממשיך להופיע למרות שלל בעיות רפואיות מהן הוא סובל. על חלק מהקונצרט ינצח בנו קן, שעובד בעיקר בארה"ב וזוכה לקריירה הרבה פחות מבריקה מזו של אביו. כדאי לשים לב גם לסולנים, ביניהם זמרים נפלאים כמו הסופרן רות ציזק, האלטית בירגיט רמרט (Remmert) והבאס קורט רידל (Rydl), שרק הוא לבדו משדרג כל מופע.

למה ללכת:

בגלל התשיעית, בגלל מאזור האב ובגלל הסולנים. לא להחמיץ.

מתי וכמה:

שבת 31 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————

4. ואלרי גרגייב מנצח

זהו הקונצרט הפותח של הפסטיבל, והוא נכנס לקטגוריית המומלצים בעיקר בזכות המנצח. הרפטואר דווקא שגרתי למדי: הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן עם הסולן יפים (Yefim) ברונפמן; הקונצ'רטו השחוק לכינור מס' 1 של מקס ברוך (Bruch), עם הכנר גיל שחם; וסימפוניה מס' 3 של בטהובן, שגם היא בוצעה בפילהרמונית אינספור פעמים.

אז למה ללכת בכל זאת? בגלל המנצח. ואלרי גרגייב (Gergiev) הוא מנוע טורבו מלא כריזמה, שמצליח להלהיב גם את התזמורת וגם את הקהל. בדרך כלל הוא מעדיף לנצח עם מקלון דמוי קיסם שיניים במקום שרביט ניצוח- לדבריו, כדי שהתזמורת תהיה דרוכה כל הזמן. נשמע מוזר, אבל זה עובד.

למה ללכת:

למי שאין כוח לנסוע עד אילת כדי לשמוע את גרגייב בפסטיבל "קלאסי בים האדום" בינואר הקרוב- הפסטיבל בפילהרמונית מאפשר לקבל אותו קל"ב.

מתי וכמה:

שבת 17 דצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

—————————————————————————————–

5. ג'נאנדראה נוזדה והאוצ'ן ז'אנג

זוהי עוד דוגמא לקונצרט עם רפרטואר שחוק אבל מבצעים שווים. האטרקציה המרכזית בו הוא הפסנתרן האוצ'ן ז'אנג (Haochen Zhang), סיני בן 21 שזכה לפני שנתיים בתחרות ואן-קלייבורן היוקרתית. ז'אנג יחליף את הסולנית יוג'ה וואנג (Yuja Wang), שביטלה את הופעתה.

ז'אנג, יליד שנגחאי, נחשב לאחד מילדי הפלא הסיניים שכובשים את העולם והביקורות עליו יוצאות מגידרן. הוא ינגן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5 של בטהובן ("הקיסר"), להיט בטוח שתמיד כיף לשמוע. על הקונצרט ינצח האיטלקי המצוין ג'אנאנדריאה נוזדה (Noseda), שמוכר היטב גם מהופעות קודמות עם הפילהרמונית. בחלק השני של הקונצרט ינצח נוזדה על סימפוניה מס' 7 של בטהובן, עוד הימור בטוח (ושחוק) שפונה למכנה המשותף הרחב.

למה ללכת:

כדי לראות את הפסנתרן המטאור האוצ'ן ז'אנג בהופעת בכורה בארץ.

מתי וכמה:

27 בדצמבר בשעה 20:30. 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

6. זובין מהטה מנצח

זובין מהטה נמצא השנה בשנת שבתון מתפקידו כמנהל מוזיקלי של הפילהרמונית, כך שהגעתו לנצח על התזמורת תהיה אירוע יוצא דופן העונה. מהטה ינצח על שני קונצרטים במסגרת הפסטיבל. הראשון, ב- 24 בדצמבר, נראה על פניו כבעל פוטנציאל גדול להלהיב. הקונצרט מארח שלושה סולנים מצוינים- הכנר ודים רפין (Repin), הכנר יוליאן רחלין, ולסיום- הפסנתרן יבגני קיסין, שינגן את הקונצ'רטו האהוב לפסנתר מס' 1 מאת שופן.

למה ללכת:

שלושה סולנים מעולים, והזדמנות לראות את זובין מהטה אחרי היעדרות ארוכה.

מתי וכמה:

שבת 24 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס 530 – 220 שקלים.

—————————————————————————————–

7. גאלה עם מהטה

בניגוד לקודמו, דווקא קונצרט הגאלה בניצוחו של זובין מהטה מעורר פחות התלהבות. במרכז הקונצרט עומדת הסימפוניה מס' 5 של בטהובן- אולי היצירה השחוקה ביותר בהיסטוריה של המוזיקה, וממש לא בוער לשמוע אותה בפעם האלף. בדיוק אותם דברים נכונים לקונצ'רטו לכינור של בטהובן, שיבוצע ע"י פנחס צוקרמן- גם הוא לא בדיוק סולן חדש ומסעיר. הדבר היחיד שמושך בקונצרט הוא הפסנתרן הסולן דניל טריפונוב, זוכה תחרות רובינשטיין האחרונה, שינגן את ה"רפסודיה על נושאים מאת פגניני" מאת רחמנינוב.

למה ללכת:

כדי לשמוע את טריפונוב המקסים. את כל היתר כבר שמענו יותר מדי פעמים בפילהרמונית.

מתי וכמה:

יום שני 26 בדצמבר בשעה 19:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

8. רסיטל לפסנתר של יבגני קיסין

הפסנתרן הרוסי-יהודי יבגני קיסין התחיל את דרכו כילד פלא, שכבר בגיל עשר הופיע כסולן עם תזמורת. כשגדל הפך לפסנתרן מבוקש ורציני, המתמחה בעיקר במוזיקה של התקופה הרומנטית (המאה ה- 19). סימן ההיכר של קיסין היתה בעבר התספורת שלו, מעין ליפה גבוהה ומקורזלת. בשנים האחרונות התספורת התכווצה למימדים נורמליים, ונשאר בעיקר פסנתרן מעניין ויצירתי שהיום הוא כבר בן 41.

תכנית הרסיטל תכלול יצירות של בטהובן ("סונטת אור הירח"), ברבר (סונטה) ושופן (נוקטורן והסונטה מס' 3). שופן הוא אחד המלחינים שקיסין מזוהה איתו ביותר, כך שבטוח יהיה מעניין.

למה ללכת:

הקלטות של קיסין מהשנה האחרונה מציגות פסנתרן יצירתי ונועז, שמוציא מהתווים הרבה רגעים לא צפויים.

מתי וכמה:

יום רביעי 21 בדצמבר 2011, בשעה 20:30. מחיר: 150-400 שקלים.

————————————————————————————————————————————————-

9. רסיטל פסנתר עם יפים ברונפמן

זהו הרסיטל הפחות מלהיב בעיני מבין השלושה בפסטיבל. יפים ברונפמן (Yefim Bronfman) מופיע בארץ בקביעות ולא מהווה אטרקציה כמו היתר, וגם הרפרטואר פחות אטרקטיבי. עניין של טעם. התכנית כוללת יצירות של בטהובן (32 וריאציות ב-דו מינור), ברהמס (סונטה ב-פה מינור אופוס 5) ופרוקופייב (סונטה מס' 8).

מתי וכמה:

יום שני, 19 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר: 400 – 150 שקלים.

————————————————————————————————————————————————–

10. כריסטוף פון דוהנני מנצח

גם זהו קונצרט שלא הייתי מתאבד עליו. כריסטוף פון דוהנני (Dohnanyi) הגרמני הוא מנצח מהוגן ושיטתי, בהחלט לא מהזן המלהיב. גם התכנית לא מעניינת- הסימפוניה מס' 6 ("הפסטורלית") של בטהובן, שלפילהרמונית יש נטייה לבצע בצורה משעממת במיוחד, וקונצ'רטו מס' 2 השחוק של ברהמס, עם הפסנתרן יפים ברונפמן כסולן. לא שום דבר שלא שמענו בעבר. למרות ההערכה לדוהנני, קשה לי להמליץ על הערב הזה.

מתי וכמה:

יום חמישי 22 בדצמבר בשעה 20:30. מחיר כרטיס: 530 – 220 שקלים.

————————————————————–

פסטיבל  75 שנים לפילהרמונית. אתר התזמורת: http://www.ipo.co.il

פורסם ב"גלובס", 21.11.2011

בשורות עצובות: גוסטבו דודאמל הודיע על ביטול ביקורו בארץ עם הפילהרמונית, שתוכנן לשבוע הבא. ביטול הביקור, שהיה אמור להיות אחד משיאי העונה של התזמורת, נומק ב"סיבות אישיות". יואל לוי יחליף אותו בכל סדרות הקונצרטים. לוי הוא מוזיקאי מצוין, אבל בכל הנוגע לכריזמה בימתית הוא מהווה תחליף חיוור מאוד לדבר האמיתי.

הסיבות לביטול לא פורטו. יש להניח שהן קשורות למחויבויות הרבות שיש לדודאמל בארה"ב ואירופה, או אולי ללידת בנו הבכור, מרטין, לפני מספר חודשים. מבחינת הקהל הישראלי הביטול מצער מאוד, אבל האמת היא שדודאמל עושה בשכל: שני האולמות שהפילהרמונית מנגנת בהם כיום ("סמולארש" באוניברסיטת ת"א והאנגר 11 בנמל תל-אביב) סובלים מאקוסטיקה גרועה, שספק אם אפילו הכריזמה הדודאמלית היתה מצליחה לחדור.

עונת הקונצרטים 2011 – 2012 נפתחת בימים אלו ברוב התזמורות. למי שעוד לא עשה מנוי ומתלבט במי לבחור, מצורפת מפת התזמורות הקאמריות והגופים הקאמריים המרכזיים שמתחרים על הכיס של אוהבי המוזיקה. הסקירה מתייחסת בעיקר לאיזור המרכז, בו נעשית עיקר הפעילות המוזיקלית בארץ. רשימה שנייה ואחרונה בסדרה (הראשונה התייחסה לתזמורות הסימפוניות).

—————————————————————————————————————————————————

1. הקאמרטה ירושלים

הקאמרטה ירושלים מתאפיינת בנגינה אחידה ומגובשת, שהושגה בעבודה קשה של מנהלה המוזיקלי אבנר בירון. המחיר העיקרי שמשלמת התזמורת על ההקפדה הזו הוא היעדר מסוים של קלילות וגמישות, שלעיתים משפיע גם על החוויה הכללית. מצד שני, רמתה הגבוהה של הקאמרטה מאפשרת לה לארח בהצלחה סולנים בינלאומיים מצוינים.

שמות גדולים:

בין הסולנים בולט נגן הבסון המצוין מור בירון, שמשמש כנגן בסון בפילהרמונית של ברלין. מור הוא בנו של אבנר בירון, מנהלה המוזיקלי של הקאמרטה, ובמקרה זה הקשר המשפחתי עושה לציבור רק טוב. עוד סולן מוכר הוא הפסנתרן האמריקאי רוברט לוין, שמוכר בזכות פרשנות רדיקלית- ולטעמי מעצבנת למדי- ליצירות של מוצרט.

רפרטואר:

בתכנית התזמורת השנה שתי סדרות עיקריות – סדרת "כלים וקולות" המתמקדת ברפרטואר ווקאלי עם מקהלות וסולנים, וסדרת "כלים ועוד" הכוללת סולנים מובילים. בנוסף להן תתקיים סדרה משולבת, המגוונת בין הקונצרטים של שתי הסדרות. כן תקיים התזמורת, זו השנה השנייה, סדרה לילדים בשם "מוזיקה מדור לדור".

בין היצירות השנה זוהרים כמה אתגרים גדולים משיאי ספרות המוזיקה: האופרה "כך עושות כולן" של מוצרט, "מתיאוס פסיון" של באך, "מעשה בחייל" של סטרווינסקי ועוד.

המלצה אישית- לא להחמיץ את התכנית המרתקת בחודש מאי 2012, שתציג מוזיקה של יהודי ספרד וצרפת. בין היתר יבוצע בה "קנטיקום הבראיקום" ("מזמור עברי"), מאת לואי סלאדאן (Saladin). זו יצירה מקסימה מהמאה ה- 17, שהולחנה לפיוטים בעברית לטקס ברית מילה. הביצוע יהיה בידי האנסמבל הקולי החדש.

מחירים:

מנוי ל-6 קונצרטים – 820 שקלים; מנוי ל-12 קונצרטים – 1320 שקלים; מנוי פתוח (על בסיס מקום פנוי) לצעירים עד גיל 35 – 300 שקלים; מנוי לסדרה לכל המשפחה – 250 – 300 שקלים.

שורה תחתונה:

תזמורת קאמרית עם איכות מוזיקלית גבוהה, אורחים ברמה גבוהה ורפרטואר מעניין. בחירה ראשונה למי שרוצה ללכת על בטוח.

אתר: http://www.jcamerata.com

 ————————————————————————————————————————————————–

2. אנסמבל סולני תל-אביב

"אנסמבל סולני תל-אביב" חוגג העונה עשור לקיומו. האנסמבל מורכב מטובי הנגנים של הדור הצעיר בישראל, רובם בשנות העשרים והשלושים לחייהם. נגינת ההרכב מאופיינת בדרך כלל בהרבה אנרגיה צעירה ושמחת נגינה, וגם הרפרטואר נועז יותר מזה של התזמורות ה"ממוסדות".

בשנים האחרונות חווה ההרכב מספר משברים, וההילה המטאורית של שנותיו הראשונות קצת הועמה. עם זאת, זהו עדיין ההרכב הגמיש והמבריק ביותר בישראל, ומתארחים בו דרך קבע סולנים מעולים.

האנסמבל מבצע לאורך העונה חמש תכניות בלבד. סדרות המנויים יתקיימו באודיטוריום "שטריקר" המשופץ בתל-אביב, בחיפה, ולראשונה גם בכפר-שמריהו.

שמות גדולים:

העונה יופיעו עם האנסמבל דואו הפסנתרנים המצוין גיל גרבורג וסיוון סילבר, הכנר חגי שחם, הפסנתרן דוד גריילסאמר, הקלרניתן חן הלוי, יוני רכטר, הצ'לן צבי פלסר (Plesser) ועוד.

רפרטואר:

העונה בולטת מגמה חדשה של ההרכב לשלב בקונצרטים שלו גם מרכיב קולי. התכנית הווקאלית הראשונה מוגשת בימים אלו ממש, בשיתוף "אנסמבל זמרי מורן" המצוין. השנייה היא האופרה "המלך הרועה" של מוצרט בבימוי מלא, בשיתוף להקת מחול וזמרי הסטודיו של האופרה הישראלית.

בין היצירות הכליות בולטות השנה "מטמורפוזות" של ריכרד שטראוס, הסרנאדה של צ'ייקובסקי ועוד. לצידן ינוגנו יצירות קלאסיות מאת מוצרט, היידן ואחרים.

שיא העונה יהיה בקונצרט גאלה חגיגי לציון חגיגות העשור, שיתקיים ב- 29 בדצמבר באולם "נגה" ביפו. בין יתר האטרקציות, יתארחו בקונצרט טובי הסולנים הישראליים שהופיעו עם האנסמבל במשך כל שנות קיומו.

מחירים:

בתל אביב עולה מנוי חדש לחמישה קונצרטים 550 שקלים (עם הנחות לזכאים). בחיפה ובכפר שמריהו עולה מנוי 380 שקלים (ל- 4 קונצרטים בלבד).

שורה תחתונה:

הרכב צעיר ומבריק, שאמנם איבד מעט מזוהרו הראשוני אבל עדיין מציע איכות מוזיקלית גבוהה ואנרגית נעורים נלהבת.

אתר: http://www.soloists.co.il

—————————————————————————————————————————————————

3. התזמורת הקאמרית הישראלית

בשנה שעברה מונה המנצח האוסטרי רוברטו פטרנוסטרו (Paternostro) לתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. המינוי הזה היה מתנה גדולה עבור התזמורת. פטרנוסטרו הוא מנצח מצוין שיודע לעבוד, והתוצאות כבר ניכרות בשטח. בעונה הקרובה ינצח פטרנוסטרו על התזמורת במגוון קונצרטים, ובנוסף לו יתארחו מנצחים וסולנים מעניינים אחרים.

שמות גדולים:

בין המוזיקאים הבולטים העונה ניתן למנות את המנצח רוברטו פטרנוסטרו, החצוצרן ריינהולד פרידריך, המנצח מרטין האסלבוק (מומחה עולמי למוזיקת בארוק), הכנר סרגיי אוסטרובסקי והצ'לן עמית פלד.

רפרטואר:

סדרת הקונצרטים ה"רגילה" של הקאמרית בנויה בצורה נהדרת: רוב הקונצרטים מציגים יצירה גדולה מלב הרפרטואר, ולצידה יצירות יפהפיות בקנה מידה קטן יותר. בין היתר יבוצעו העונה בקאמרית ה"רקוויאם" של מוצרט, שירים של שוברט בתזמורת רגר, "מטמורפוזות" של ריכרד שטראוס, הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן ועוד.

בנוסף תבצע התזמורת לאורך העונה קונצרטים פופולאריים יותר, שתכניתם פחות קלאסית ומכופתרת. בסידרה זו יתארחו מוזיקאים כמו יוני רכטר, הסקסופוניסט ניצן עין-הבר ולהקת "פיטנגו" המצוינת המתמחה במוזיקת טנגו. עוד בסידרה יבוצע ערב ספרדי, בו ינוגן בין היתר "קונצ'רטו ד'ארנחואז" האהוב לגיטרה מאת חואקין רודריגו.

כתמיד, תבוצע גם השנה בקאמרית סידרה לכל המשפחה (כלומר לילדים). מניסיון העבר זו סידרה מהנה ולא מתחנפת, שמתאימה מאד למי שרוצה לחשוף את ילדיו למוזיקה קלאסית.

טווח מחירים:

למנוי חדש: 3 קונצרטים- 384 שקלים, 10 קונצרטים- 1280 שקלים. הנחות למקדימים להירשם (עד 15 בנובמבר), מנויים ותיקים, סטודנטים ותלמידים.

שורה תחתונה:

מינוי של רוברטו פטרנוסטרו לתפקיד מנהל מוזיקלי הזניק את האטרקטיביות של התזמורת הקאמרית הישראלית, והפך אותה לאופציה ראויה לבדיקה. למי שפחות אוהב קונצרטים קלאסיים רגילים כדאי לבדוק את האופציות ה"קלות" יותר, דוגמת הקונצרטים עם נגני הג'אז או עם יוני רכטר.

אתר התזמורת: www.ico.co.il

—————————————————————————————————————————————————

4. תזמורת נתניה – הקאמרית הקיבוצית

השידוך בין העיר נתניה לבין תזמורת הקיבוצים נולד מהכרח כלכלי, אבל יש לו דווקא פירות חיוביים: התזמורת גייסה בשנים האחרונות נגנים מצוינים, והצליחה להכניס אווירה של התחדשות ורעננות.

העונה ממשיכה התזמורת לפעול לפי שני הקווים המנחים שלה. הראשון- שילוב של סגנונות מוזיקליים שונים, בעיקר מוזיקה אתנית. זו נישה ייחודית לתזמורת, ובזכותה אפשר לשמוע כאן מוזיקה מרחבי העולם בצורה שיטתית. השני- ביצוע הקונצרטים בתשעה אולמות בכל רחבי הארץ, כולל כאלו שאף תזמורת אחרת לא מגיעה אליהם.

שמות גדולים:

החצוצרן הגרמני פרידריך ריינהולד, אמן הכלייזמר גיורא פיידמן, וגם הסופר אתגר קרת. קרת ישתתף בקונצרט יוצא דופן: הוא יקריא מבחר מסיפוריו הקצרים, שאחריהם יבוצעו יצירות מוזיקלית שנבחרו בהשראתם.

רפרטואר:

מבחינת גיוון רפרטוארי ויצירתיות- תזמורת נתניה היא בין התזמורות המעניינות בשטח. בין התכניות בולטים קונצרט של מוזיקה ספרדית עם המנצח סלבדור ברוטונס; קונצרט מוזיקה יהודית עם גיורא פיידמן; מפגש תרבויות שיפגיש נגנית לאוטה סינית עם נגן מנדולינה ישראלי (אבי אביטל המצוין); מפגש בין מנהלה המוזיקלי של התזמורת, ירון גוטפריד, לבין אביו דני, מותיקי הג'אז בישראל; הלחנות הרקוויאם של מוצרט ושל סליירי, זו לצד זו, באותו ערב; ועוד ועוד.

לגיל הצעיר מציעה התזמורת את סדרת הקונצרטים "צלילים צעירים", המותאמת לילדים ולכל המשפחה.

מחיר:

מנוי לסדרה בת"א (7 קונצרטים) – 735 שקלים. למנויים בפריפריה-  610 שקלים. הנחות למחדשי מנוי ולזכאים.

שורה תחתונה:

תזמורת "נתניה – הקאמרית הקיבוצית" מציעה מגוון מסקרן של תכניות, בעיקר בזכות שילוב בין קלאסי לבין ג'אז ומוזיקה אתנית. היא מתאימה גם לתושבי פריפריה שאין להם כוח או יכולת להגיע עד לערים הגדולות כדי לשמוע קונצרט. מה שכן, התזמורת צריכה בדחיפות להחליף את השם המסורבל שלה.

אתר התזמורת: www.nko.co.il

 ————————————————————————————————————————————————–

5. בארוקדה 

ה"בארוקדה" היא בעיני הגוף המוזיקלי המסקרן ביותר שפועל היום בישראל. זוהי תזמורת בארוק קטנה ומצוינת, שחבריה מנגנים בכלי תקופה. העונה הנוכחית היא החמישית של ההרכב, והיא כוללת חמש תכניות מעוררות ציפייה.

שמות גדולים:

כנרת הבארוק הנפלאה קתי דברצני (Debretzeni), הכנר והמנצח הצרפתי פטריק כהן-אקנין (Akenine) והמנצח האנגלי פיליפ פיקט (Pickett)- מותיקי הזרם ה"אותנטי" לביצוע מוזיקה מוקדמת.

רפרטואר:

בכל קונצרט יש ממתק אחר. קתי דברצני תנצח מהכינור על "ארבע העונות" של ויואלדי, פטריק כהן-אקנין (Akenine) ינצח על ה"מגניפיקט" של באך עם רביעיית סולנים, זמרת הסופרן ולריה מינאקו תשיר שירים מהרנסאנס והבארוק הספרדי, פיליפ פיקט ינצח על אופרת הבארוק "אסיס וגלתיאה" מאת הנדל עם שני סולנים ועוד.

מחירים:

מנוי ל- 4 קונצרטים בסדרה הארצית (ת"א, חיפה, כפר שמריהו): 400 שקלים. מנוי לסדרה ב"חאן" בירושלים (5 קונצרטים): 450 שקלים.

שורה תחתונה:

תזמורת בארוק קטנה ומקסימה, שכדאי מאד להכיר. בעונות הקודמות סיפקה ה"בארוקדה" הרבה רגעים מוזיקליים נפלאים, ולפי התכנית נראה שגם השנה יהיה המצב דומה. מתאים במיוחד לאוהבי מוזיקה מוקדמת או למי שמאס ברפרטואר השחוק של התזמורות הממוסדות.

אתר התזמורת: http://www.barrocade.co.il/

—————————————————————————————————————————————————

תזמורות וגופים קאמריים מומלצים נוספים

____________________________________________________________________________________________

תזמורת הבארוק ירושלים:

תזמורת הבארוק הותיקה בארץ, שחבריה מנגנים בכלי תקופה ובפרשנות תקופתית.

אתר: http://www.jbo.co.il

—————————————————————————————————————————————————

המרכז למוזיקה קאמרית "שטריקר" בת"א:

אופציה מומלצת לאוהבי מוזיקה אניני טעם, בזכות סולנים והרכבים קאמריים מצוינים. המרכז צפוי לחזור השנה למשכנו המשופץ ברחוב שטריקר, לאחר גלות ארוכה במרכז עינב.

אתר: http://icm.org.il

—————————————————————————————————————————————————

עונת הקונצרטים של מוזיאון ת"א:

מוזיאון ת"א מציע סדרות קונצרטים מצוינות, חלקן עם סולנים נוצצים מחו"ל. הסדרה הקאמרית של המוזיאון מעניינת במיוחד: בין ביצועי היצירות מוקרנים סרטונים קצרים על הסולנים, ולאחר הקונצרטים הקהל מוזמן לשוחח עם האמנים. בעיני זה רעיון נהדר, ששובר את הקרח של הקונצרט הפורמלי.

אתר: http://www.tamuseum.com/he/concert-series

—————————————————————————————————————————————————

סולני באך הישראלים:

קבוצת נגנים וזמרים מעולה, בניצוחו של שרון רוזנר. הקבוצה מתמחה בביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק, במיוחד מאת באך. הביצועים נעשים בכלי תקופה ובפרשנות נאמנה למקור, והסולנים הם מהטובים בארץ.

אתר: http://bachsoloists.org/concerts

____________________________________________________________________________________________

פורסם ב"גלובס",  30.10.2011

לקונצרטי פתיחת העונה של הפילהרמונית יש השנה משמעות מיוחדת: זו הפעם הראשונה בה מתקיימים הקונצרטים באולם סמולארש (Smolarz) באוניברסיטת ת"א, בו תנגן התזמורת עד סיום השיפוץ של היכל התרבות. באופן טבעי, השאלה המרכזית היא לגבי חווית הבילוי וההאזנה באולם הזמני. התשובה מורכבת: מצד אחד, אולם סמולארש הרבה יותר חדש ונעים מהיכל התרבות המתפורר. מצד שני, איכות ההאזנה בו היתה ונשארה בעייתית.

האקוסטיקה הגרועה של אולם סמולארש אינה בגדר חידוש מסעיר. גם בעבר בוצעו בו קונצרטים, וכבר אז ניתן היה להתרשם שהוא סובל מאקוסטיקה יבשה שאינה מחמיאה לצליל התזמורתי. הפילהרמונית הבטיחה לטפל בבעיה בעזרת מומחה האקוסטיקה שלה, שמייעץ גם בעניין היכל התרבות. כפי שזה נראה, פעילותו העיקרית היתה התקנת לוחות אקוסטיים שחורים בקירות האולם, שתפקידם מן הסתם לשפר את החזרת הצליל. למרבה הצער, זה לא הספיק.

דגמנו את הסאונד משני מקומות שונים. בחלק הראשון של הקונצרט ישבנו ביציע, ובשני- באולם למטה. אז ככה: ביציע חווית ההאזנה מאכזבת. הצליל התזמורתי נשמע מרוחק, לא מהדהד ולא מספיק נוכח. באולם למטה המצב טוב יותר, אבל עדיין לא מספיק כדי ליצור חוויה חושית חזקה. כוחה של הפילהרמונית הוא בצליל חם ועוטף, בעיקר של כלי המיתר שלה; הסאונד היבש של אולם סמולארש גורם לחום הזה ללכת לאיבוד. בהתחשב בעובדה שעל הקונצרט ניצח המנצח המצוין כריסטוף פון דוהנני (Dohnanyi), נראה שהבעיה אינה באיכות הביצוע אלא בעיקר במרכיב האקוסטי.

הערב נפתח ביצירה קצרה בשם "קון בריו" של יורג וידמן, מלחין גרמני בן 38. לפי התכנייה היצירה אמורה לכלול "קריצה ידענית" לסימפוניות של בטהובן, אבל היא הזכירה לי יותר קריצה לא מוצלחת למוזיקה של הפינק פלויד (בעיקר מוטיבים מהאלבום Atom Heart Mother). יש בה שימוש בטימפני בכל מיני צורות, וגם אפקטים של רוח, אבל חומר מוזיקלי מעניין- לא. בקיצור, סתם.

שיאו הברור של הקונצרט היה עם הקונצ'רטו השחוק של מנדלסון, בביצוע מופלא של הכנרת אראבלה שטיינבאכר (Steinbacher). הכנרת הגרמנית-יפנית הציגה נגינה נהדרת, עם צליל יפה ופרשנות שהיתה מלאת עניין וחסרת כל מנייריזם. היא הרשימה במיוחד ברגעים השקטים, עם נגינת "פיאנו" יפהפייה. מה שטיפה חסר לי אצלה הוא הומור בפרק השלישי, אבל מבחינה מוזיקלית זה היה ביצוע מצוין. אשמח לראות אותה פה שוב.

מה שכן, הקונצ'רטו של מנדלסון חשף בעיה חמורה נוספת באולם: בזמן נגינת הקדנצה (קטע נגינה סולני ללא ליווי) ניתן היה לשמוע את נהמת המזגן ברקע, קבועה וטורדנית. כשהתזמורת נכנסה הרחש הזה נבלע והכול חזר לתיקונו, אבל ברגעי השקט הסולניים קשה היה להתרכז במוזיקה על רקע הזימזום. הבעיה הזו חייבת להיפתר ומהר.

את הקונצרט חתמה הסימפוניה מס' 7 של דבוז'אק- יצירה יפה אך לא מלהיבה, שזכתה לביצוע סביר. דוהנני ניצח בעל-פה והתזמורת היתה בסדר, אבל חוויה צלילית אמיתית לא היתה פה.

לסיכום: הפילהרמונית בסמולארש היא כמו למבורגיני בכבישי תל-אביב הפקוקים: יש גוף באיכות מעולה, אבל התשתית לא מאפשרת לו למצות את הפוטנציאל.

קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מנצח: כריסטוף פון דוהנני. אולם סמולארש, אוניברסיטת ת"א, 15.10.

פורסם ב"גלובס", 17.10.2011

עונת הקונצרטים מתחילה בימים אלו, והתזמורות השונות מתחרות על ליבו של קהל המנויים. השראה? רוחניות? לא ממש: גם פה מדובר בשוק לכל דבר, עם רמות מחיר שונות וניסיון ליצור נישה ייחודית. הפילהרמונית מזמינה סולנים ומנצחים גדולי עולם, הסימפונית ירושלים ממנה מנהל מוזיקלי חדש, והסימפונית חיפה אפילו מתפארת בתזמורת "ביג בנד" ג'אזית. גם לגבי רפרטואר ברוב המקרים לא לוקחים צ'אנסים: בכל התזמורות תשמעו בעיקר מוזיקה מוכרת ואהובה, שתעשה נעים באוזן ולא תאתגר אתכם יותר מדי * כתבה ראשונה בסדרה (רשימה על התזמורות הקאמריות תפורסם בהמשך)

1. התזמורת הפילהרמונית הישראלית

הפילהרמונית מתמודדת השנה עם מעבר לאולם חליפי- אולם סמולארש (Smolarz) באוניברסיטת ת"א. אולם זה אמור לשמש כבית זמני עבור התזמורת, עד סיום שיפוץ היכל התרבות (שבינתיים נראה שיארך הרבה יותר זמן מהצפוי).

נגני הפילהרמונית יצטרכו לעבוד העונה קשה: באולם סמולארש יש 1,100 מקומות בלבד לעומת 2,750 בהיכל התרבות, ולכן תיאלץ התזמורת לנגן את מרבית הקונצרטים פעמיים. הקונצרטים הראשונים בעונה יגלו איך מתמודדת התזמורת עם האקוסטיקה של האולם ועם העייפות המצטברת הנובעת מנגינת כל מופע פעמיים.

את המעבר לאולם הזמני ממתיקה העובדה שהעונה הקרובה צפויה להיות מצוינת, עם שורה ארוכה של אורחים גדולי עולם. הרשימה מסחררת: כריסטוף פון דוחנני (Dohnanyi), קורט מאזור (Masur), מייקל טילסון-תומס, ג'נאנדראה נוזדה (Noseda), ריקרדו מוטי (Muti), ובראש כולם- המנצח המטאורי מוונצואלה, גוסטבו דודאמל (Dudamel). דודאמל ינצח על רפרטואר שגרתי למדי, אבל אישיותו הכריזמטית עדיין הופכת את הופעתו הצפויה לאחד משיאי העונה.

גם בין הסולנים יופיעו גדולי עולם, ביניהם צעירים מטאוריים כמו הכנרים מאיוקו קאמיו (Mayuko Kamio) וניקולאי זניידר, הפסנתרנים יוג'ה וואנג (Yuja Wang) ודוד קדוש ורבים אחרים.

דווקא בשנה קריטית כל כך לפילהרמונית נמצא מנהלה המוזיקלי הנצחי, זובין מהטה, בשנת שבתון. מהטה ינצח העונה רק על קונצרטים ספורים, ואת מקומו המסורתי בפתיחת העונה ובסופה ימלאו בהתאמה כריסטוף פון דוחנני וריקרדו מוטי.

בנוסף לעונה ה"רגילה" חוגגת התזמורת השנה 75 להיווסדה בפסטיבל בן שבועיים, שיתקיים בחודש דצמבר בהאנגר 11 בנמל ת"א. הפסטיבל יארח מנצחים וסולנים מהצמרת העולמית, ביניהם המנצחים ולרי גרגייב (Gergiev) וקורט מאזור, הכנרים ואדים רפין (Repin) ופנחס צוקרמן, הפסנתרנים מאריי פרחיה (Perahia), יבגני קיסין, דניל טריפונוב (Trifonov, זוכה תחרות רובישטיין האחרונה) ואחרים. מה שלא פחות מרגש היא הופעה מיוחדת עם המוזיקאי הישראלי הנפלא שלומי שבן, שהתחיל את דרכו כפסנתרן קלאסי.

שמות גדולים:

בסעיף זה לפילהרמונית אין תחרות. בעונה הבאה יתארחו בה רבים מהצמרת העולמית, כפי שאפשר לראות ברשימה למעלה.

הרפרטואר:

בעיקרון אין הפתעות. רוב הרפטואר העונה קלאסי ורומנטי, מה שנקרא "רפרטואר סטנדרטי". פה ושם יש חריגות ספורות אל הבארוק, וגם לא מעט יצירות מהמאה העשרים. עם זאת, למי שמעוניין להתמקד ברפרטואר מוקדם או מודרני יש אופציות מובהקות יותר.

טווח מחירים:

החל מ – 450 שקלים למנוי מתחילים בסדרת הג'ינס ועד 3523 שקלים למקומות הטובים בסידרת הגאלה.

שורה תחתונה:

הפילהרמונית מציעה איכות ביצוע ללא תחרות, ורשימה נהדרת של מנצחים וסולנים אורחים. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא איך תהיה חוויית ההאזנה באולם סמולארש ובהאנגר 11.

אתר התזמורת: http://www.ipo.co.il

—————————————————————————————————————————————————

התזמורת הסימפונית ירושלים

התזמורת הסימפונית ירושלים ממשיכה השנה תהליך התחדשות, ששיאו מינוי מנהל מוזיקלי חדש. מדובר במנצח היהודי-צרפתי פרדריק שזלן (Chaslin), שמוכר היטב בארץ מהופעותיו בעבר. מינויו של שזלן מהווה בשורות טובות מאד לתזמורת, שלמרות רמתה הטובה סבלה בתקופה האחרונה מהיעדר ניהול מוזיקלי מסודר.

שמות גדולים:

הסימפונית ירושלים לא נהנית מהמשאבים של הפילהרמונית, אבל גם בה אפשר למצוא השנה כמה שמות מהצמרת הבינלאומית. זה נכון בעיקר לסולנים, ביניהם בולטים שמות כמו  הכנר גיא בראונשטיין (כנר ראשון בפילהרמונית של ברלין), הכנר הגרמני המצוין קוליה בלאכר (Kolja Blacher) שיופיע בתפקיד כפול של כנר ומנצח, זמרת הסופרן ליאובה בראון, הפסנתרן והמנצח שלו עד-אל, הפסנתרן אולי מוסטונן (Mustonen) ועוד. המסקרן מכולם הוא אולי מוסטונן, שידוע בפרשנותו הרדיקלית ליצירות הפסנתרניות הגדולות. הפעם הוא יופיע גם כמנצח, בין היתר על יצירה שהוא עצמו הלחין.

הרפרטואר:

סידרת הקונצרטים העיקרית של התזמורת נוטה אל המלחינים המוכרים- שומאן, מוצרט, צ'ייקובסקי וכו'. בשנים קודמות הערכתי את ניסיונו הנועז של ליאון בוטשטיין לעשות סדרה של מוזיקה מודרנית, אבל נראה שמאז הבינו בתזמורת שעם תעוזה קשה לקנות במכולת וחזרו אל רפרטואר שגרתי יותר. חבל שהקונצרטים בסידרה מבוצעים רק פעם אחת ורק בירושלים, מה שגורם לכך שהקהל באיזור המרכז לא נחשף מספיק לאיכויותיה של התזמורת.

למעט הסידרה ה"רגילה" תמשיך הסימפונית ירושלים לשתף פעולה עם האופרה הישראלית בסדרה הווקאלית בתל אביב וירושלים. בניגוד לשנים קודמות, יהיה בה השנה רפרטואר שונה ומסקרן כמו "עבודת קודש" של בלוך, "ליל ולפורגיס הראשון" של מנדלסון (עם מקהלת במברג מגרמניה, בניצוח רולף בק המצוין), תכנית של ארבעה מגניפיקטים באותו ערב ועוד.

עוד תקיים התזמורת סידרת "קלאסיקל", סידרת חזנות, סידרה לילדים ועוד.

טווח מחירים:

הזול ביותר הוא מנוי תלמיד לששה קונצרטים, שעלותו 120 שקלים. היקר ביותר הוא מנוי ל- 13 קונצרטים ביציע, שעלותו 1400 שקלים.

שורה תחתונה:

הסימפונית ירושלים היא תזמורת טובה ומלאת פוטנציאל, ויש לקוות שמינויו של פרדריק שזלן יפיח בה חיים מחודשים. הסידרה הווקאלית ראויה השנה לאמון מיוחד, תודות לרפרטואר יצירתי ומבצעים טובים.

אתר אינטרנט:  http://www.jso.co.il

—————————————————————————————————————————————————

התזמורת הסימפונית ראשון לציון

התזמורת הסימפונית ראשון לציון כבר התחילה את העונה לפני מספר שבועות, ותמשיך עם שורת קונצרטים מעניינים שמתקיימים בראשל"צ ובת"א. התזמורת משמשת באופן קבוע גם כתזמורת האופרה הישראלית, שיבוץ שהפך אותה לשחקנית ראשית בנוף התזמורות הסימפוניות בארץ.

בין נקודות השיא בהמשך העונה אפשר למנות ביצוע של הסימפוניה החמישית של מהלר בניצוח דן אטינגר; הופעה ראשונה בישראל של המנצח הגרמני מיכאל בודר (Boder), מנהל בית האופרה של ברצלונה; בכורה עולמית ליצירה סימפונית חדשה של הישראלי חיים פרמונט; ומפגש משפחתי בו ינצח בנג'מין וולפיש (32) על אביו, הצ'לן הנודע רפאל וולפיש.

שמות גדולים:

תזמורת ראשל"צ לא מסוגלת להתחרות בפילהרמונית מבחינת כוכבי ביצוע, אבל גם בה אפשר למצוא מוזיקאים מצוינים. דוגמאות: המנהל המוזיקלי דני אטינגר, שעושה קריירה בינלאומית מרשימה; המנצח פרדריק שזלן; הכנרת אלכסנדרה סום (20), שמגיעה לתזמורת לאחר הצלחות מסחררות באירופה ; הצ'לן רפאל וולפיש, שכאמור יופיע בניצוחו של בנו בנג'מין; הזמרת הישראלית המקסימה קרן הדר; הפסנתרן פיטר דונוהיו ואחרים.

רפרטואר:

גם תזמורת ראשל"צ נוטה באופן מובהק אל חומרים מושכי קהל ברוב התכניות שלה. בין היתר יבוצעו בה העונה יצירות מפורסמות של ראוול, צ'ייקובסקי, גרשווין, מוסורגסקי וחבריהם, ואפילו "סוויטת יידיש" מאת המלחין היהודי נורברט גלנצנברג, שמהווה מחווה לתרבות היהודית הקרובה ללב רבים מהקהל הוותיק של התזמורת.

ככלל, התזמורת שמה השנה דגש על הרפרטואר הסימפוני. העונה התחילה עם הסימפוניה מס'9 של בטהובן, ותמשיך עם ביצוע הסימפוניה מס'5 של מאהלר, סימפוניה מס'4 של ברהמס, סימפוניה מס'5 של פרוקופייב וה"סימפוניה בשלושה פרקים" של סטרווינסקי.

דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של התזמורת, יופיע במהלך העונה גם כפסנתרן, וינגן עם חגי יודן את הקונצ'רטו לשני פסנתרים של מוצרט. באותו קונצרט ינצח אטינגר על סימפוניה מס'5 של מאהלר.

בנוסף לסידרת הקונצרטים הסימפוניים מציעה התזמורת סידרה יפה של "קאמרי בצהרי שישי", שתשלב למעלה ממאה מוזיקאים ותציג בין היתר מוזיקה עממית מרחבי העולם; סידרה של קונצרטים למשפחה; פרויקט חינוך בגני ילדים ובתי הספר ועוד. כל זאת, כתמיד, לצד פעילותה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

טווח מחירים:

בסדרה הסימפונית בראשל"צ- החל מ- 385 שקלים לאזרח ותיק (5 קונצרטים) וכלה ב- 912 שקלים למנוי חדש באולם (8 קונצרטים).

שורה תחתונה:

היצע רחב ומעניין של תכניות, עם סולנים ומנצחים טובים.

אתר אינטרנט:  http://www.isorchestra.co.il

—————————————————————————————————————————————————

התזמורת הסימפונית חיפה

תזמורת חיפה היא התזמורת הגדולה היחידה באיזור הצפון, והמתחרה העיקרית שלה היא סידרת הקונצרטים של הפילהרמונית בחיפה. הסידרה הסימפונית של תזמורת חיפה בעונה הבאה כוללת עשרה קונצרטים, עם תכניות שנעות בין מוכר ואהוב (דבוז'אק, צ'ייקובסקי, בטהובן, שומאן וכו') ליצירות מעט מאתגרות יותר מהמאה העשרים.

סידרה מיוחדת בחיפה, שאין לאף תזמורת אחרת בארץ, היא סידרת ה"ביג בנד"- סדרת מופעי ג'אז, שזכתה לאהדת הקהל.

שמות גדולים:

השם הבולט ביותר העונה הוא זה של המנצח יואל לוי, שמוכר יותר מהופעותיו עם הפילהרמונית הישראלית. לוי הוא מוזיקאי נפלא, אך בדרך כלל חסרה לו הכריזמה הדרושה להפוך קונצרט למחשמל. נחיה ונראה איך יהיו הופעותיו השנה עם תזמורת חיפה. עוד בולטים השנה הכנר ז'יל אפאפ, הפסנתרנים רומן רבינוביץ' ואלון גולדשטיין והכנר יאיר קלס (Kles).

הרפרטואר:

הנטייה של התזמורת היא להתמקד ביצירות נגישות מהתקופה הקלאסית והרומנטית, אבל בחלק מהקונצרטים משולבות גם יצירות מהמאה העשרים שאינן מבוצעות בארץ בתדירות גבוהה. בולטות במיוחד שתי תכניות- אחת עם "הטלפון" של מנוטי ו"צרות בטאהיטי" של לאונרד ברנשטיין, והשנייה- האופרה "כרמן", עם קרן הדר בתפקיד הראשי. האופרה מבוצעת בארץ לעייפה, אך מסקרן מאד לראות איך קרן הדר תתמודד איתה. "כרמן" תבוצע ממש בקרוב- בסוף אוקטובר.

מחירים לדוגמא:

560 שקלים לסידרת מוצ"ש במרכז קריגר (5 קונצרטים), 1490 שקלים לסידרה הקלאסית באודיטוריום חיפה (10 קונצרטים). קיים מגוון אופציות נוספות וכן הנחות לזכאים.

שורה תחתונה:

הסימפונית חיפה מציעה רפרטואר מגוון ומבצעים איכותיים, וניכר מאמץ לפנות לטעמים ולקהלים שונים.

אתר אינטרנט:  http://www.haifasymphony.co.il

—————————————————————————————————————————————————

פורסם בנוסח מקוצר ב"גלובס", 3.10.2011

"פסטיבל בטהובן" בעיר בון בגרמניה, המתקיים בימים אלו, נחשב לאחד מפסטיבלי המוזיקה הבולטים באירופה. הפסטיבל מתקיים השנה בין 9 בספטמבר ל-9 באוקטובר, והיתרון היחסי שלו נעוץ בין היתר בעובדה שהוא מתקיים לאחר תום עונת התיירות המקובלת. לעובדה זו יש יתרונות רבים, ובראשם הימנעות מתחושת ה"עדר" המאפיינת ביקור בערים גדולות באירופה בתקופת הקיץ.

בון, היושבת על גדת נהר הריין, היא עיר הולדתו של בטהובן. המלחין הנערץ אמנם עזב אותה בגיל 22, אבל בון ממשיכה להתהדר בו כאחד מבניה הבולטים. אחת האטרקציות התיירותיות בעיר היא הבית בו נולד בטהובן וגדל, שמשמש כיום כמוזיאון. גם אולם הקונצרטים שלה נקרא "אולם בטהובן", ועל משטח הדשא שלפניו יש פסל בטון גדול בו משתקף דיוקנו של המלחין.

פילהרמונית תחת אבטחה

"פסטיבל בטהובן" בעיר בון פועל בשוק עמוס מתחרים, שבראשם הפסטיבלים של לוצרן וזלצבורג. בניגוד למתחריו, הוא מארח את התזמורות באולם ישן יחסית שמתאפיין באקוסטיקה לא מושלמת. את הפיצוי לכך מספק ההיצע המוזיקלי, שכולל שמות מהצמרת העולמית. בין היתר הופיעה שם בשבוע שעבר הפילהרמונית הישראלית, במסגרת סיור פסטיבלים שהיא עושה בימים אלו באירופה.

הגעתי לבון למחרת הופעת הפילהרמונית, כך שאת חוות הדעת על הופעתה שמעתי רק בדיעבד ממנהלת הפסטיבל, אילונה שמיל. "הפילהרמונית זכתה לתגובות מעולות", אומרת שמיל. "הקהל עמד על הרגליים בתשואות". הקונצרט התקיים תחת אבטחה משטרתית כבדה, עניין נדיר מאד בעיר השקטה. "מעולם לא הרגשתי כל כך מוגנת", אומרת שמיל בחיוך.

אילונה שמיל מכהנת בתפקידה מאז שנת 2004, ועושה מאמצים גדולים כדי לקרב לפסטיבל מבקרים רבים ככל האפשר. "יש בשוק הרבה מתחרים, אבל יש לנו שם טוב", היא אומרת. "אנחנו מנצלים את הקשר שלנו לבטהובן, ומקפידים לבצע הרבה יצירות שלו".

ואכן, כל ארבעת הקונצרטים בהם ביקרתי בפסטיבל כללו יצירות של בטהובן. כולם, בלי יוצא מהכלל, היו ברמת ביצוע פנטסטית. בערב הראשון שמענו את תזמורת ה"גוונדהאוז" מלייפציג בניצוחו של ריקרדו שאיי (Chailly), עם הפסנתרנית הפורטוגזית מאריה-ז'ואאו פירש (Pires) כסולנית. שני הערבים הבאים הציגו תצוגת תכלית עוצרת נשימה של התזמורת הסימפונית של לונדון (LSO), בניצוחו של ג'ון אליוט גרדינר. שני הקונצרטים היו על טהרת הסימפוניות של בטהובן, ובשניהם הציג גרדינר צליל מבריק ופרשנות מלאת יצירתיות. הביצוע האדיר שלו לחמישית, לטעמי, היווה את שיא הפסטיבל.

הערב האחרון בו ביקרתי הציג את ה"מיסה סולמניס" (Solemnis) של בטהובן, בניצוחו של קולין דיוויס הוותיק (84). דיוויס, שניצח ישוב על כסא, הוביל את התזמורת והמקהלה הסימפונית של לונדון לביצוע מעולה, בו שרו כ- 120 זמרי מקהלה וארבעה סולנים.

הפוליטיקאים מפחדים מאולם חדש

אולם בטהובן" מזכיר את היכל התרבות בתל אביב מכמה בחינות: הוא מהוה למדי, סובל מאקוסטיקה בעייתית בחלק מהמושבים, והפנים שלו מחופה עץ ישן. מסתבר שהאולמות חולקים גם גורל דומה: שניהם זקוקים נואשות להחלפה או שיפוץ, ובשניהם יש לכך התנגדות.

"אולם בטהובן נבנה בשנת 1952 כאולם רב-תכליתי, שיועד לא רק לקונצרטים אלא גם לכנסים", אומרת שמיל. "מאז לא השתנה הרבה. הוסיפו קצת אור, התקינו מיזוג אוויר, וזהו".

אז למה לא לבנות חדש?

"זו בדיוק הבעיה. אנחנו רוצים להרוס את הבניין ולבנות חדש תחתיו, אבל יש לזה מתנגדים. הפוליטיקאים חוששים שאולם חדש לא יהיה כלכלי, כי הם לא בטוחים שיש בעיר מספיק קהל למוזיקה קלאסית. בנוסף יש תושבים שרוצים לשמור על האולם מסיבות נוסטלגיות. לשמחתנו, הקהל מגיע למרות שהאולם לא מושלם. אבל אנחנו מאד רוצים לסיים את סאגת האולם לפני שנת 2020, בה נחגוג 250 שנה להולדתו של בטהובן".

אין לכם בעיה של חוקי שימור, כמו בתל-אביב?

"יש. זהו בניין לשימור והוא מוגן. אבל החוק פה מאפשר לשר הרלוונטי להחליט על בניית אולם חדש, בתנאי שהוא מיועד לאותה מטרה. זו סוגיה של כסף ושל לובי פוליטי".

 

בטהובן מממן את המודרני

מבחינת רפרטואר הפסטיבל נוטה להתמקד במוזיקה קלאסית ורומנטית, שנחשבת קליטה ונגישה לקהל הרחב. לדברי שמיל, זהו רק חלק מתמונה גדולה יותר. "יש לי מחויבות עמוקה למלחינים בני זמננו", היא אומרת. "זה נכון שהרבה יותר קשה למלא את האולם עם יצירות של מלחינים מודרניים מאשר עם בטהובן, ולכן אני פונה לתורמים ומבקשת שיסייעו במימון הקונצרטים הפחות כלכליים. בנוסף, יש איזון בין תכניות. אני עושה כסף מבטהובן, ושמה אותו בקונצרטים הפחות רווחיים של מוזיקה מודרנית".

פונים לצעירים

לדברי שמיל, ממוצע הגילאים של באי הפסטיבל הוא 52, שש שנים פחות מהממוצע בגרמניה. "אחד מקהלי היעד הבולטים שלנו הוא צעירים", היא אומרת. "אני מקפידה להשאיר כרטיסים זולים לצעירים גם בקונצרטים שהם 'סולד אאוט'. אני מאמינה שחייבים לתת לצעירים גישה למוזיקה, גם אם זה פחות משתלם כרגע כלכלית".

יש עוד שיטות לקרב צעירים?

"בהחלט. לדוגמא, יש לנו תכנית יזמות לתלמידי תיכון. הם עוזרים לצוות הניהול בגיוס תרומות, שיווק, אירגון וכדומה. זה הופך להיות 'מגניב' לעבוד בפסטיבל. התלמידים האלו מביאים הורים וחברים, וכך נוצר מעגל חדש של מתעניינים".

השנה יימשך הפסטיבל עד 9 באוקטובר. רבים מהקונצרטים הסימפוניים הגדולים כבר מאחורינו, אך גם במהלך השבועות שנותרו יש לא מעט תכניות מעניינות.  כדאי לשים לב במיוחד לקונצרטים באולם הקאמרי של הפסטיבל, שהוקם לפני מספר שנים בצמוד ל"בית בטהובן" בעיר העתיקה. זהו אולם אינטימי יפהפה וחדש, שמתברך באקוסטיקה מעולה. מגבלתו היחידה היא שיש בו 199 מקומות בלבד, כך שהסיכוי למצוא כרטיסים ללא הזמנה ארוכה מראש- קלוש. פרטים ניתן למצוא באתר הפסטיבל: http://www.beethovenfest.de

פורסם ב"גלובס", 20.9.2011

את יורגוס דאלארס לא צריך להציג לקהל הישראלי. דאלארס, כיום בן 62, נחשב כגדול זמרי יוון ומופיע בישראל בקביעות אחת למספר שנים (האחרונה היתה ב- 2007). יש לו קול חם וייחודי, וקריירה מפוארת שמשתרעת על פני למעלה מארבעים שנה. בישראל הוא מוכר היטב גם בזכות עיבודים שעשו זמרים ישראליים לשיריו, במיוחד יהודה פוליקר.

האוסף הכפול החדש של "הליקון" מציג כמה משיריו הגדולים ביותר של דאלארס, בדגש על כאלו שמוכרים לאוזן הישראלית דרך עיבודים שנעשו להם לעברית. את האוסף ערכו שמעון פרנס ואבינועם קוניבסקי, ופרנס הוסיף גם הקדמה אישית שמשקפת אהבה גדולה לדאלארס ולמוזיקה שלו. בין היתר טוען פרנס בהקדמה, ובצדק גמור לטעמי, כי  דאלארס הוא מורה דרך ראשון במעלה למי שרוצה להיכנס לעולמה של המוזיקה היוונית.

האוסף כולל שני דיסקים. הראשון נקרא "המיטב", וכולל הקלטות אולפן של שירים מפורסמים. השני נקרא "בהופעה", וכולל שירים שהוקלטו בהופעות. באוסף ניתן לשמוע גם שיתופי פעולה של דאלארס עם עמיתים כמו פאקו דה לוסייה, סטינג, אל דימיולה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, חאריס אלקסיו ואחרים.

עורכי האלבום נאלצו לעשות ויתורים כואבים למדי כדי להצטמצם לשני דיסקים. הסיבה ברורה: לזמר היווני הנהדר יש לא פחות משבעים אלבומי סולו, ולצידם שישים אלבומים בהם שיתף פעולה עם אמנים אחרים. חלק מאלבומיו הם "הארד קור" של מוזיקה יוונית, וחלקם פונים יותר לקהל בינלאומי. לאוסף הנוכחי קובצו השירים שמדברים יותר לאוזן הישראלית, בזכות העיבודים של פוליקר ואחרים. דוגמאות: "לו הייתי אלכסנדר הגדול" ("אלקו" של פוליקר), "השעה היתה חמש" ("בוקר יום ראשון" של פוליקר), "הכול בסדר" ("תודה" של חיים משה) ועוד ועוד. אישית, הייתי שמח לקבל באלבום קצת יותר מהשירים הפחות מוכרים, שלא עובדו לעברית. מצד שני, חייבים להודות שמטרתו המוצהרת של עורך האוסף, שמעון פרנס, הושגה: זהו האוסף האולטימטיבי של דאלארס לאוזניים ישראליות.

יורגוס דאלאראס- הקול של יוון. אלבום כפול "הליקון".

פורסם ב"גלובס", 6.9.2011

ב- 3 בספטמבר ייפתח בירושלים הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, המתקיים השנה בפעם ה- 14. הפסטיבל מוכר בברנז'ה המוזיקלית העולמית בשם "הפסטיבל של אלנה", ולא בכדי. בראשו עומדת אלנה בשקירובה (Bashkirova), שחוץ מהיותה פסנתרנית מוכרת היא גם רעייתו של דניאל ברנבוים. בשקירובה מצליחה להביא לירושלים מדי שנה עשרות מוזיקאים מעולים, כולל שמות גדולים מהצמרת העולמית.

הפסטיבל ימשך השנה במשך שבועיים, ויתקיימו בו 15 קונצרטים. ישתתפו בו 85 מוזיקאים מרחבי העולם, שכמה מהם נחשבים לכוכבים הגדולים של תחומם. דניאל ברנבוים אמנם לא יגיע השנה, אבל רשימת המוזיקאים מרשימה מאד גם בלעדיו. זו רשימת כוכבים מעוררת התפעלות, שכל פסטיבל מוזיקה בעולם היה מנופף בה בגאווה.

"קשה לי להמליץ על קונצרטים ספציפיים השנה, כי בכל קונצרט יש משהו מיוחד", אומר יחזקאל בייניש, יו"ר הפסטיבל. "יגיעו השנה לירושלים עשרות מוזיקאים מהרמה הגבוהה ביותר. כולם מגיעים לירושלים בהתנדבות, ולא מקבלים שכר".

יכול להיות שהאינטרס העיקרי שלהם להגיע הוא כדי לחזק את הקשר לדניאל ברנבוים, שיכול לתרום לקריירה שלהם?

"ממש לא. הרבה מהם דניאל לא מכיר בכלל. הם באים מסיבות אחרות: גם הקשר האישי עם אלנה, גם כי זה נעשה פסטיבל יוקרתי, וגם כי הם נהנים לבוא לירושלים ולנגן יחד".

שמו של יחזקאל בייניש מצלצל מוכר לא במקרה: הוא בעלה של נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית בייניש. הוא מספר כי הוא וברנבוים חברים כבר מגיל 15, כשברנבוים הגיע לנצח על תזמורת חיפה בה ניגן. "דורית מכירה את ברנבוים כבר מגיל עשר, כי למדה איתו בבית ספר", הוא אומר. "כשהכרתי אותה התברר שהוא חבר משותף שלנו".

לעובדה שאשתך היא נשיאת בית המשפט העליון יש השפעה על הפסטיבל?

"דורית קשורה לפסטיבל רק בדבר אחד- היא באה לקונצרטים מדי ערב. למרות שאני יו"ר הפסטיבל אני קונה לה תמיד את הכרטיסים בכסף, ולא נותן לה הזמנות. היא מאמינה שכך ראוי לנהוג".

הפסטיבל נודע בקונצרטים ארוכים בהרבה מהמקובל. זה יהיה גם השנה?

"הקונצרטים הארוכים הם בחירה אמנותית של בשקירובה. מבחינתה קונצרט שאורך פחות משלוש שעות הוא קצר. זה חלק מאווירת הפסטיבל. אבל בעתיד אולי נקצר קצת".

**********************************************************************************************************

יום שני 5 בספטמבר בשעה 19:30

זהו קונצרט ארוך ומעניין, בו יבוצעו יצירות מאת בטהובן, קראסה (Karasa), שוברט, ליסט ומהלר ("שירים על מות ילדים"). השירים של מהלר יבוצעו בגירסה להרכב קאמרי, אותה ערך אוהד בן-ארי.

 למה ללכת:

יום שלישי 6 בספטמבר בשעה 19:30

הקונצרט הזה מציג יצירה קאמרית ייחודית של בטהובן (סונטה לקרן ופסנתר), חמישיית כלי נשיפה של האס, והשוס הגדול- ביצוע מלא של "מסע החורף", מחזור השירים הנפלא של שוברט. הבשורה היא בשמות המבצעים של "מסע החורף": הסולן הוא זמר הבריטון רוברט הול, והמלווה- הפסנתרן המעולה אנדרס שיף (Andras Schiff), בהופעת בכורה בפסטיבל בירושלים.

למה ללכת:

יום רביעי 7 בספטמבר בשעה 19:30

אם אתם יכולים לבחור רק קונצרט אחד השנה בפסטיבל, זוהי אחת האופציות המובילות. יש בערב הזה מכל טוב: סונטה לצ'לו ופסנתר של בטהובן עם הצ'לנית העולה מארי–אליזבת הקר (Hecker) והפסנתרן מרטין הלמשן (Helmchen); יצירות לפסנתר של באך ושל בוזוני עם אנדרס שיף וקיריל גרשטיין; המחזור הנהדר "שירי ריקרט" (Rueckert)  מאת מהלר, עם זמרת המצו-סופרן וולטרוד מאייר; ו"שיר יונת היער" המרגש מתוך "שירי גורה" (Gurrelieder) של שנברג, בשירתה של מאייר ועם הרכב קאמרי גדול.

למה ללכת:

מוצ"ש 10 בספטמבר בשעה 20:15

גם זו אופציה טובה למי שיכול לבחור רק קונצרט אחד השנה. יש בו יופי של יצירות, ושורת מבצעים נפלאה. בין היצירות אפשר למצוא את סונטת "האביב" היפהפייה של בטהובן לכינור ופסנתר, אותה ינגן  הכנר המעולה רנו קפוסון (Capucon) בליווי יפים (Yefim) ברונפמן; שירים מאת ויקטור אולמן, עם הבריטון רוברט הול ובליוויו של אנדרס שיף;  ושיא הערב- ביצוע קאמרי ל"השיר על הארץ" של מהלר, עם זמרת המצו-סופרן וולטרוד מאייר, זמר הטנור רוברט גמביל (Gambill), ושורת נגנים מעולים.

למה ללכת:

יום ראשון 11 בספטמבר בשעה 19:30

הקונצרט הזה משלב יצירות מאת האס, בטהובן (עיבוד של ה"קונצ'רטו המשולש" לשלישיית פסנתר), ופרק האדאג'יו מהסימפוניה העשירית של מהלר בעיבודו של קליף קולנוט.

למה ללכת:

כדי לשמוע מוזיקאים נהדרים כמו הכנר גיא בראונשטיין (כנר ראשון בפילהרמונית של ברלין), הצ'לנית המטאורית אליסה ויילרשטיין (מהשמות החמים בעולם כיום), החלילן גי אשד ושורה ארוכה של סולנים מצוינים נוספים.

—————————————————————————————————————————————————

כל הקונצרטים בפסטיבל יתקיימו באולם הקונצרטים ימק"א, רחוב המלך דוד 26 ירושלים. מחיר כרטיס לכל אחד מהקונצרטים הוא 150 שקלים. אתר הפסטיבל: www.jcmf.org.il

פורסם ב"גלובס", 28.8.2011

סוף הקיץ מציע כמה אופציות אטרקטיביות לבקר בפסטיבלים של מוזיקה קלאסית באירופה. הסקירה הבאה מצביעה על כמה מהפסטיבלים המרכזיים באירופה בתקופה הקרובה (סוף אוגוסט ומהלך ספטמבר): זלצבורג, בון, מילאנו-טורינו, לוצרן וברלין. אפשרות נוספת שלא נסקרה פה היא פסטיבל אדינבורו (12 אוגוסט- 4 בספטמבר). אם יש למישהו תוספות מאירות עיניים על עוד פסטיבלים שכדאי להכיר- אתם מוזמנים להוסיף.

______________________________________________________________________________________________

הסלבריטאים של עולם המוזיקה- פסטיבל זלצבורג, אוסטריה

פסטיבל זלצבורג הוא אחד הפסטיבלים היוקרתיים ביותר בכל הנוגע למוזיקה סימפונית. מופיעות בו בקביעות התזמורת המובילות בעולם, ולצידן יש בו גם הפקות אופרה, קונצרטים קאמריים, קונצרטים קוליים ועוד. הפסטיבל התחיל בסוף יולי, ויימשך עד סוף אוגוסט.

מתי: עד ה- 30 באוגוסט.

שמות גדולים:

פסטיבל זלצבורג משמש כמפגש פיסגה של המוזיקאים הקלאסיים בעולם. בשבועיים האחרונים של אוגוסט יופיעו בו, בין היתר, הפילהרמונית של וינה, במספר קונצרטים עם מנצחים מובילים; הפסנתרנים לאנג לאנג, מאוריציו פוליני, פאזיל סאי וכוכבים אחרים; התזמורת הפילהרמונית של ברלין בניצוח סיימון ראטל; התזמורת הסימפונית של שיקאגו בניצוח ריקרדו מוטי (Muti); הצ'לנים יו יו מא ומישה מאיסקי; רביעיית מנדרלינג (Manderling); הכנר ואדים רפין (Repin); הויולנית טבאה צימרמן; סולני האופרה הגדולים בעולם; ועוד ועוד. זהו מצעד סלבריטאי מוזיקה מפואר, שקשה למצוא שני לו.

תכניות בולטות:

האופרה "דון ג'ובאני" של מוצרט בניצוח הכוכב העולה יאניק נזט-סגווין (Nezet-Seguin), האופרה "מקבת" של ורדי בניצוח ריקרדו מוטי; יצירות כנסייתיות של מוצרט בניצוח ג'ובאני אנטוניני; קונצרט בביצוע טריו סולנים חלומי שמורכב מלאנג לאנג (פסנתר), ואדים רפין (כינור) ומישה מאיסקי (צ'לו); ושלל קונצרטים סימפוניים וקאמריים מעולים.

ממה להיזהר:

לפני שאתם סוגרים טיסה ומלון ודאו שיש לכם כרטיסים. הרבה מופעים כבר "סולד אאוט" בשלב זה.

שורה תחתונה:

מצעד הכוכבים של המוזיקה הקלאסית.

אתר הפסטיבל: http://www.salzburgerfestspiele.at

ללכת על בטוח- פסטיבל בטהובן בעיר בון, גרמניה

פסטיבל בטהובן בעיר בון (Bonn) מתמקד במוזיקה סימפונית וקאמרית מלב הרפרטואר. בנוסף יש בו מופעים מעניינים של ג'אז ומוזיקה אתנית (השנה הדגש הוא על מוזיקה מהבלקן). בון היא עיר הולדתו של בטהובן, כך שהרבה מהתכניות משלבות יצירות של המלחין האהוב. הקונצרטים הסימפוניים מתקיימים ב"אולם בטהובן" היפה, הממוקם על גדות נהר הריין. בפסטיבל יש גם תכניות של מוזיקה מודרנית, אבל הוא פונה במיוחד למי שמעדיף רפרטואר קלאסי ורומנטי.

מתי: 9 בספטמבר – 9 באוקטובר.

שמות גדולים:

התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח ג'ון אליוט גרדינר; גוראן ברגוביץ' (Bregovic) עם "תזמורת הלוויות והחתונות" שלו; זמר הבריטון מתיאס גרנה (Goerne) בליווי הפסנתרן אריק שניידר; תזמורת "אנימה אטרנה" (Anima Eterna) המנגנת בכלי תקופה; רביעיית האגן (Hagen); הפסנתרן הנפלא מאריי פרהיה (Perahia); ואפילו התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה.

תכניות בולטות:

החמישית של מנדלסון בניצוח ריקרדו שאיי (Chailly); שני קונצרטים עם סימפוניות של בטהובן בניצוח ג'ון אליוט גרדינר; "מיסה סולמניס" של בטהובן בניצוח קולין דיוויס; רסיטל פסנתר של מאריי פרהיה, שבעיני הוא כיום הפסנתרן מספר אחד בעולם; קונצרט מוזיקת בארוק עם אנסמבל "זפירו" בניצוח אלפרדו ברנרדיני; שלל קונצרטים מעניינים של מוזיקה מהבלקן ושל מוזיקה צוענית; סטיב רייך מנגן ומנצח על יצירותיו; ועוד ועוד.

ממה להיזהר:

הפסטיבל מתחיל אמנם רק בתחילת ספטמבר, אבל לחלק מהמופעים המבוקשים כבר אזלו הכרטיסים. ניתן להתעדכן לגבי זמינות הכרטיסים באתר הפסטיבל.

שורה תחתונה:

פסטיבל איכותי ומגוון, שמארח השנה סולנים ומנצחים מצוינים.

אתר הפסטיבל: http://www.beethovenfest.de

איכותי ולא יקר- פסטיבל MITO (מילאנו- טורינו), איטליה

פסטיבל MITO מתקיים במקביל בערים מילאנו וטורינו בצפון איטליה. זהו פסטיבל איכותי ומגוון, שכולל מוזיקה קלאסית, אתנית, ג'אז ועוד. הוא אמנם לא יוקרתי כמו עמיתיו באוסטריה וגרמניה, אבל יש לזה גם יתרון: מחירי הקונצרטים הרבה יותר זולים, וחלק ניכר מהאירועים הם ללא תשלום. הפסטיבל מתברך גם במועד נוח- הוא מתקיים בספטמבר, בו מזג האוויר בצפון איטליה יותר נעים והמוני התיירים כבר חזרו לארצותיהם.

מתי: 3- 22 בספטמבר.

שמות גדולים:

דניאל ברנבוים, שינגן וינצח על תזמורת "לה סקאלה" ממילאנו (4 בספטמבר); המנצח פייר בולז (Boulez) עם אנסמבל "אינטרקומפריין"; תזמורת הפסטיבל של בודפשט בניצוח איוואן פישר; פסנתרן הג'אז הנהדר סטפאנו בולאני; זמרת האלט אנה-קתרינה אנטונאצ'י; ההרכב "לה ונקסיאנה"; המנצח הגדול לורין מאזל עם תזמורת פילהרמוניה; הפסנתרן פאזיל סאי; הרכבים מובילים של ג'אז ומוזיקה אתנית; וגם כאן- הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה. לקונצרט שלהם במילאנו עוד יש כרטיסים, הקונצרט בטורינו כבר סולד אאוט.

תכניות בולטות:

הסימפוניה השמינית של מהלר בניצוחו של ז'אנאנדראה נוזדה (Noseda), המוכר היטב בארץ בזכות הופעותיו עם הפילהרמונית; השישית של מהלר בניצוחו של לורין מאזל; תכנית מוזיקה רוסית עם תזמורת סט. פטרסבורג בניצוח יורי טמירקנוב; מגוון קונצרטים עם יצירות של ליסט, לכבוד 200 שנה להולדתו; האופרה "הכתרת פופיאה" של מונטוורדי בניצוח קלאודיו קאווינה, עם סולנים מעולים ותזמורת כלי תקופה מהבארוק; "כרמינה בוראנה" של קרל אורף בניצוח רולף בק המצוין; ושלל מופעי ג'אז ומוזיקה אתנית, כולל מוזיקה מהאיטי.

ממה להיזהר:

אחוז השמות הגדולים בפסטיבל לא גבוה באופן יחסי, ומופיעים בו גם מבצעים מקומיים פחות מוכרים. למי שזה חשוב- כדאי לעשות שיעורי בית לגבי הקונצרטים שבוחרים.

שורה תחתונה:

פסטיבל MITO מציע מגוון עשיר של מופעים, במחירי קונצרטים שווים לכל נפש. מעבר למוזיקה, הוא מתקיים באיזור מושך מאד בכל הנוגע לאוכל, נוף ואווירה.

אתר הפסטיבל: www.mitosettembremusica.it

מוזיקה באוויר צלול- פסטיבל לוצרן, שוויץ

פסטיבל לוצרן (Lucerne) נחשב לאחד הפסטיבלים הקלאסיים המובילים בעולם. מנהלו המוזיקלי הוא קלאודיו אבאדו הגדול, ומתארחים בו התזמורות והמנצחים הטובים ביותר.

הקונצרטים הסימפוניים מתקיימים באולם חדש ויפהפה, המאופיין באקוסטיקה מצוינת.

בעיר עצמה אין יותר מדי מה לעשות מעבר לקונצרטים, אבל באזור יש מגוון אפשרויות לסיורים תיירותיים בנוף השוויצרי מעורר הקנאה.

מתי: 10 באוגוסט- 18 בספטמבר.

שמות גדולים:

בדומה לפסטיבל זלצבורג, גם בלוצרן מתקיים השנה מצעד של שמות גדולים. הראשון הוא  קלאודיו אבאדו, שינצח על תזמורת פסטיבל לוצרן במספר קונצרטים. חוץ מהם יופיעו בפסטיבל מיטב תזמורות ומנצחי העולם. דוגמאות: התזמורת הקאמרית האירופאית בניצוח ברנרד הייטינק (Haitink); תזמורת פילדלפיה בניצוח שארל דיטואה (Dutoit); הסימפונית של שיקאגו בניצוח ריקרדו מוטי (Muti); הפילהרמונית של ברלין בניצוח סיימון ראטל; תזמורת הקונצרטחבאו המעולה מאמסטרדם בניצוח אנדריס נלסונס (Nelsons); תזמורת דרזדן בניצוח כריסטיאן טילמאן; הפילהרמונית של וינה; תזמורת האופרה הממלכתית של ברלין בניצוח דניאל ברנבוים; ועוד ועוד.

גם הסולנים וההרכבים הקאמריים בפסטיבל הם הטובים בעולם: הסופרן כריסטין שאפר, רביעיית האגן (Hagen), זמר הטנור ורנר גירה (Guera), הפסנתרן מאוריציו פוליני ואחרים.

תכניות בולטות:

יש המון. יש בפסטיבל היצע עצום של קונצרטים סימפוניים, קאמריים, רסיטלים, אופרות, מודרניים ואתניים. צריך לבחור לפי הטעם האישי והיצע הכרטיסים שנשארו.

ממה להיזהר:

מי שמעוניין לשלב בחופשה שלו חיים עירוניים סוערים יעדיף ערים כמו ברלין או מילאנו.

שורה תחתונה:

מבחר תכניות במגוון סגנונות, ומצעד מרשים של מבצעים. מבחינת ההיצע של תזמורות סימפוניות ומנצחים גדולים- זהו ככל הנראה הפסטיבל המוביל באירופה.

אתר הפסטיבל: http://www.lucernefestival.ch

_______________________________________________________________________________________________________________

 

לא רק מודרני- Festspiele, ברלין

פסטיבל המוזיקה (Festspiele) של ברלין מתקיים כולו בחודש ספטמבר, לאחר שיא עונת התיירות. הוא מצטיין באיכות מבצעיו, ומארח כמה מההרכבים והתזמורות הטובים בעולם. באופן מסורתי הפסטיבל שם דגש חזק על מוזיקה מודרנית, ופחות nנסה לקלוע לטעמו של מי שמעוניין ברפרטואר הסטנדרטי והמוכר.  השנה זה קצת פחות נכון, כי יחסית לשנים עברו יש בו ייצוג גבוה יותר למוזיקה רומנטית ואפילו קלאסית. אחת הסיבות לכך היא שחלק מהתכניות מוקדש למוזיקה של פרנץ ליסט (לכבוד מאתיים שנה להולדתו) ומהלר (לכבוד מאה שנה למותו). בנוסף אפשר למצוא השנה ברפרטואר גם יצירות של ברליוז, בטהובן, שוברט ואפילו מוצרט.

מתי: 2 עד 20 בספטמבר.

שמות גדולים:

ההרכב הקולי המעולה "אנסמבל הואלגס" (Huelgas); תזמורת פילדלפיה בניצוח שארל דיטואה (Dutoit); הפסנתרן פייר-לורן איימאר (Aimard); תזמורת "אנימה אטרנה"; תזמורת פילהרמוניה מלונדון בניצוח אסה-פקה סאלונן; המקהלה הקאמרית RIAS; התזמורת הפילהרמונית של ברלין בשני קונצרטים שונים (אחד בניצוח אנדריס נלסונס והשני עם סיימון ראטל); תזמורת דרזדן בניצוח כריסטיאן טילמאן; הפסנתרן אנדרס שיף; תזמורת האופרה הממלכתית של ברלין בניצוח דניאל ברנבוים; ועוד ועוד. מדובר בשמות הגדולים ביותר.

תכניות בולטות:

התכנית אותה הייתי מגדיר כ"אסור להחמיץ" מציגה את סיימון ראטל, הפילהרמונית של ברלין וכמה מקהלות-על גרמניות מבצעים את הסימפוניה השמינית של מהלר ויצירות קוליות עתיקות. זו צפויה להיות חוויה אדירה שרק  בשבילה שווה לטוס לברלין. להיטים נוספים הם רסיטל של הפסנתרן הנפלא אנדרס שיף; קונצרט בו ינצח דניאל ברנבוים על קונצרט מיצירות נונו, מוצרט וליסט, עם הפסנתרן מאוריציו פוליני; החמישית של מהלר ויצירות נוספות עם תזמורת פיטסבורג בניצוח מנפרד הונק (Honeck); ועוד רבות.

ממה להיזהר:

אם אתם לא אוהבים מוזיקה מודרנית כדאי לעבור בשבע עיניים על התכניות, ולוודא שלא בחרתם קונצרט שכולו יצירות של לואיג'י נונו או וולפגנג רים.

שורה תחתונה:

מבצעים מצוינים, ורפרטואר פחות מודרני מבדרך כלל.

אתר הפסטיבל: http://www.berlinerfestspiele.de

פורסם ב"גלובס", 10.8.2011